שבועות || שבועה לנאמנות הדדית בין הקב”ה לעם ישראל

שבועות הכתובה
דע שכל מי שבלילה זה לא ישן כלל ועיקר, והיה עוסק בתורה – מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק

חג השבועות הוא “יום החתונה” בין עם ישראל לקב”ה – עיקר הזמן בו יורד שפע רוחני רב לעם ישראל. שבע שבתות תמימות תהיינה (ויקרא כג) – חג השבועות חל יום לאחר סיום ספירת העומר (יום ה 50 לספירה), לאחר שבימי ספירת העומר כל אחד מישראל, עלה ברוחניות שבו מדרגה לדרגה, והגיע ליום הטהרה, יום החיבור בין הקב”ה לעם ישראל, שבועות גם מלשון שבועה לנאמנות הדדית בזוגיות זו.

מאת: אַהֲרֹן זְאֵב שָׁצְמָן ד סיוון התשע”ה

למה אוכלים בשבועות מאכלי חלב? ולמה קוראים במגילת רות? ולמה נקרא החג שבועות? …

החג חל ב ו’ בסיוון – רמז לכך מצוי ביום השישי לבריאת העולם, היום בו נוצר האדם.
יום זה הוא היחיד שקיבל את ה”א הידיעה כתוספת לשמו – “יוֹם הַשִּׁשִּׁי” – כרמז ליום
ו’ בסיוון – יום מתן התורה, שכל תכלית בני האדם וישראל בראשם – לקיימה.

שבועות הוא החג השני מבין שלוש הרגלים – היחיד שאין לו חול המועד (עקב עומס העבודה הרב בקצירת התבואה – חס הקב”ה על ממונם של ישראל, ולכן התורה קבעה לו יום אחד בלבד).

שמות החג:

ראשי תיבות “חקת שבעה” -חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הקהל.

חג השָבוּעוֹת – על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה.

חג הקציר – חל בזמן קציר החיטים.

יום הביכורים – בזמן המקדש הביאו את קרבן מנחת הביכורים – שתי הלחם, העשוי מהחיטה החדשה הראשונה, וכן הביאו ביכורי פרי, משבעת המינים שנתברכה בהם א”י – “וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים” (שמות פרק לד).

עֲצֶרֶת – מלשון עצירת מלאכה.

חג מתן תורה – יום מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל ישראל בהר סיני, והורה להם את עשרת הדברות.
למה לא נקרא החג “חג קבלת התורה” – כי נתן הקב”ה את התורה לכל אחד מישראל בשווה, אבל כל אחד יכול לקבלה רק בהתאם להשגותיו הרוחניות.

יום הקהל – לזכר שנצטווה משה להקהיל את ישראל ולאחדו ביום מתן תורה לפני הר סיני.

יום החמישים – יום החמישים לספירת העומר, שבעה שבועות ועוד יום (שהם חמישים ימים) ממוצאי פסח ראשון.

ממנהגי החג:

שתי הלחם –
בחג השבועות הוקרב קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם.
בפסח הביאו קרבן משעורים (מאכל בהמה), ובשבועות מביאים קרבן מהחיטה החדשה – מאכל אדם.
תהליך זה מייצג את המעבר מדבקות בנפש הבהמית שבנו (הרצון לקבל לעצמנו בלבד)- אל עבר הנפש האלוקית שבנו (הרצון לתת מעצמנו לאחרים).
זהו המאבק נגד היצר הרע שבנו, המשול לחמץ, תחילה היה צריך להתרחק ממנו ולבערו, ובסוף משתמשים בו לעבודת ה’.
זוהי עבודת התיקון שלנו בעולם החומר, רתימת התאוות והיצרים שבנו לצורכי הקדושה.

קישוט הבית ובית הכנסת בצמחים, ענפים ופרחים –
סמל לביכורים, לקציר החיטים ולחיבור אל הטבע.
וכן סימן לכך שבחג השבועות העולם נדון על פרות האילן.

לימוד תורה כל הלילה –
תיקון ליל שבועות – נשארים ערים כל הלילה ולומדים תורה (תורה, נביאים, כתובים, סדרי המשנה, ספר יצירה, זוהר, תרי”ג מצוות, תהילים, מגילת רות ושיר השירים).
לימוד לילי זה הוא תיקון לכך שבני ישראל האריכו בלילה זה בשנתם, ולא התעוררו בזמן למתן תורה.
משה נאלץ לעבור בניהם ולעוררם, ועל כן כתיקון נהוג ללמוד תורה כל הלילה, ולהגיע לבוקר המחרת מוכנים למתן התורה.
“דע שכל מי שבלילה זה לא ישן כלל ועיקר, והיה עוסק בתורה – מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק” (מהאר”י ז”ל).

