פרשת שופטים || כלל אצבע, מצא לך מורה דרך לחיים

park-748339_640

כיצד אתם מתנהגים כשאתם הולכים לאיבוד? מתי תפקע הסבלנות שלכם ותפנו לאדם הראשון שאותו תראו ותשאלו אותו היכן אתם נמצאים וכיצד יוצאים משם? ללכת בדרך עצמאית ללא כל עזרה חיצונית, לפעמים זו סתם עקשנות. אם נסתכל על כל האנשים שזכו להיות מנהיגים או על אנשים שהפכו להיות מומחים בתחום שבו הם בחרו לעצמם, אנחנו נראה תמיד שהיה להם מורה דרך.

יצחק אלחנן פדידה | פרשה מעצימה

‘אתה לא בדרך הנכונה’, הוא צעק לעברו. ‘אתה צריך לחזור על עקבותיך ובפנייה הראשונה שתהיה לך אתה חייב לפנות שמאלה’. הוא כבר נמצא בתוך המבוך מספר שעות והייאוש מתחיל לכרסם בליבו. הוא לא מוצא את הדרך החוצה והוא מרגיש שכל ניסיון אפשרי שניתן היה לנסות וכל נתיב ונתיב הוא כבר נכח בו. עד שהוא שמע את הקול של האדם שהשקיף עליו מלמעלה. זה היה חבל של הצלה עבורו. הוא הקשיב לכל הוראה והוראה שהוא נתן לו והודה לו מקרב לב.

בימי קדם היה מנהג מיוחד לאנשים בעלי יכולת, להקים מבוך ענק וגבוה שבו הם היו משתעשעים. כל מי שהיה נכנס אל המבוך היה אמור לצאת מן הצד השני ללא כל עזרה. מעטים היו האנשים שהצליחו בכוחות עצמם לחצות את המבוך. לחלקם הגדול היה עוזר אדם שהשקיף על כל הליכותיהם מלמעלה. ברגע שאדם היה נתקע ומרים ידיים, הוא מיד היה מקבל עזרה חיצונית.

למי שמסתכל על כל המבוך מלמעלה וכבר הספיק בימי חייו לעבור במבוך בהצלחה וגם להוליך רבים מהמבקשים להשתתף באתגר הזה ללכת בבטחה, זה מאוד פשוט וקל. אבל לאנשים שנכנסים לתוך המבוך בפעם הראשונה זהו אתגר יוצא מגדר הרגיל. הפתגם ‘אין חכם כבעל הניסיון’ מקבל כאן משמעות ומשקל רב.

אין תחום בחיים שאדם נכנס אליו בפעם הראשונה, שהוא לא יזדקק להדרכה. המבוך האנושי הוא מטאפורה נפלאה לכך שניתן וכדאי להיעזר בחכמתם ובניסיונם של אחרים כדי להתקדם בחיים. אפשר לנסות וללכת לבד אבל זהו צעד שמצריך אומץ רב והוא טומן בחובו סיכונים רבים. משך ההתקדמות יכול להתארך בצורה ניכרת. ההפסדים יכולים להיות רבים מאוד בגוף, מבחינת היגיעה והמאמץ, בממון, מבחינת ההשקעה והמשאבים, ובנפש, מבחינת הסבל וההתחבטויות המתלוות לפעולה כזו. זה לא מוכרח להיות כך. אפשר אחרת ומומלץ מאוד לעשות אחרת. ניתן לחסוך לפעמים שנים של ניסוי וטעייה, שנים של תסכולים וחרטות, כסף רב מאוד ועצבים מיותרים.

כיצד אתם מתנהגים כשאתם הולכים לאיבוד?

מתי תפקע הסבלנות שלכם ותפנו לאדם הראשון שאותו תראו ותשאלו אותו היכן אתם נמצאים וכיצד יוצאים משם? זה לא יהיה חכם מצדנו לנסות שוב ושוב ללא הרף עד שנצליח בכוחות עצמנו. זה גם לא תמיד מעיד על אומץ, ללכת בדרך עצמאית ללא כל עזרה חיצונית, לפעמים זו סתם עקשנות. אם נסתכל על כל האנשים שזכו להיות מנהיגים או על אנשים שהפכו להיות מומחים בתחום שבו הם בחרו לעצמם, אנחנו נראה תמיד שהיה להם מורה דרך.

גם האנשים החזקים ביותר, האנשים העצמאיים ביותר והחכמים ביותר ספגו את הידע שלהם ואת המיומנות ממי שקדם להם בשנים ובחכמה.

יש לנו נטייה לחשוב שדי לאדם אם יש לו כישרון וקצת תעוזה בכדי לפרוץ דרך ולהתקדם. אין ספק שכישרון הוא דבר מבורך ונצרך, ותעוזה תמיד נחוצה, אבל האם באמת די בשני הדברים הללו כדי להתפתח בתחום שבו בחרנו? כמה אנשים הצליחו לעלות לרום הפסגה ללא כל עזרה ויד מכוונת?

בממלכת החיות למשל, הדברים הם יותר פשוטים. הם יודעות שהן צריכות לאכול, לישון ולהתרבות. יש להם אינסטינקטים בסיסיים שמכוונים אותם כדי לשרוד ולהתקיים. אמנם החיים שלנו כבני אדם הם קצת יותר מורכבים. הם לא מסתכמים באכילה, שתייה ושינה. האדם צריך להתחנך וזה דבר שמצריך הדרכה. האדם צריך להתפרנס וזה דבר שמצריך התמקצעות. האדם חייב להסתדר בחברה וזה דבר שמחייב מיומנות. את הדברים הללו צריכים לרכוש ולקבל אותם מאנשים שמוסמכים לכך.

קריאה בספרים יכולה להועיל אבל יש דברים שחייבים לראות בעיניים ולקבל ליווי והדרכה צמודה כדי להיות לבר סמכא אמיתי.

מורה דרך ומדריך

פרשתנו נקראת פרשת שופטים. התורה מצווה אותנו להציב לכל שבט ובכל עיר ועיר שופטים שהם הדיינים שפוסקים את הדין במקרים המגיעים לפתחם. “שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק” (דברים ט”ז, י”ח). זה לא מספיק להכיר את החוקים ולקרוא אותם מעל גבי ספר אלא יש צורך במינוי של אנשים ראויים שיפסקו ויוציאו לפועל את הפסקים. ישנו פסוק מעניין בפרשה שמעמיד אותנו על היסוד החשוב והחיוני של הדרכה והכוונה שכל אחד מאיתנו זקוק לו.

“וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט”. התורה לא לחינם מוסיפה מילים. לכל מילה ומילה ישנה משמעות שמוסיפה בביאור הדברים. בציווי הזה התורה רואה לנכון לומר לנו להגיע אל השופט שיהיה ‘בימים ההם’,

לכל דור ודור ישנו חיוב להקשיב למנהיגים של אותו דור. מהי הסיבה לכך? מדוע אין די בהכרת החוקים והדינים וציות למנהיגי העבר?

ישנם דברים מיוחדים שמתחדשים בדורות האחרונים ולא היו מוכרים לדורות הראשונים או שהם היו פשוטים עבורם וברורים. ההדרכה חייבת להיות מותאמת לאותו דור. אחד המאפיינים של מנהיגים, זו היכולת לדבר בשפה ברורה ומובנת לאנשים שמונהגים תחתם. לא כל אחד יכול להכיר את הגישה ואת הדרך הייחודית לליבות בני האדם בדורו. זוהי סגולה השמורה ליחידי סגולה. אבל מלבד התחדשות הדברים והשפה הקרובה ללב בני האדם ישנו דבר נוסף שמצריך היצמדות תמידית למורי ההוראה.

