פרשת פקודי || מה יקרה לך … ביום שתצא לדרך

First step

יצחק אלחנן פדידה | אין זמן מתאים יותר מלעשות עצירה להתבוננות כמו בסיום החומש. דרך ארוכה עוד לפנינו. כלים, טכניקות וחומר מרתק ומעניין ממתין לנו בדפים הבאים. לפני שניגש אליהם ונעיין בהם, נשאל את עצמנו עד כמה אנחנו מאמינים שאפשר לשנות? כמה ידע עוד נחוץ לנו כדי להשתנות?

כל ההתחלות קשות

זוהי הפרשה המסיימת את חומש שמות. למדנו עד עכשיו כמות גדולה של טיפים, טכניקות ועצות מועילות על כוחות הנפש והפוטנציאל האנושי. דיברנו רבות על ההישגים והמעלות שהאדם יכול, ראוי ומסוגל להגיע אליהם. דיברנו על השיטות והדרכים המובילות אל מימוש הפוטנציאל האנושי. מספר פעמים הזכרנו רעיונות בנושא המוטיבציה האנושית. הרחבנו על הדברים המשפיעים על ההתנהגות של בני האדם. למדנו כיצד בוחרים מקצוע ואיך להפוך להיות מומחה בתחום בו בחרנו. הצבנו מטרות בצורה בהירה וממוקדת. מה אנחנו מתכוונים לעשות עם כל החומר הרב שרכשנו? האם אנחנו מתכוונים להשתמש בו?

האם יש בנו את האמונה שאנחנו מסוגלים לשנות ולהשתנות?

אחד מהמכשולים הידועים והנפוצים ביותר שמונעים מבני האדם לחולל את השינוי המיוחל בחייהם הוא המתנה לזמן המתאים, ליום המתאים, להזדמנות המתאימה וכך יכולים לעבור להם ימים, שבועות וחודשים שמהר מאוד מצטברים לשנים. לעולם לא יהיה זמן מתאים יותר להתחיל מהיום. ‘הזמן הטוב ביותר לנטוע עץ הוא לפני עשרים שנה’, כי היום כבר היינו קוטפים את הפירות, ‘הזמן הטוב ביותר אחריו, הוא היום’. כל יום שאנו מעכבים את נטיעת העץ אנו מעכבים את היום של לקיטת הפירות. מתי יהיה היום המתאים? שנהיה בפנסיה, שנהיה חופשיים, שלא יהיו לנו אתגרים וקשיים? האתגרים הם אלו שמפתחים אותנו על ידי שאנחנו מתמודדים מולם. הבעיות יכולות להפוך להיות הזדמנויות עבורנו אם נשכיל להפיק מהם את המיטב.

כל ההתחלות קשות, זהו משפט ידוע. אחת הסיבות המרכזיות שהתחלה היא קשה כיון שאנחנו מאמינים שאמור להתרחש משהו מיוחד כדי שנתחיל.

יש לנו עמוק בפנים אמונה פנימית שמורה לנו להמתין ולהסס, להסתפק ולחשוש מהבאות. אין זמן מתאים להתחיל את תהליך ההתפתחות האישית. בכל רגע אדם יכול ואמור, אם יחליט לקחת יוזמה ואחריות, לצעוד את הצעדים הראשונים שלנו במסלול ההצלחה. ‘מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד’. לא משנה כמה גדולה המטרה שלנו, לא משנה כמה אנחנו רחוקים ממנה, לא משנה כמה מוכנים אנחנו, לא משנה אם יש בידינו את כל הידע הנדרש, הדבר הנחוץ ביותר, שיכול יותר מכל דבר אחר להעשיר את עולמנו הפנימי והחיצוני הוא נקיטת הצעד הראשון. גם בזמנים של חוסר ביטחון וחוסר וודאות, לקחת את הצעד הראשון. פתאום שמים לב שהדברים מתבהרים, פתאום רואים שזה לא כל כך מאיים ולא כל כך נורא כמו שתיארנו לעצמנו וניפחנו בדמיוננו.