קריאת מגילת רות –
נהוג לקרוא גם את במגילת רות ביום הראשון, וכחלק מן הסדרים של תיקון ליל שבועות.
סיפור המגילה מתרחש בתקופת קציר חיטים (זמן חג השבעות), ועוסק ברות שהייתה גיורת מואביה.
– כשם שישראל נתגיירו – כך גם רות נתגיירה.
– רות הייתה סבתו של דוד המלך, אשר נולד ונפטר בשבועות, ממנה יצאה לבסוף גם מלכות בית דוד.
– כשם שיצאה מרות מלכות, כך צוו ישראל להיות “ממלכת כהנים וגוי קדוש”.
– כשם שמגילת רות כולה עוסקת בענייני חסד, כך גם התורה כולה עוסקת בענייני חסד.
– “רות” בגימטרייה 606 – כמניין המצוות שהתווספו לבני ישראל במתן תורה:
606 + 7 (מצוות בני נוח שכבר קיימו) = 613 מניין תרי”ג

קריאה בתורה ביום החג –
קריאת התורה – פרשת יתרו (מעמד הר סיני ועשרת הדיברות).
המפטיר – עוסק בחג הביכורים.
ההפטרה מספר יחזקאל (מעשה מרכבה).
האשכנזים מוסיפים תפילת יזכור (לעילוי נשמות הנפטרים).

טבילת היטהרות במקווה –
טבילה ראשונה בערב חג השבועות.
ויש נוהגים עפ”י, מנהגו של האר”י הקדוש, לטבול גם פעם נוספת לפנות בוקר של יום טוב, כדי לקבל את התורה בטהרה.

ולמה נהוג לאכול מאכלי חלב?

– זכר לקרבן שתי הלחם –
ע”י שאוכל שני לחמים שונים בשתי ארוחות נפרדות, לחם לחלב לחוד ולחם לבשר לחוד, והשולחן הוא המזבח.
עורכים ארוחה חלבית ולאחריה ארוחה בשרית (מצוות החג לעשות סעודה על בשר ויין).

– כי לא יכלו בני ישראל לאכול בשר –
עד מתן תורה חלו על ישראל 7 מצוות בני נוח כולל האיסור של “אבר מן החי” (איסור לאכול אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי), אך דיני שחיטה וכשרות טרם ניתנו להם.
כשקיבלו בני ישראל את התורה קיבלו גם את הלכות הכשרות, והבינו כי אינם יכולים לאכול בשר ללא הכשרתו (הכשרת כלים, דיני שחיטה, ניקור גידים, הוצאת הדם …).
עד להשלמת ההכנות אכלו בני ישראל מאכלי חלב בכל אותה העת.

– מעבר מדין לחסד –
חלב מעניק חיים וצבעו הלבן מייצג את מידת החסד.
כשם שהאישה מטהרת עצמה לבעלה שבעה ימים נקיים, כך מטהרים עצמם ישראל לקב”ה שבעה שבועות (שבעת השבועות של ספירת העומר הם כשבעה נקיים של נידת האישה), ובשבועות, יום הכלולות, מעבירם הקב”ה ממידת הדין למידת החסד –
החלב הלבן מסמל מעבר זה.

– השתוקקות התינוק לחלב –
חלב, הוא מאכל התינוקות, והתינוק משתוקק לחלב, ואם אינו מקבלו בוכה וצורח – כך צריכים ישראל שיהיו משתוקקים לקבל את התורה ולקיימה.

– משה סירב לחלב נוכרי –
משה רבנו נולד לפני הזמן בחודש השישי להריון, ביום ז’ באדר.
לאחר 3 חודשים אימו ידעה כי המצרים יבואו לחפש את התינוק כדי להשליכו ליאור, ועל כן ביום ו’ בסיוון, יום חג השבועות, שמה את משה בתיבה על היאור, ומשם לבסוף נמשה ע”י בתיה בת פרעה.
“וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים, וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.” (שמות פרק ב).

בת פרעה ניסתה לתת למשה, התינוק, לינוק חלב ממיניקות מצריות, אך משה סירב בכל תוקף. בשלב זה יצאה אחותו מרים ממחבואה והציעה להביא לתינוק מינקת עבריה.

כיוון שמשה הסכים לבסוף לינוק רק ממינקת עבריה – ורק חלב ישראל כשר, וכיוון שמאורע זה התחולל ביום חג השבועות (ו’ בסיוון), זכה משה להביא את התורה לישראל, וכך זכינו כולנו לאכול בחג השבועות מאכלי חלב כשרים.

– חלב = גימטרייה 40 –
כנגד אותם 40 יום ו40 לילה ששהה משה בהר סיני וקיבל בהם את התורה.

– חלב בדבש –
נהוג לאכול גם חלב עם דבש – בשל הפסוק “דבש וחלב תחת לשונך” בשיר השירים.

– הר סיני הר הגבינה –
וכן נוהגים לאכול מאכלי גבינה, כי על הר סיני נאמר “הַר אֱלֹקים הַר-בָּשָׁן – הַר גַּבְנֻנִּים, הַר-בָּשָׁן, לָמָּה, תְּרַצְּדוּן – הָרִים גַּבְנֻנִּים”. (תהילים פרק סח) גַּבְנֻנִּים – לשון גבינה.

שיהיה לכל עם ישראל חג כשר ושמח, ובעת רצון זו של מתן תורתנו, שנזכה גם במהרה לגאולה שלימה, לבניין מקדשינו, ולבואו של משיח צדקנו.

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין – מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי. רשת חברתית ליצירת סגנון חיים חרדי-ישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל”ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

הרב חיים קארו || כפרה, מספיק !

הרב חיים קארו, שוחט מוסמך, יוצא נגד מנהג שחיטת עופות ל”פדיון כפרות” וקורא לכולנו להרוויח… המשך לקרוא הרב חיים קארו || כפרה, מספיק !

כתיבת תגובה