הדרך היחידה שבעזרתה עוברת המסורת מדור לדור בצורה המדויקת ביותר היא מרב לתלמיד. אין דרך אחרת. אי אפשר לדלג על הצורך לקבל את הידיעות כצורתן ממי שקיבל את אותן ידיעות ממורה שקדם לו. הדבר שמפריד בין הלימוד מתוך הספר, מדויקת ככל שתהיה, לבין הפיכה לבר סמכא הוא הדבר שנקרא ‘שימוש תלמיד חכם’.

בזה שאדם נהיה תלמיד לרבו, הוא מתחבר אל השרשרת הגדולה המקשרת אותנו אל משה רבנו מפי הגבורה, והוא מקבל את התורה כצורתה”, כותב הרב וולבה זצ”ל בעלי שור חלק א’. “‘הסמיכה’ אינה אלא גולת הכותרת, השיא שבקבלה זו, ואם הסמיכה בטלה, אך שרשרת קבלה החיה בין רב לתלמיד לא בטלה ולא תיבטל לעולם, ותימסר בעזרת ה’ פנימיות התורה, וצורתה לאמיתה, מדור לדור עד סוף כל הדורות”.

כל אדם חייב שיהיה לו מורה דרך ומדריך כדי שהוא בעצמו ביום מן הימים יהפוך להיות בר סמכא.

אין די בקריאת ספרים אלא חייבים להתקרב ולהידבק בתלמידי חכמים כדי לקבל מהם את התורה כצורתה. זוהי הדרך היחידה המבטיחה העברה מלאה ומדויקת של חכמת התורה.

“בל ישלה עצמו אדם בדורנו לחשוב, כי לפנימיות התורה או אפילו לדרך לימוד אמיתית או לדרך עבודה אמיתית יוכל להגיע בלי שימוש! אם בדורות הקדמונים העמידו כל ההצלחה בתורה על שימושה דוקא, בדורנו על אחת כמה וכמה, אשר השכל האמיתי חלש, השגיאות מרובות וידיעת התורה כצורתה מועטת! תלמיד שלא שימש כל צרכו, אפילו יהיה ראש ישיבה ופוסק הלכות – בר סמכא בתורה לעולם לא יהיה”! כך ממשיך וכותב המשגיח זצ”ל בספרו הנפלא עלי שור.

להיות מומחה ובר סמכא זה דבר שמגיע על ידי יניקה ממורה ומדריך ולא על ידי לימוד החכמה בלבד. כמו שאדם רוצה ללמוד נהיגה והוא חייב לעבור את מבחן התאוריה ולאחר מכן לעבור שיעורים רבים בליווי מורה נהיגה ולעבור גם את המבחן המעשי, כך כל אחד ואחד מאיתנו שרוצה להתמחות, חייב עם לימוד ורכישת הידע לעבור הכשרה ולקבל ממורה מוסמך הסמכה.

כל מי שהגיע למעלה כלשהי בוודאי קיבל הדרכה והכוונה. תועלות רבות יש בלימוד מפי מורה מוסמך. כדי להוריד את הדברים מרמת התאוריה לרמת הפרקטיקה והמעשה, הדרכה היא העצה לכך. הדבר נכון בחיי תורה ובכל תחום. מי שזוכה לליווי צמוד והכוונה דומה ממש לאותו אדם שנמצא בתוך מבוך ויש לו משקיף מלמעלה שאומר לו לאן לפנות, ימינה או שמאלה, ללכת ישר או להסתובב ולקחת צעד או שניים אחורה.

מציאת מורה דרך איננה חייבת להיות משימה קשה. לפעמים הם נמצאים ממש קרוב אלינו וכל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לפתוח את העיניים שלנו ולהבין שאין חכם כבעל הניסיון. כל מי שצבר ניסיון בתחום שלו והגיע להישגים ראויים יוכל להחכים אותנו ולתת לנו עצות שיקצרו לנו את הדרך.