ברגע שהאדם יודע שכל מה שהוא צריך כבר נמצא בקרבו וכל מה שהוא יודע יכול להספיק לפחות כדי להתחיל זה מניע את האדם לפעולה. הכוח של הפעולה הראשונה הוא כוח משמעותי ביותר. סיבה ראשונה לכך היא שהוא גורם להאצה של פעולות נוספות ומעלה אותנו אל המסלול. ברגע שאדם צובר תאוצה קשה לו מאוד לעצור ולהפסיק. סיבה נוספת שכל כך קריטי שהאדם ינקוט בצעד ראשון ומהיר ללא היסוס, שזה מה שגורם לו לנפץ לרסיסים את כל דמיונות השווא שעיכבו אותו, שעצרו אותו, שהפחידו אותו מלזוז.

גרעין שנמצא מתחת לאדמה קשה, כל הקושי שלו הוא לנבוט ולצוץ מעל פני האדמה, לאחר מכן שום דבר לא יעצור בעדו וימנע ממנו מלפרוח, לצמוח ולהכות שורשים עמוקים, יציבים וחזקים באדמה. הכל מתחיל בצעד הראשון. הצעד שמלווה בפרפרים בבטן. הצעד שמלווה בחוסר וודאות הוא זה שמסוגל להועיל לנו יותר מכל דבר אחר. ידע בלבד לא משנה את האדם. מודעות היא ההתחלה והנחת הבסיס. לולא הפעולות והמעשים של האדם כל הידע שלו יכול להישאר תיאורטי בלבד.

הסיבה שאני מרחיב בנושא בצורה ישירה ומקיפה היא בגלל הניסיון האישי שלי ובגלל היכרותי עם הרבה מאוד אנשים שמעוניינים להצליח. הרבה כישרון יורד לטמיון בגלל העיכוב ההתחלתי. אנשים מחפשים תשובות ומעוניינים להמשיך ולהרחיב את ידיעותיהם והאמת היא שיש צדק בכך אבל זו לא כל האמת. ידע הוא כוח הפוטנציאל בלבד. ידע מאורגן זהו כוח. היכולת לארגן את הידע בתוכניות מסודרות ולהוציא אותו לפועל זה מה שהופך חלום למציאות. בדיוק כמו שאדם מבין שלא מספיק לדעת שגרעין שנזרע באדמה מסוגל להצמיח אם משקים אותו ודואגים לו לכל צורכו, אלא חייבים לזרוע כדי לקצור. כך בדיוק כל הידע שאנו רוכשים, עד כמה שהוא מעניין, מושך ומחכים, יכול להיות ולהישאר ח”ו עקר ללא כל פריון אם לא ניישם את כל מה שלמדנו.

אין זמן מתאים יותר מלעשות עצירה להתבוננות כמו בסיום החומש. דרך ארוכה עוד לפנינו. כלים, טכניקות וחומר מרתק ומעניין ממתין לנו בדפים הבאים. לפני שניגש אליהם ונעיין בהם, נשאל את עצמנו עד כמה אנחנו מאמינים שאפשר לשנות? כמה ידע עוד נחוץ לנו כדי להשתנות?

גדול עלי לא בבית ספרנו

דווקא בפרשה שלנו אנו מוצאים דברים מעודדים מאוד שאמר הקב”ה למשה רבנו. זה כל כך מתאים לשלב בו אנו נמצאים ולמקום בו אנו אוחזים כיון שהיסוד הזה יכול להיות ההתחלה המיוחלת שלנו. האדם צריך לדעת דבר אחד כדי להתחיל את החיים החדשים שלו. המהפכה הגדולה בחייו של האדם תגיע ביום שהוא יפנים את היסוד הזה.

“וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה”. “שלא היו יכולים להקימו”, אומר רש”י. מה עשו עם ישראל באותו רגע? פנו אל משה רבנו. אם הם לא הצליחו, כיצד יצליח משה לבדו? משה פונה אל הקב”ה, “איך אפשר הקמתו על ידי אדם”? מה ענה לו הקב”ה? התשובה שה’ העניק לו יכולה להיות רבת משמעות עבורנו כיון שיש בה עידוד וניחום שכל אחד מאיתנו זקוק לדעת ולשמוע. “עסוק אתה בידך, נראה כמקימו והוא נזקף וקם מאליו”.

המטרה נראית לך רחוקה, המטלה נראית לך כבדה, אתה חושב שאין בך את הכוחות, אתה לא מאמין שאדם מסוגל לחולל דבר כזה? כל מה שאתה נדרש לעשות הוא לעסוק בזה בידך, תן מה שאתה יכול בלי חשבונות. אתה תופתע מהתוצאות אם רק תתחיל ותשים יד. כמה הישגים בני אדם הצליחו להשיג שנראים לנו לא אנושיים? כמעט בכל תחום שבו בני אדם עסקו הם הצליחו להגיע לדברים מדהימים שלפני שנים זה היה נראה בגדר חלום ואשליה. אבל אם מההתחלה היו מתחילים עם החשבונות, מי אני? מה אני? זה כבד עליי! זה גבוה מדי! לעולם לא היו מתחילים ולא מתקדמים. להתחלה יש יתרון עצום, היא יוצרת תנופה ומומנטום.

הקב”ה אומר למשה תשובה מאוד פשוטה, עסוק בידך. למרות שזה נראה לך לא הגיוני ולא אנושי ואדם לא מסוגל לזה. עליך מוטלת ההתחלה וההשתדלות. אם תתחיל בחשבונות לעולם לא תתקדם. אדם לא חייב להיות מושלם כדי לעבוד את ה’ וכדי לשפר את איכות חייו. אדם לא חייב להיות מלאך או בעל כוחות כבירים כמו שהוא מדמיין, שאחרים ולא הוא, זכו להם. זוהי מניעה עצומה ונפוצה. עלינו להתגבר עליה כדי לראות תוצאות. ‘אילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועיננו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמים ורגלינו קלות כאיילות, אין אנחנו מספיקין להודות לך’. אי אפשר להשיג שום הישג, ואפילו הקטן ביותר, מתוך אמונה שקרית שאני לא יכול ולא מסוגל או לא ראוי.

אדם שרוצה להודות לה’ יכול להודות לו. אבל יש לו מניעה כיון שהוא חושב שהוא זקוק לכנפי נשרים, כלומר שיהיו לו כוחות כבירים ואחרים ולא עם כוחותיו, הוא חושב שהישועה תבוא אם יהיו רגליו קלות כאיילות, הוא מאמין ששבח והודיה לה’ זה רק אם אתה יכול להודות ולשיר ולרנן כמו הים, הרקיע והשמש. איך אדם יכול להתחיל ולהודות, להתחיל ולעבוד, התחיל ולראות תוצאות?

‘על כן איברים שפילגת בנו, ורוח ונשמה שנפחת באפינו ולשון אשר שמת בפינו, הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו’. עם האיברים שלי, עם הנשמה שלי, עם הכוחות שלי אני יכול לעבוד את ה’. יש לי כל צורכי ולא חסר לי כלום. כל מה שאני צריך זה להתחיל. השאיפות הגדולות ביותר והמטרות הענקיות ביותר לא מומשו ולא הושגו ברגע אחד או בקלות. יש צורך בחתירה מתמדת ועיקשת לעבר המטרה. רק העקשנים מצליחים. זהו משפט שאתם עוד תשמעו הרבה אם לא שמעם אותו כבר מספיק.

