פרשת כי תצא || איך אפשר להתחיל מחדש

 

seedling-1284663_640מה יעשה אדם ששבע מהעבודה בה הוא עובד? האם כל שני וחמישי הוא ירוץ להחליף עבודה? ואם הוא לא מחליף עבודה למרות שהוא כבר שבע ממנה, האם הוא מואס בה או לא? האם הוא פיתח רגשות שליליים כלפיה? מה נעשה כשהנטייה הזאת תתעורר ותבוא לידי ביטוי ביחסים החשובים והקרובים לנו ביותר, כמו יחסינו עם הורה, אח, ילד, חבר, שכן או בן הזוג? האם ניתן לשבוע ממערכת יחסים ולמאוס בה?

יצחק אלחנן פדידה || פרשה מעצימה

לכל אחד ואחת מאיתנו ישנם טעמים מגוונים והעדפות שונות בתפריט היומי שלנו. אחד מרבה לאכול בשר והשני מקפיד להיות צמחוני וישנם כאלו שמעדיפים אוכל חלבי. ישנם מספר מאכלים שהם חלק בלתי נפרד מהארוחות שלנו ולא נוותר עליהם ותמיד נשתדל שיהיו מוגשים על שולחננו במיוחד באירועים החשובים לנו ביותר כמו שבתות וחגים או שמחות.

תתארו לעצמכם שמבקשים מכם לאכול את אותו מאכל אהוב מדי יום לאורך שנה. האם הייתם מוכנים לעשות את זה?

רוב בני האדם יענו בשלילה. מדוע שנסרב לאכול את המאכלים האהובים עלינו? לכאורה זהו אמור להיות תענוג גדול עבורנו.

שלמה המלך כותב בספר משלי שישנה נטייה נפשית לכל בני האדם שיכולה להקשות עליהם להרבות אפילו בדברים הערבים להם ביותר: “דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ” (משלי כ”ה, ט”ז). כלומר, אפילו דבש שהוא דבר ערב וטעים, נוטים למאוס בו אם מגיעים ממנו לשביעה. לכן אפילו את המאכל הערב לנו ביותר יהיה קשה לנו מאוד ואפילו בלתי אפשרי, להרבות באכילה ממנו, כיון ששביעה מובילה למיאוס.

תתארו לעצמכם אדם שהמאכל האהוב עליו הוא עוף בתנור בתוספת תפוחי אדמה. העוף מטוגן היטב, קיבל את הצבע המתאים, לא שרוף מדי ולא בהיר מדי. העוף אינו נוטף שמן אלא לח בדיוק במידה הרצויה. המנה המוגשת היא גדולה ומשביעה ולא חתיכה קטנה. חתיכות התפוחי אדמה מקיפות את העוף ומוסיפות הדר חיצוני לארוחה. הן פרוסות בדייקנות, לא גדולות מדי ולא קטנות מדי. הן מתובלות כהוגן והבל עדיין עולה מהן כיון שהן יצאו מהתנור רק לפני מספר דקות. נשמע טוב? אם קצת התעורר בכם התיאבון, תנסו כעת לדמיין מהי ההרגשה לאכול את המנה הזאת הכל כך מושכת בטעם ובמראה, מדי יום למשך שנה שלמה. עדיין יש לכם תיאבון?

לכל בני האדם ישנה נטייה נפשית לגיוון והם מואסים בכל דבר שהם שבעים ממנו. זה יכול להיות מאכל וזה יכול להיות דבר אחר כמו רהיט או בגד. האם אנשים נוטים להחליף את הרכב שלהם בגלל שהוא לא תקין או בגלל שרכב חדש קוסם להם? אם גם המחיר יקסום להם הם כנראה יטו להחליף את רכבם הישן בחדש.

מה יעשה אדם ששבע מהעבודה בה הוא עובד? האם כל שני וחמישי הוא ירוץ להחליף עבודה? ואם הוא לא מחליף עבודה למרות שהוא כבר שבע ממנה, האם הוא מואס בה או לא? האם הוא פיתח רגשות שליליים כלפיה? מה נעשה כשהנטייה הזאת תתעורר ותבוא לידי ביטוי ביחסים החשובים והקרובים לנו ביותר, כמו יחסינו עם הורה, אח, ילד, חבר, שכן או בן הזוג? האם ניתן לשבוע ממערכת יחסים ולמאוס בה?