כל מי שזוכר שדברנו לא מעט על כך שאין קיצורי דרך, יכול לתמוה על מה שנכתב עכשיו. אבל אין כוונתנו בקיצור הדרך שאנו אמורים לעבור בדרך להתפתחות אישית והעצמה, אלא בסילוק כל אותם מכשולים שמעכבים אותנו ומאריכים לנו את הדרך הישרה והסלולה. מי שיעזור לנו לעלות על המסילה הנכונה הוא מורה טוב.

חוק המאמץ המיזערי

תלמיד אחד שהגיע למורו ושאל אותו שאלה לגבי עתידו. הוא רצה לדעת כמה זמן הוא צריך להשקיע כדי להיות ברמה ובמדרגה של המורה שלו. הוא הבין בוודאי שאין מדובר ביום או ביומיים והתשובה לא הפתיעה אותו. זה יקח לך בערך שנתיים של מאמץ מרוכז עד שתוכל להגיע לרמה שלי, אמר לו המורה. התלמיד שרצה לקצר תהליכים ולהגיע כמה שיותר מהר ליעד הנכסף שלו, העז פניו ושאל את המורה כמה זמן הוא יצטרך אם הוא ישקיע יותר מהרגיל, ויתן את כל כולו למטרה. הפעם התשובה שהוא קיבל כן הפתיעה אותו והיא תפסה את התלמיד לא מוכן.

אם תתאמץ ממש, ותשקיע את כל כולך ותתן מעל ומעבר, אמר לו המורה, אני מעריך שזה יקח לך בערך ארבע שנים להגיע לרמה שלי. ארבע שנים?! התפלא התלמיד. הרי אמרת לי שאני צריך שנתיים בלבד כדי להגיע למדרגה שלך וכעת שאני מוכן לעשות יותר ולהשקיע יומם ולילה למען המטרה הזו, זה מכפיל לי את הזמן.

התשובה שנתן לו המורה היא מוסר השכל גדול בשבילנו וכולנו חייבים לזכור אותה. אמר לו המורה, כשאתה מסתכל כל הזמן על המטרה ולאן אתה רוצה להגיע, אתה לא מסתכל על הדרך שאתה צריך לעבור. אבל אם תשים את שתי העיניים שלך על הדרך זה מה שיקצר לך את הזמן ולא השאיפות שלך להגיע ליעד כמה שיותר מהר. אז התלמיד הבין באמת את המלאכה המוטלת עליו והתייחס בכובד ראש למטרה שהוא מנסה להשיג.

אין קיצורי דרך, יש רק מאמץ ויגיעה מתוך אמונה ותקווה שהעמל ישא פרי.

מה שיקל עלינו היא הדרכה טובה. מה שישאיר אותנו על המסילה לבל נחליק ממנה היא היעוץ וההכוונה שנקבל מבעלי מקצוע שהתמחו בנושא שאותו הם מלמדים. הרי הם בעצמם הגיעו לכך על ידי שלימדו אותם. אל תסתפקו בספר, האדם יכול להיות אנציקלופדיה מהלכת שניתן לדלות ממנה מידע יקר ערך שלא יהיה אפשר להשיג ולמצוא בשום מקום אחר.

האתגר השבועי

  1. מהו התחום בו אתם רוצים להתמחות בו?
  2. מי יכול להיות עבורכם מורה, יועץ ומדריך?
  3. כיצד אתם יכולים ליצור איתו קשר ולהתחבר אליו?

 

שבת שלום ומבורך.

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות יצחק אלחנן פדידה

יצחק אלחנן פדידה
יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה – מנטור, מאסטר ב- NLP, ייעוץ אישי וזוגי, ייעוץ עסקי, ומגשר, מנכ"ל מסלול לחיים, מחבר הספר פרשה מעצימה.

בדוק גם

מי פתח את שערי השמיים ביום כיפור

מזכיר לכם פה את הסיפור הידוע והמוכר על הבעש”ט כהאי לישנא : “איש כפרי אחד,… המשך לקרוא מי פתח את שערי השמיים ביום כיפור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים