פרשת נח || שפה בונה ושפה הורסת. אם אין תקשורת אין קשר.

תקשורת בינאישית אפקטיבית.

כיצד אתם נוהגים לקבל את פני האהובים שלכם? האם הם זוכים מכם לקבלת פנים חמימה ומאירה או להתייחסות קרירה ומנוכרת? מה הן המילים האחרונות שאתם אומרים לפני שאתם יוצאים מהבית ללימודים או למקום עבודה? מה הן המילים הראשונות שאתם אומרים כשאתם חוזרים אחרי יום ארוך מחוץ לבית?

יצחק אלחנן פדידה || פרשה מעצימה

אדם אחד שעלה מבבל לארץ ישראל נשא אישה. הזוג הזה חווה מעט אתגרים כתוצאה משינוי המנהגים בין בבל לבין ארץ ישראל. יום אחד הוא ביקש מאשתו שתכין לו לאכול שני עדשים. אם אשתו הייתה מתחנכת בבבל, היא הייתה יודעת שכוונתו לכמות קטנה של אוכל ולאו דווקא לשני עדשים. אמנם מנהגי מדינת בבל ושפתה היו זרות לה ולכן היא נהגה כאשה כשרה וטובה שרוצה לרצות ולשמח את בעלה ומילאה בדיוק את מה שהוא ביקש והכינה לו שני עדשים בלבד. אתם יכולים לתאר לעצמכם כיצד הרגיש ואיך הגיב הבעל כשהוא התיישב בשולחן והמתין לארוחה מזינה ודשנה ולבסוף הוא רואה לנגד עיניו, לאכזבתו הרבה, רק שני עדשים. הוא הגיב בכעס ורתח על אשתו, למרות שהיא, בתום ליבה, ניסתה לרצות אותו ולקיים את מבוקשו.

למחרת, הבעל אמר לעצמו שכנראה צריך לשנות בדיבור עם אשתו כדי לקבל ארוחה הגונה, ולכן הפעם, לאחר שלמד את הלקח, הוא ביקש מאשתו שתכין לו סאה, כלומר כמות גדולה. הוא ציפה שאשתו תכין לו הפעם כמות מספקת ולא יותר, אך ציפתה לו הפתעה. אשתו, שכל רצונה הוא להגשים את רצון בעלה, הכינה לו כמות גדולה שהוא לא היה מסוגל להכיל. לאחר מכן, הוא ביקש ממנה שתגיש לו שתי אבטיחים, שבלשון הבבליים מכנים אותם בוצינין. לרוע מזלו וחוסר ידיעתו, בישראל יש פירוש אחר למילה הזאת, ולכן במקום לקבל אבטיח למאכל הוא קיבל שתי נרות.

התסכול של הבעל הרקיע שחקים ומרוב כעסו הוא צעק על אשתו ואמר לה לשבור את שתי הנרות הללו על ראש הדלת, ובלשון הבבליים על ראש ה’בבא’. מה אתם חושבים שאשתו עשתה? הרי מהיום הראשון היא מנסה לרצות אותו ולקיים את מבוקשו. למרבה הצער, בדיוק באותו זמן ישב בקרבת מקום אחד הצדיקים הגדולים ביותר בדור, ששמו הוא בבא בן בוטא, והיה עוסק בדין. לפתע הגיחה האישה הכשרה שעושה רצון בעלה והטיחה על ראשו את שתי הנרות. תתארו לעצמכם איזו מבוכה גדולה ובלבול השתררו במקום. בבא בן בוטה זינק ממקומו וביקש לדעת מדוע היא עשתה את המעשה הזה. בשיא התמימות והעדינות, האישה ענתה לו שכך ציוה עליה בעלה. הרב, שהיה ידוע כחסיד גדול, הגיב בענוה גדולה ובירך אותה שבגלל שעשתה רצון בעלה היא תזכה לשני בנים צדיקים וחסידים כבבא בן בוטא. (מסכת נדרים דף סו ע”ב).

תקשורת אפקטיבית

למרבה הפלא, לסיפור הזה היה סוף טוב. אמנם כולנו יודעים, לצערנו הרב, שרוב המקרים שבהם ישנו חוסר בתקשורת זה מסתיים אחרת לגמרי. כיצד מגיבים רוב בני האדם כשמבוקשם לא נענה פעם אחר פעם? איך אתם הייתם מרגישים אם האנשים היקרים לכם ביותר לא היו מבינים אתכם, ולא רק, אלא היו עושים את ההפך הגמור ממה שביקשתם?

תתארו לעצמכם שאתם בעלי מפעל חשוב וגדול, ויש לכם מספר עובדים. אחד מהם, נוהג לאחר באופן קבוע. אתם מחליטים להושיב אותו לשיחה ולהבהיר לו שהאיחורים שלו לא מקובלים עליכם. למחרת, העובד שוב מאחר ללא כל סיבה מוצדקת. כיצד תנהגו? אם אתם אנשים סבלניים ורחמנים אתם תתנו לו הזדמנות נוספת. אתם אומרים לעצמכם שאולי הוא התעשת וייקח את עצמו לידיים, ולא, הוא ייענש בחומרה רבה. להפתעתכם, העובד ממשיך להופיע באיחור לעבודה כאילו השיחה שניהלתם איתו לא התקיימה. עד מתי תפגינו סבלנות? האם תמשיכו לתת לו הזדמנות נוספת? השיחה הבאה שתנהלו איתו, כנראה תהיה שיחת הפרידה שלכם. אדם לא יכול להמשיך ולנהל מערכת יחסים תקינה עם אדם אחר שלא מבין אותו ולא מגיב לבקשותיו. הבסיס לניהול מערכות יחסים יציבות ותקינות הוא היכולת להעביר מסרים בין האחד לשני. כשזה חסר, מערכת יחסים לא יכולה להתקיים. נשמטת הקרקע עליה היא נשענת.

חוסר בתקשורת מוביל לפירוד.

כל חברה מתוקנת, כל מדינה וכל עם יש להם שפה משלהם. בני האדם יכולים לחיות בשלום האחד עם השני על ידי כוח הדיבור. כשאדם מטיב לי אני יכול להודות לו ולומר לו תודה. תגובתו ברוב המקרים תהיה הערכה על כך שהודיתי לו. ואם אני רוצה דבר מסוים מאדם אחר, אני יכול לפנות אליו בבקשה. הוא יאזין לבקשתי ויבחר האם להיענות לה. ואם אדם פגע באחת מזכויותיי ואני חש צורך גדול להוכיחו ולהעמידו על מעשיו והשלכותיהם, אני עושה זאת בשיחה ופנייה אליו. אך אם השפה המשותפת חסרה, כמעט מן הנמנע שיתקיימו בין אנשים יחסי גומלין. אפילו כדי לנסוע בכביש בבטחה היה עלינו לקבוע הסדרים וחוקים משותפים ומקובלים כדי שנוכל להתנהל כהוגן. תתארו לעצמכם רכב שנוסע בכביש מהיר ורוצה לעבור לנתיב אחר שבו נוסעות מכוניות אחרות והוא אינו מאותת על כוונתו לעבור נתיב. מה יכולות להיות התוצאות? הרי בנס זה לא יגמר באסון. הדבר שמונע את התאונה הוא העברת המסר מהאחד לשני בצורה שברורה ומובנת לשני הצדדים. בדיוק כמו שחוסר בתקשורת גורם לפירוד, יכולה התקשורת הברורה והמובנת, ליצור חיבור וקשר. שורש המילה תקשורת הוא קשר. כי זה בדיוק מה שהיא עושה, מקשרת בין הרוצים לנהל יחסי גומלין האחד עם השני.

שפה בונה ושפה הורסת

פרשתנו מתארת לנו את דור הפלגה, חטאם ועונשם. אנשי אותו דור רצו למרוד בקב”ה וכפרו בטובה שעשה עימם. “וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים” (בראשית י”א, א’). הם התכוונו לעלות לרקיע ולעשות עמו מלחמה כביכול. הם תכננו לבנות עיר, ומגדל שמגיע עד לשמים, מתוך רצון להשתקע במקומם ושלא יוכל ה’ לפזרם משם. ה’ כעס עליהם נורא והעניש אותם בכך שהדבר ממנו הם חששו יהפוך למציאות ויתגשם. “וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר” (שם שם, ח’).

במעשה דור הפלגה והשתלשלות העניינים בפרשה, טמונה אחת העצות הגדולות והעוצמתיות ביותר להצלחה בחיים ובמיוחד באינטראקציה הבין אישית. מהו היסוד הראשון שבלעדיו לא יכולה להתממש שום תכנית רצינית בין אנשים כשיש להם שאיפה אחת?

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת. ברגע שהייתה ביניהם מערכת יחסים מתוקנת שהתנהלה בזכות שכולם שוחחו באותה שפה הם יכלו להתחיל ולבנות. הימצאותה של שפה אחת בינם, למרות שרצונם היה שלילי, המעיטה אפילו בעונשם, כיון שהיא גרמה להם לחיות בשלום ובאחדות. דור המבול שחטא לה’ חטא פחות חמור מהם, נענש ונאבד מן העולם, ואילו הם רק נפוצו בעולם אך לא הושמדו. המחלוקת והשנאה שהייתה בדור המבול גרמה לעונשם להיות חמור ביותר. שפה מקרבת. שפה מאחדת. שפה מרבה אהבה וחיבה בין האחד לשני.

כיצד הענישם הקב”ה? כיצד הוא גרם לכך שפחדם יתממש והם יפוצו בכל הארץ? האם הוא היה זקוק לרוח גדולה שתנשב ותעיף כל אחד מהם לפינה אחרת בעולם? הוא עשה את זה בדרך יותר פשוטה. הוא גרם לכך שהם ביוזמתם יקומו ויעזבו האחד את השני. איך הוא עשה את זה? הוא ערבב ובלבל את שפתם. כל אחד החל לדבר בשפה זרה. הם החלו לבנות את המגדל וכשאחד ביקש מחברו מים הוא קיבל טיט במקום. מי שביקש קרדום קיבל מגרפה. למה זה גרם? הם החלו להתמלא בכעס, מרירות ותסכול והגיבו בעוינות ותוקפנות אחד כלפי השני. החלה מהומה גדולה להשתרר ביניהם ולבסוף זה הוביל לפירוד והרס הבניין. מרוב כעס ותסכול הם השליכו את הכלים אחד על השני, מעשה שגרם לפציעות ולרציחה.

אם אין שלום ואחדות אין בניין, אם אין תקשורת תקינה אין שלום ואחדות.

מה שגרם להם לדבק חברתי זו השפה. כשהאחד מבין את השני ניתן לחיות בהרמוניה. מצד שני, מה שהוביל למפלתם הייתה בלבול השפה המשותפת. ברגע שלא הייתה ביניהם שפה זה גרם להם לניתוק, לשנאה ולמלחמה. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם. משפתם אעשה עמהם נבלה, אמר הקב”ה. אם רק לא יבינו את האחר זה כבר יגרום להם לנבלה ולהרס. כי שפה בונה ושפה הורסת. אם אין תקשורת אין קשר. אפשר לגרום להם לקרע על ידי בלבול השפה.

ברגע שאדם מדבר בשפה שחברו לא מבין, זוהי עבורו שפה זרה. היא לא מחברת ומקשרת אלא מנתקת ומפרידה והופכת את האחר לזר.

קשר משפחתי

האם אנחנו משתמשים בפה שלנו להתקרב לשני ולהרבות אהבה וחיבה או שמא הוא לנו לרועץ וסיבה להרס וריחוק? כיצד אנחנו משתמשים בכוח האדיר שנמצא בפה שלנו? תתארו לעצמכם שהענקתם עזרה או טובה לחבר קרוב שלכם או אפילו לבן משפחה. מהו הדבר הראשון שאתם מצפים לו? שיעריך אתכם. כיצד הוא יכול להעריך אתכם? על ידי שיביע תודה ויכיר בטובה שקיבל. אם הוא ישכיל להודות על העזרה שנתתם לו זה יחבר ביניכם ויקרב אתכם האחד לשני. אמנם אם הוא יכפור בטובה ולא יודה עליה זה ירחיק ביניכם ובפעם הבאה לא תרוצו לעזור לו. זוהי רק דוגמה אחת קטנה.

כיצד אתם נוהגים לקבל את פני האהובים שלכם? האם הם זוכים מכם לקבלת פנים חמימה ומאירה או להתייחסות קרירה ומנוכרת? מה הן המילים האחרונות שאתם אומרים לפני שאתם יוצאים מהבית ללימודים או למקום עבודה? מה הן המילים הראשונות שאתם אומרים כשאתם חוזרים אחרי יום ארוך מחוץ לבית?

תתארו לעצמכם שהאישה מכינה לכם ארוחת ערב כדי שתוכלו ליהנות, לשבוע ולהתמלא בכוחות חדשים. אתם מסיימים לאכול ולא אומרים לה מילה אחת על המאמץ, ההשתדלות והרצון שלה להעניק לכם ולשמח אתכם. כיצד זה ישפיע על מצב רוחה של האישה? האם הקשר ביניכם יתחזק או יתרופף? זוהי אחת מההשלכות שיש לדיבור או לחוסר הדיבור. גם לצורת הדיבור יש השפעה. אמירה לבבית ניכרת לעומת אמירה סתמית. שימוש במילים נעימות במקום במילים עוקצניות ופוגעות ישנו לגמרי את איכות הקשר בין המדברים. ” יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא” (משלי י”ב י”ח).

מילים יכולות לרפא בדיוק כמו שהן יכולות להרוג.

יש בידינו כלי חזק ויעיל שיכול לגרום לנו לאיכות חיים וחיבור אמיתי ויציב לזולת. ככל שנרבה להשתמש בו נבין עד כמה שהוא משפיע. כשנקפיד ונבחר בדיבורים כנים ונעימים ונעשה טוב לאחרים אנו הראשונים שנרוויח מכך. מצב רוחנו ישתפר, מערכות היחסים יהיו תקינות ומאושרות ובכל פינה בחיינו נרגיש יציבים ושמחים. אנשים ירצו בקרבתנו ויבקשו אותה. הם יחפשו סיבה והזדמנות להחזיר לנו על פעולותינו הטובות.

האתגר השבועי

  1. היכן אתם יכולים להתחיל ולהשתמש במילים חמות ומעודדות, ולהתקרב ולשמח את הזולת? חפשו הזדמנות אחת בכל יום לומר מילים מפרגנות שירבו את האהבה והחיבה ביניכם לבין אחרים. תתחילו עם הקרובים לכם ביותר.
  2. תעודדו אחרים לפתח עמכם קשר על ידי שתתעניינו באמת במצבם ובחיים שלהם. תתרגלו לפתוח בשיחה עם האנשים החשובים לכם ביותר. אולי בזמן הסעודות. זהו זמן טוב להתעניין בשני ולהתחבר אל עולמו.
  3. באופן קבוע תביעו שביעות רצון והכרת תודה כלפי כל אדם שהעניק לכם. אל תתקמצנו במילים. כל אחד אוהב לשמוע מחמאות.
  4. הימנעו ממילים פוגעניות. הן כואבות. אל תשפילו אחרים ואל תזלזלו בהם. ישנן דרכים אחרות להביע כעס או אכזבה.

שבת שלום ומבורכת!

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות יצחק אלחנן פדידה

יצחק אלחנן פדידה

יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה – מנטור,
מאסטר ב- NLP, ייעוץ אישי וזוגי, ייעוץ עסקי, ומגשר,
מנכ”ל מסלול לחיים,
מחבר הספר פרשה מעצימה.

בדוק גם

משה פריגן || מה ריגש אותי בנאום של סגן הנשיא מייק פנס

כמו ישראלים רבים צפיתי היום במליאה המיוחדת בה נאם סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס.… המשך לקרוא משה פריגן || מה ריגש אותי בנאום של סגן הנשיא מייק פנס

כתיבת תגובה