מעניין לראות ששלמה המלך כתב בדיוק בפסוק הבא אחרי הפסוק שהזכרנו על הדבש את הפסוק הבא שמדבר על מערכות יחסים: “הֹוקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ” (כ”ה, י”ז). העצה המוזכרת בפסוק מלמדת את האדם מה עליו לעשות או ממה עליו להימנע כדי לא להגיע למצב שחברו ישנא אותו. מהי העצה? למנוע את רגליו מבית חברו ולא לגרום לחברו לשבוע ממנו. ברגע שהחברים יפגשו לעיתים קרובות מדי הם עלולים להגיע לשנאה. בדיוק כמו שאדם יכול לשבוע מהדבר המתוק ביותר ולמאוס בו כך הוא יכול לשבוע מחברו ולשנוא אותו.

למה שאדם ישנא את חברו שמגיע לבקרו? לכאורה זה היה אמור להיות דבר מבורך. הטבע האנושי מואס בדברים שהוא שבע מהם ולא משנה אם זה מאכל חפץ או אדם אחר. תתארו לעצמכם שאתם הולכים ברחוב ופתאום נפגשים בחבר שלא ראיתם הרבה מאוד זמן. איך אתם מגיבים? אתם מגיבים בהתלהבות וצוחקים אחד עם השני. אתם מחליפים ביניכם חוויות מההווה ומהעבר. אתם כל כך נהנים מהפגישה הזאת עם אותו חבר ומבטיחים האחד לשני להיות בקשר ולהיפגש לעיתים קרובות יותר.

מה תהיה התגובה שלכם אם תיפגשו עם אותו חבר גם למחרת? האם תדברו באותה התלהבות והתרגשות? ואם תפגשו אותו מדי יום איך תרגישו כלפיו? האם תתחילו לחשוב על דרכים חלופיות שבהן לא תיתקלו באותו חבר?

הטבע האנושי מואס בדברים שהוא שבע מהם. ישנה סכנה גדולה מאוד במערכות היחסים הקרובות, החשובות והיקרות שלנו אם לא נלמד כיצד להתמודד עם התפתחות של רגשות שליליים כלפי הזולת. התוצאות יכולות להיות מרחיקות לכת.

אשת יפת תואר

אנחנו רואים בפרשת השבוע שבורא עולם שמכיר את נפש האדם יותר מכל אחד אחר, כיון שהוא ברא אותו, משתמש בעיקרון הנפשי הזה של מיאוס כדי להרחיק את האדם מעבירה. כעת נעיין בפסוקים ונלמד את מהות העיקרון הנפשי הזה ולאחר מכן נלמד את הדרך היעילה ביותר כיצד להתמודד עם זה במיוחד בקשרים הרגשיים החשובים לנו ביותר.

“כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ” (דברים כ”א, י’). עם ישראל יוצא למלחמה ושובה מהאויבים אנשים בשבי. “וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה” (כא’ יא’). אם תראה בשבי אשה יפה ותרצה להתחתן איתה, אתה רשאי, אך במספר תנאים. “וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ” (כ”א, י”ב). אותה אחת צריכה לגלח את שערה ולגדל את הציפורניים שלה כדי שתתנול. “וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה” (כא’ יג’). עליה להוריד את השמלה אותה לבשה כשנפגשתם לראשונה ושהוריה קישטו אותה בה כמנהג עובדי כוכבים במלחמה. ועליה לשבת במקום בו אתה נמצא, כיון שתתקל בה בכניסתך וביציאתך. בנוסף עליך לתת לה שלושים יום לבכות על אביה ואמה. “וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ” (כ”א, י”ד). אם לאחר קיום הציווים הללו תחליט שאין רצונך לחיות איתה עליך לשחררה לחופשי.

זהו תיאור מפורט ומדויק של תהליך המוביל לפירוד. כיון שדעת התורה לא נוחה עם בחירתך היא גורמת לך על ידי התנאים הללו לחזור בך מההחלטה השגויה שנעשתה בפזיזות ולהבין את טעותך. כיצד התורה עושה את זה? היא גורמת לאשה להיות מגונה בעיני האדם שחפץ בה. רש”י כתב את זה במספר מילים: “רואה בבכיתה, רואה בנוולה כדי שתתגנה עליו” (כ”א, י”ג). כלומר, התורה פרטה לנו את הדברים המסוגלים להוביל לריחוק ומיאוס מהשני.

מדוע אשה נשואה מחוייבת בכיסוי שערות ראשה?

כיון שמיום החתונה שלה עליה להיות יפה ומושכת לבעלה בלבד. בגלל ששערות הראש מעניקות צורה וחן לאדם היא חייבת להסתיר אותן מעיני זרים. זהו שלב ראשון של ניוול וגנאי בתיאור המקרה של אשה יפת תואר: הפחתה בחן ויופי על ידי גילוח שערות הראש. דבר נוסף המסוגל להוביל למיאוס וריחוק הוא חוסר הטיפוח והשמירה על גדילת הציפורניים. לאחר מכן החלפת הבגדים המושכים וישיבה ממושכת ליד הבעל בזמן שהיא לא מטופחת ונמצאת במצב רוח רע כיוון שהיא בוכה על אביה ועל אמה.

האם התיאורים המופיעים בפרשתנו נשמעים לנו מוכרים? האם בני הזוג שחיים ביחד תחת אותה קורת גג נשארים צעירים ויפים לנצח? לפעמים הם רואים האחד את השני במצבים לא נעימים כמו אחרי יום עבודה מפרך ומעייף. הבגדים לא תמיד נקיים ולא בהכרח מריחים טוב. אין חשק כל כך גדול לדאוג לצרכי השני לאחר עייפות ויגיעה גדולה. כשקמים בבוקר אנשים הם לא בדיוק בשיא כוחם והיופי שלהם. בדרך כלל הם עדיין לבושים בבגדי לילה, הם לא מסורקים, הם עדיין לא דאגו לשטוף את הפנים ואת הפה. ומה עם מצבי הרוח?

האם אנחנו תמיד מחייכים ושמחים? האם אנחנו לא מתוסכלים ולא עצובים מדי פעם? האם אנחנו לא כועסים ולא מתלוננים לעיתים קרובות?

מה יהיו ההשלכות של חיים משותפים כאלה? אם התורה בכוונה תחילה מצווה על האדם שחושק באשת יפת תואר, על מנת שיתרחק ממנה, לקיים תנאים הגורמים לריחוק ומיאוס, האם אנו נמצאים בסכנה דומה? הרי בוודאי שהתנאים הללו קיימים אצלנו ולפעמים ביתר שאת וביתר עוז. אותו אדם שחושק באשת יפת תואר, המשיכה שלו היא כל כך חזקה, עד כדי כך שהתורה מודה שחייבים לעשות כאן תיקון כלשהו כדי להצילו מעוון, ואילו אנחנו כבר רגילים האחד לשני ויכול מאוד להיות שעברו כבר כמה שנים טובות, שמעוררות געגועים לשנה הראשונה. איך אנחנו נתמודד עם האתגר הזה?

משיכה

המציאות שתיארנו כרגע היא רק אופציה אבל היא איננה מחויבת. כלומר, ישנה אפשרות שמערכת היחסים תתדרדר להרגשה של ריחוק ופירוד הלבבות, אבל זוהי רק אופציה אחת. בדיוק כמו שהתנאים שמנינו למעלה המוזכרים בפרשה מסוגלים לכרסם במערכות יחסים, כך ישנם עקרונות שבמידה ונשכיל לשמור עליהם נוכל ליצור מערכת יחסים יציבה ומאושרת בעלת אהבה ומשיכה גדולה.

הדבר המתבקש הראשון שעלינו להקפיד עליו, הוא כמובן לעשות בדיוק הפוך מכל מה שהזכרנו. בני הזוג חייבים לשמור על התנאים הבסיסיים הללו, כגון ריחוק מינימאלי ולא שהייה מרובה ביחד, זה יוצר געגוע בריא. זה ההיפך מציווי התורה שהאישה תשב בבית במקום שהוא יוכל לפגוש אותה תמיד ביציאתו ובבואו.

בנוסף עלינו לשמור על טיפוח בסיסי על כל המשתמע מכך ולהיזהר מדברים שלא מוצאים חן בעיני בן הזוג או בת הזוג, ובעיניהם בלבד. זה ההיפך מהניוול שהתורה מצווה את אותה האישה לנהוג בה. זה נוגע לשני הצדדים ולא דווקא לאישה. גם הבעל חייב לשמור על טיפוח בסיסי, ואנו מקפידים לומר בסיסי, ולא להגזים יתר על המידה. למשל, בגדים נקיים, היגיינה אישית ולפעמים גם התקשטות על מנת למצוא חן בעיני בן הזוג או בת הזוג.