שאיפות – הדרך היחידה לצמוח

הפרק הזה הוא קריאת התעוררות עבורנו לנקוט בפעולה. התחוללות הפלאים האמיתית בחיים שלנו, משיכת השפע הרצינית בחיים שלנו תגיע ממעשים. אנחנו חיים בעולם המעשה. יש לנו כוח בחירה ואת היכולת לקבוע בצורה משמעותית את תוצאות החיים שלנו. אנחנו חיים בסרט שבו אנחנו השחקנים הראשיים ובד בבד גם התסריטאים, הבמאים והמפיקים גם יחד. אם יהיה לסרט הזה סוף טוב או לא תלוי במידה רבה בידינו. אם סרט החיים שלנו יהיה סרט משעמם, סרט אימה או קומדיה זה גם תלוי במידה רבה במעשים שלנו. אם נצטייר כגיבורים, מלאי אחריות ויוזמה, מלאי נחישות והתמדה, זה תלוי בנו. אפשר לקחת את הגמל עד לבאר, אבל הוא חייב לשתות לבד. אף אחד לא יכריח אותו לשתות. הוא יכול לבחור לשתות או להישאר צמא.

תעצרו כרגע את הקריאה בספר. זהו ספר מעשי ולא תיאורטי. זהו ספר שמסוגל לחולל שינוי בחיים שלכם ולא רק לגרום לכם הנאה בקריאה שלו. תסקרו את הדברים שלמדנו. תחזרו עליהם. תשתפו אחרים במה שלמדתם. תתייעצו אם יש צורך, כיצד להתחיל ואיך. אם אתם חפצים בתוצאות ובשינוי, אז הצעד הזה הוא הכרחי עבורכם.

זה יכול להיות מעניין יותר להמשיך לקרוא ולצבור ידע. לא בטוח שההישגים בחיים שלנו יגיעו מהמקום הזה, של חיפוש עניין והנאה בלבד. אם אפשר גם ליהנות וגם להתקדם למה לא לעשות את זה? אני מאמין שזהו השלב הטוב ביותר עבורכם כרגע. אמונה, תקוה וצפייה לכך שתענו לקריאה הזאת, דרבנו אותי לכתוב עבורכם את כל מה שכתבתי עד הנה. שינוי הוא אפשרי, אבל צריך להאמין בו. אנו מסוגלים לגדול, אבל אנו צריכים להאמין בכך ולהתחיל לפעול.

אין לנו מושג עד כמה פעולה אחת קטנה יכולה להיות משמעותית בטווח הרחוק. שיחת טלפון אחת יכולה לשנות את כל החיים שלכם. מציאת מודל לחיקוי אחד יכולה לערוך מהפכה שלמה ותפנית נפלאה בחיים שלכם. תניחו את השאלות בצד, תניחו את הספקות בצד ותאמינו שאתם יודעים מספיק ויכולים להתחיל בכל רגע שבו תראו לנכון. מזה צומחת ישועה. מזה צומחת הצלחה. לשאוף גבוה זה חשוב וטוב, להרים את העיניים לשמים, אבל לא לשכוח להניח את הרגליים על הקרקע. הקרקע שממנה צומחת התפתחות היא קרקע של מעשים.

האתגר השבועי

  1. חזרו על מה שלמדנו בסקירה מהירה.
  2. תשאלו את עצמכם, מה לקחתם מהלימוד הזה?
  3. תרשו לעצמכם כעת פעולה אחת, קטנה ככל שתהיה, שאתם יכולים לנקוט כרגע שיכולה להתחיל ולהעצים את תהליך השינוי שלכם.

בהצלחה לכולנו ושבת שלום

 

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות יצחק אלחנן פדידה

יצחק אלחנן פדידה
יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה – מנטור, מאסטר ב- NLP, ייעוץ אישי וזוגי, ייעוץ עסקי, ומגשר, מנכ"ל מסלול לחיים, מחבר הספר פרשה מעצימה.

בדוק גם

הרב חיים קארו || כפרה, מספיק !

הרב חיים קארו, שוחט מוסמך, יוצא נגד מנהג שחיטת עופות ל”פדיון כפרות” וקורא לכולנו להרוויח… המשך לקרוא הרב חיים קארו || כפרה, מספיק !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים