פרשת בלק || איך הופכים קללה לברכה.

פרשת בלק ובלעם
אהרון זאב שצמן | התורה פרשת “בָּלָק” מבטיחה, לאלו מישראל, העוסקים בה, חיות, שלווה, אושר ובטחון, כי אין בתאוות הגויים, ולו תאווה אחת, המסוגלת להעניק אושר אמיתי, או מילוי נפשי, בעוצמה שתשתווה, לזו שיכול לקבל יהודי מלימוד התורה, וקיום מצוותיה. אם כך נשאלת השאלה איך לבסוף הצליח בִּלְעָם במזימתו, וחדר את מעטפת ההגנה של עם ישראל? היום, כשיש לנו: מטוסי קרב, כיפת ברזל, טילי חץ, אטום…, האם אנחנו באמת מוגנים?

“מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל”
לאחר שניסה בִּלְעָם לקלל את ישראל, הבין מהר מאוד, כי כל עוד וישראל עושים רצונו של מקום, אין בכוחו לחדור את מעטה ההגנה שיש סביבם – מעין כיפת ברזל רוחנית, שיצר הקב”ה סביב למחנה ישראל, אשר אינה מאפשרת לאף טיל רוחני מזיק לחדור, ולהרע להם.
“ה’ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא, מַחְשְׁבוֹת עַמִּים” (תהילים פרק לג)
על אף הסכנה הקשה, שריחפה מעל ראשיהם של בני ישראל, הם לא היו מודעים כלל, לניסיונות של בלק ובִּלְעָם לשגר לעברם קללות. לבני ישראל לא הייתה האפשרות ליזום פעלת מנע הולמת, לתכנן הגנה רוחנית מתאימה, או להתפלל לקב”ה לישועה.
רק לאחר שכתב משה את כל התורה בדמע מפי הגבורה (מפיו של הקב”ה), למדו בני ישראל בדיעבד, את כל סיפור בלק ובִּלְעָם וניסיונותיהם לפגוע בהם רוחנית, ורק אז הבינו, כיצד הדף הקב”ה את הרוע מעליהם, וכיצד הפך עבורם את קללות בִּלְעָם לברכות.
“וְלֹא אָבָה ה’ אֱלֹקֶיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ ה’ אֱלֹקֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה, לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ ה’ אֱלֹקֶיךָ” (דברים פרק כג)
“הִנֵּה לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל” (תהילים פרק קכא)
הקב”ה רואה את התמונה כולה – עבר הווה עתיד, ויודע מחשבותיו של כל איש ואיש, רק הקב”ה לבדו צופה מראשית ועד אחרית, ומנהל בטובו את מהלכי בעולם. פעמים רבות לאין ספור מסקל הקב”ה את תוכניותיהם של עמי העולם להרע לישראל, עוד בטרם ויקבלו את ההזדמנות לפעול. הגנה זו שמורה לישראל כחלק מההסכם שעשה הקב”ה עם האבות הקדושים, וההבטחה כי בניו יהיו מוגנים מאויביהם, וירשו לבסוף את ארץ ישראל לנצח נצחים.
“בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה’ אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת” (בראשית פרק טו)
“הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו”, שאם הקול – קול יעקב, אז אין הידיים ידי עשו שולטות, ואם חלילה, אין הקול – קול יעקב, או אז ידי עשו הן השולטות בעולם” (זוהר וישלח דף קע”א ע”א עפ”י תרגום הסולם)
בהתאם למעשיהם של ישראל, ניתנת או ניטלת מאומות העולם הבחירה החופשית, ועל כן לאורך ההיסטוריה היו גם זמנים בהם סבלו בני ישראל מההתנכלויות רבות, וניסיונות שמד לרוב.
הגנתו של הקב”ה על ישראל אינה אוטומטית, אלא מותנית בכך ש”הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב”, שישראל מתנהגים בהתאם לתפקידם, ועושים את רצונו של הקב”ה. מרגע שישראל עוזבים את דרך אבותיהם, זונחים את דרך התורה, ומורדים בתפקידם, אז מסיר הקב”ה את הגנתו מהם (“וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא”) – ואז ניתנת הרשות לעמי העולם לממש את זממם, ולהרע לישראל – “אז ידי עשו הן השולטות בעולם”.
“הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.”
התנאי שיצליחו ישראל לשמר על הגנתם הרוחנית, הוא שיקפידו לשמור על ייחודם, יתבדלו מאומות העולם, וילכו בדרכי התורה. עם ישראל נבחר לקיים את המצוות, ולכן רק על ידי ההתרחקות מדרכי הגויים המקולקלות, יוכלו ישראל להוות כלי ראו להכלת השכינה, ורק כך יוכלו להישמר מוגנים מפני שונאיהם.
“יִשְׁכֹּן” מלשון שתשרה בהם השכינה, כל עוד והם בחזקת “לְבָדָד” – מבודדים את אורחות חייהם ומעשיהם, ומתבדלים מעמי העולם, ואינם הולכים כמותם שבי, אחר יצרם הרע, ואחר התאוותיהם המקולקלות.
“מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל, וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם ה'”
בִּלְעָם מודיע שוב ושוב לבלק, כי עם ישראל מבורך ומוגן על ידי הקב”ה, וכי אין באפשרותו לשבור את ההגנה הזו מבחוץ, ולכן, כל עוד והקב”ה אינו זועם עליהם, הוא אינו יכול לקללם.
מסביר רש”י: “לֹא זָעַם ה'” – (אומר בִּלְעָם) “אני אין כחי, אלא שאני יודע לכוון השעה שהקב”ה כועס בה, והוא לא כעס כל הימים הללו שבאתי אליך” (רשי, במדבר פרק כג)
מכנה בלעם את ישראל: “כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם” –
“נמשלו דברי תורה כמים חיים. מה מים חיים לעולם, כך דברי תורה חיים לעולם, שנאמר – כי חיים הם למוצאיהם” (ילקוט שמעוני – עקב).
לעם ישראל ניתנה התורה הקדושה, והיא המזון הרוחני לנפשותיהם של ישראל, והם כמו אֲרָזִים חזקים, היונקים ממנה מים חיים.
התורה מבטיחה, לאלו מישראל, העוסקים בה, חיות, שלווה, אושר ובטחון, כי אין בתאוות הגויים, ולו תאווה אחת, המסוגלת להעניק אושר אמיתי, או מילוי נפשי, בעוצמה שתשתווה, לזו שיכול לקבל יהודי מלימוד התורה, וקיום מצוותיה.
“יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו… וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ”
אומר בלעם על ישראל, כי כשהם בדד בהנהגתם הטובה, אז הם נעשים כלים ראויים לקבלת שפע עליון רב, עד כי השפע הזה כמו נוזל מהם, ומשפיע לטובה גם על האומות כולן, וכך נישאת מלכותם של ישראל על עמי העולם (“וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ”), והם משפיעים לטובה לבריאה כולה.
“כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל”
שלא כמו אומות העולם, הנסמכים על מנחשים, מכשפים וקוסמים, ישראל, אינם זקוקים לכל אלו, שיורו להם מה לעשות. ישראל זכו, שניתנו להם, בכל דור ודור, הנביאים וגדולי ישראל, אשר מורים להם כיצד לנהוג על פי התורה, ואיך נכון להם לנהל את חייהם ולהצליח.
מסביר רש”י: “(ישראל) אינן מנחשים וקוסמים, אלא נאמר להם על פי נביאיהם מה היא גזרת המקום, או אורים ותומים מגידים להם” (רשי, במדבר פרק כג)
“עַל פִּי הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה. לֹא תָסוּר, מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל” (דברים פרק יז)
השמירה על ישראל, היא תוצאה של קיום התורה, בהתאם להוראתם של חכמי ישראל, בכל דור ודור (“וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ”), רק כך מובטח לישראל שילכו בדרך האמת הבטוחה, ושלא יקום עליהם כוח מזיק חיצוני, שיצליח להרע להם.
“וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם” (במדבר פרק טו)
עם ישראל מורכב מצירוף של בודדים רבים, אשר כל אחד ואחד צריך להקפיד על עצמו, שלא ילך בדרכי הגויים, שלא יחפש הנאות בהמיות זנותיות כמותם, שיתרחק מהבלי העולם הזה, חסרי הקדושה.
כאשר ישראל אינם נשמעים, חלילה, לדברי החכמים, מקלקלים את עצמם מבפנים בזנות, ובמקום לקדש עצמם ולהיבדל מהגויים, מנסים להיות ממש כמותם – נסדקת בכך כיפת ההגנה הרוחנית, והנזק אז לישראל הוא רב.
“הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם” (דברים פרק לב)
“וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב, וַתִּקְרֶאןָ לָעָם, לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן, וַיֹּאכַל הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן.”
לאחר שהבין בִּלְעָם, כי לא יוכל להפיל בעצמו את הגנתו של הקב”ה על ישראל, הגה במוחו תוכנית זדונית, ומצא דרך לגרום לבני ישראל לעשות את העבודה עבורו – להפיל בעצמם מבפנים, את חומת הגנתם הרוחנית.
בִּלְעָם ייעץ לבלק, כי על מואב ומדיין להזנות את בנותיהם, כדי שיפתו את בחורי ישראל, וימשכו אותם אחר דרך הזנות, וכך גם יפילו אותם בעבודה זרה (החטא החמור מכול), ובכך יעוררו ישראל על עצמם את זעמו של הקב”ה, ותינתן הרשות למשחית להכות בהם.
מסביר רש”י מה יעץ בלעם לבלק: “לְכָה אִיעָצְךָ” – “מה לך לעשות. ומה היא העצה?
אלוהיהם של אלו שונא זמה הוא כו’, כדאיתא בחלק (סנהדרין קו א).
תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזימה (להזנות את בנות מואב ומדיין), שהרי נאמר, הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם (לקמן לא, טז).
תוכניתו של בלעם אכן הצליחה, ובני ישראל נשבו בקסמן של בנות מואב, וגם יצא מכך שעבדו את אלוהיהן –
“וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן” – “כשתקף יצרו עליו, ואומר לה הישמעי לי (שכבי עמי), והיא מוציאה לו דמות פעור מחיקה (מראה לו את האליל שלה), ואומרת לו השתחווה לזה (כדי שאשכב איתך)”. (רשי, במדבר פרק כה)
והתוצאה המרה, אכן לא אחרה לבוא, פרצה מגיפה בעם ישראל, ומתו בה רבים: “וַיִּהְיוּ, הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף”
על כל יהודי מוטלת החובה לעשות את חשבון הנפש האישי שלו, ולבחון האם במעשיו הוא מגן על ישראל, או חלילה מחליש את כולנו. כל תפילה של יהודי, מצווה או מעשה חסד – בונה ומחזקת את שכבת ההגנה הרוחנית, וכל תאווה מקולקלת, חטא או מעשה לא מוסרי, שעושה יהודי היפך התורה, יוצר חורים בשכבת ההגנה הזו, ומגדיל החור בה, ואת הסכנה לישראל.
“כִּי אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי…לֵאמֹר, אֱלֹקִים עֲזָבוֹ, רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ, כִּי אֵין מַצִּיל” (תהילים פרק עא)
הסוד להישמר מפני הגויים, הרוצים להרע לנו, ניתן בעצם בידנו, והוא תלוי אך ורק במעשינו. לאורך ההיסטוריה כולה, כאשר ראו שונאי ישראל, כי ישראל מקלקלים, ואינם חיים בדרך התורה, הסיקו מכך שהקב”ה יגיב בהתאם, יזנח את ישראל, ויסיר מהם את השגחתו. כשרוב ישראל אינם מקיימים את התורה, זהו עבור שונאי ישראל האות, שמותר לנסות ולפגוע בישראל, להרע להם, ולנסות להשמידם.
כבר לפני כאלפיים שנה קמו שונאי ישראל וקבעו כי יש “בְּרִית חֲדָשָׁה”, וסביבה הקימו את הנצרות, כתחליף לדת ישראל.
האמונה הנוצרית קבעה, שעם ישראל לא עמד בברית שכרת עמו הקב”ה בהר סיני, ועל כן זנח הקב”ה את ה”ברית הישנה” עם ישראל, והחליפה ב”בְּרִית חֲדָשָׁה”, שכרת איתם. בשם אידיאולוגיה זו הרשו לעצמם הנוצרים, במהלך הדורות, לרדוף את היהודים, להרוג בהם, לגרשם ממקומם, לענות אותם, ולהרע להם באינספור דרכים שונות ומשונות.
גם הערבים בני ימנו יודעים היטב, כי לא יוכלו לגעת בעם ישראל לרעה, כל עוד וישראל דבקים בקב”ה ובדרך התורה, אולם מרגע שזונחים ישראל את דרך התורה, רואים שונאינו בכך לגיטימציה לפגוע בנו, ובעיניהם ישראל אינם עוד העם הנבחר, ועל כן הם חושבים שמסיר הקב”ה את השגחתו, ושעם ישראל הופך הפקר עבורם.
“הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם, אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם, וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה, וְלָמָּה תָמֻתוּ, בֵּית יִשְׂרָאֵל. כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, נְאֻם ה’ אלוקים, וְהָשִׁיבוּ, וִחְיוּ” (יחזקאל פרק יח)
שונאי ישראל אינם מודעים לאמת השלמה, והקב”ה אבינו שבשמים, רחום וחנון, אוהב את בניו, ישראל, ורוצה שנשוב אליו בתשובה שלימה, ועל כן מוחל וסולח לישראל, בכל שנה ושנה, ולא יזנח אותנו לעולם.
אומר לבסוף בִּלְעָם: “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב… וְיִשְׂרָאֵל, עֹשֶׂה חָיִל.”
“דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב” – זהו המלך המשיח, אשר עתיד לבוא ולגאול את ישראל בקרוב, להשיב את כולם בתשובה שלמה, ולהכות בשונאיהם.
“וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה’ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל הַגּוֹיִם, וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה’ אֶל בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר ה’ מִירוּשָׁלִָם”. (ישעיהו פרק ב)
זו האמת האחת והיחידה, ועל כן מוטלת עלינו האחריות לפעול כבר היום, ולעשות ככל שביכולתנו, כדי לקרב את הגאולה, ואת בואו של מלך המשיח, וכך נוכיח לכל שונאינו, כי עם ישראל הוא אכן העם הנבחר לנצח נצחים, שמעולם הקב”ה לא עזבו.
נבאו נביאי ישראל שנצא לגלות – ואכן כך קרה, נבאו שנתקבץ חזרה לארצנו – וגם כך אכן קרה, וכן ניבאו שעם ישראל יהיה הוא לבסוף האור לגויים, ויבואו הגויים ללמוד מישראל את דרכם – וזה עתיד לקרות בקרוב מאוד.
עלינו להתעורר עוד היום, לעזוב את דרכינו המקולקלות, לזנוח את ההיצמדות להבליהם של עמי העולם, ולשוב אל דרך התורה והמצוות – שהיא האמת היחידה בחיינו. לכולנו יש חלק במימוש נבואה זו, ובמעשנו נוכל לקדמה, ולחזות פני משיח צדקנו בקרוב, בגאולה האמיתית והשלמה, במהרה בימנו ממש.

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין – מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי. רשת חברתית ליצירת סגנון חיים חרדי-ישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל”ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

הרב חיים קארו || כפרה, מספיק !

הרב חיים קארו, שוחט מוסמך, יוצא נגד מנהג שחיטת עופות ל”פדיון כפרות” וקורא לכולנו להרוויח… המשך לקרוא הרב חיים קארו || כפרה, מספיק !

כתיבת תגובה