ואולי מעל הכל, שמירה על מצב רוח טוב. זה לא קל אבל זה אפשרי. בבית חייבת לשרור אוירה של שמחה, כמובן לא הוללות, אבל שמחת חיים בסיסית, ולהישמר מהתפרצויות שונות או ממצב רוח קודר.

זהו הבסיס שעליו ניתן לבנות ומכאן אפשר להתקדם. זה מאוד חשוב וחיוני שנקפיד על הדברים הללו, כי למרות שהם נראים קטנים ופעוטים, אבל בעיני השני זה מעיד על אכפתיות ורצינות בקשר, וחשוב יותר, זה מוכיח שאנחנו לא לוקחים את מערכת היחסים ואת השני כדבר שמובן מאליו. כעת נאמר את הדבר העיקרי שמסוגל להציל אותנו מסכנת השביעה והמיאוס, ושנצטרך לשמור ולקיים אותו למשך כל ימי חיינו, אם ברצוננו לחיות באושר ובאהבה.

הרב וולבה זצ”ל כותב בספרו עלי שור חלק ב’ שבני אדם נוהגים לכבד את מה שהם מעריכים.

“כבוד הוא יצירה של הנהגה, הנובעת מההערכה הפנימית של כל אדם”.

שורש המילה כבוד הוא ‘כבד’. ושורש המילה קללה הוא ‘קל’. כשאנחנו מכבדים דבר מסוים אנו נותנים לו משקל וחשיבות ומאידך חוסר משקל וחשיבות זו מהות הקללה. עיקר שלום הבית תלוי בכבוד ההדדי השרוי בין בני הזוג. אם ישנו כבוד הדדי ישנה אהבה, שלוה ואושר. הכבוד מגיע רק, ואני מדגיש רק, אם אנחנו מעריכים את השני. מי שמעריך מכבד ומי שלא מכבד הוא לא מעריך.

אם נציין לעצמנו מדוע השני יקר לנו, תתעורר בליבנו הרגשה של הערכה, שתוביל להנהגה של כבוד מצדנו. הכרת הטוב מעוררת אהבה. זו הדרך להתמודד בהצלחה עם סכנת המיאוס והשביעה. מציאת המעלות שנמצאות באחר, שימת לב תמידית לטובות שהוא מעניק לנו יעוררו בנו הערכה כלפיו. כשיש בין בני הזוג הערכה הדדית וכבוד הם חיים בשלום ובהרמוניה.

לסיום, עוד דבר קטן שמציין הרב וולבה זצ”ל בספרו, שאני מוכרח לשתף אתכם בו, והוא יכול ומסוגל לעורר אהבה בין בני זוג ובכלל בכל מערכת יחסים. הוא כותב 

הדרך לעורר אהבה כלפי השני היא על ידי שמתפללים עבורו בקביעות.

זוהי גם כן עצה נפלאה ובדוקה שיכולה לחבר ולהוביל לקשר חם ואוהב בין בני הזוג, שיתפללו בקביעות עבור השני. אם נקפיד על הכללים הללו, ללא כל צל של ספק, נינצל מסכנת המיאוס וניצור מערכת יחסים תקינה ומאושרת.

האתגר השבועי

  1. כתבו לעצמכם רשימה ארוכה שמכילה את כל המעלות שיש בבן הזוג ועיינו בה מדי פעם בפעם.
  2. ברשימה נוספת תכתבו את כל הטובות והחסדים שהצד השני עושה עמכם.
  3. קבעו לעצמכם הרגל להוסיף כמה מילים על השני בזמן התפילה שלכם.

 

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין – מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי. רשת חברתית ליצירת סגנון חיים חרדי-ישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל”ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

ראיון נשכני עם היו”ר משה פייגלין || יש לי ‘זהות’ 2018

פתחנו את שנת 2018 בידיעה והבנה כי יותר קרוב לוודאי שזוהי הולכת להיות שנת בחירות… המשך לקרוא ראיון נשכני עם היו”ר משה פייגלין || יש לי ‘זהות’ 2018

כתיבת תגובה