פרשת ואתחנן || נוסחת הפלאים ליצירת מוטיבציה

motivation

יצחק אלחנן פדידה || אנשים רבים חיים מתוך הרגשה ואמונה עצמית מכשילה שאין להם שליטה על הרצונות שלהם או על התאוות וההתמכרויות שלהם. האמנם זה כך … תתארו לעצמכם מה יכולתם להשיג אם הייתה ניתנת לכם נוסחת פלאים ליצירת מוטיבציה ושליטה והכוונה של המחשבות, איפה לדעתכם הייתם היום …

פרשה מעצימה

בפרשת ואתחנן המרתקת, נשנים פעם נוספת עשרת הדיברות. אולם ישנו הבדל קטן במצוות ‘לא תחמוד’. התורה מוסיפה למצווה הזו ציווי נוסף, ‘וְלֹא תִתְאַוֶּה’. מה ההבדל בין לא תחמוד לבין לא תתאוה? האם הם דברים שונים? מה אנחנו יכולים ללמוד מהתוספת הזאת ולקחת למען ההתפתחות האישית שלנו?

מחבר ‘ספר החינוך’ מסביר שמדובר בשתי מצוות נפרדות ולא בחזרה על אותה מצוה. ההבדל בין מצות לא תחמוד למצות לא תתאוה ייתן לנו תובנה ענקית על כוחות הנפש של האדם ועל דרכי הפעולה של הנפש. ברגע שאדם חושב לקחת דבר מסוים שמצא חן בעיניו אצל חברו ומוציא את זממו לפועל, אז הוא עובר על לא תחמוד. כלומר, שרק קיום המחשבה שהייתה לאדם הוא האיסור. אם האדם רק חשב לעשות תחבולה להוציא מחברו דבר מסוים אבל בסופו של דבר הוא לא עשה זאת הוא לא עבר על לא תחמוד.

מצות לא תתאוה היא בעצם חצי ממצות לא תחמוד. האיסור לא להתאוות לדבר שנמצא אצל חברנו הוא עצם המחשבה על הדבר אפילו אם המחשבה לא יצאה אל הפעול. זהו ההבדל בין שתי המצוות וזהו לשונו: “וכתב הרמב”ם ז”ל, שאין שני הלאוין, שהן לא תחמוד שבסדר וישמע יתרו, ולא תתאוה שבסדר זה לאוין כפולין בעניין אחד, אבל הם שני עניינים, שלאו לא תחמוד – ימנענו מלקחת בשום צד, בין בדמים בין שלא בדמים מה שקנה זולתנו, אם איננו חפץ למכור אותו דבר. ולאו זה דלא תתאוה – ימנענו אפילו התאווה בו בתוך לבנו, כי עם התאווה יבוא להתחנן לו ולהכביד עליו למוכרו או להחליפו לו בכלי אחר על כל פנים”.

ישנו דבר מרתק בדבריו של ספר החינוך גם במצות לא תחמוד וגם במצות לא תתאוה. בשני המקומות הוא כותב ומסביר שמדובר בפעולה של מחשבה. במבט ראשון זה מאוד תמוה. התורה לא כתבה לא תחשוב אלא כתבה במפורש לא תחמוד ולא תתאוה. אם כן,

מדוע מפרש ספר החינוך שהתורה מנעה מאיתנו מלחשוב לקחת דבר שנמצא אצל הזולת? “שנמנענו לקבוע במחשבתנו להתאוות מה שביד אחד מאחינו בני ישראל”.

כך הוא כותב במצוה תט”ז – שלא להתאוות ממון חברו. ואילו בפרשת יתרו על ביאור מצות לא תחמוד הוא כותב דברים דומים. “שלא להעלות במחשבתנו לעשות תחבולה לקחת לנו מה שהוא לזולתנו מאחינו”.

מדוע הוא מציין את פעולת המחשבה, הרי לא כך כתוב בתורה?

התשובה לשאלה הזאת יכולה להיות ציון דרך עבורנו בהבנת כוחות הנפש ודרכי העבודה העצמית. כולנו רוצים לקבל כלים כדי להתפתח ולשפר את כל תחומי החיים שלנו.

כאן בתיאור המצוות הללו טמון אחד היסודות העוצמתיים ביותר שיכולים לספק את רצוננו.

התשובה היא שהתורה כתבה את האיסורים של חמדה ותאווה וספר החינוך הסביר כיצד האדם יכול לחמוד ולהתאוות. אין חמדה ואין תאווה ללא מחשבה. דבר שלא תופס מקום בראשו של האדם לא יכול לעורר את חמדתו ותאוותו. ולא רק, אלא דבר שהאדם לא ראה מעולם ולא נמצא אצלו במאגר הזיכרונות הוא לא יכול לרצות בו ולעולם הוא לא ירגיש בחסרונו. אמנם לאחר הראייה או הקליטה באחד מחמשת החושים, הכוח והממשלה עוברים לכוח המחשבה של האדם. אם הוא לא ייחשף שנית לאותו דבר מושך, הוא ימשך אליו רק בתנאי שהוא יחשוב עליו. לכן ספר החינוך מסביר שהמצוות לא תחמוד ולא תתאוה הן פעולות של מחשבה, כי רק על ידי המחשבה האדם יכול לחמוד ולהתאוות.

“ואל תתמה לומר, ואיך יהיה בידו של אדם למנוע לבבו מהתאוות אל אוצר כל כלי חמדה שיראה ברשות חברו, והוא מכולם ריק וריקם? ואיך תביא התורה מניעה במה שאי אפשר לו לאדם לעמוד עליו?..

כי האומנם ביד האדם למנוע עצמו ומחשבותיו ותאוותיו מכל מה שירצה, וברשותו ובדעתו להרחיק ולקרב חפצו בכל הדברים כרצונו, ולבו מסור בידו על כל אשר יחפץ יטנו”.

הכוח שמניע את האדם הוא הלב. כוח הממשלה של האדם הוא הלב שלו. כל פעולה שהאדם עושה, קטנה או גדולה, המקור והשורש הוא הלב, מקור החמדה והתאווה. ויש לאדם יכולת לשלוט על הלב באמצעות כוח המחשבה. הלב לא יכול לרצות ולהימשך לדבר שהמחשבה לא תטה אותו אליו. המחשבה של האדם היא ממש כמו חוש נוסף.

העין רואה והלב חומד, כך גם מה שהמחשבה רואה הלב מתעורר להשיג.

זהו יסוד עצום להבנת הדרך להניע את עצמנו לפעולה וכמובן להימנע מדברים האסורים לנו. “שאין טוב לאדם כמו המחשבה הטובה והזכה, כי היא ראשית כל המעשים וסופן”, מוסיף בעל ספר החינוך.

מה שמניע את האדם זה הלב ומה שמעורר את הלב זו המחשבה.

יש הרבה אנשים שחיים מתוך הרגשה שאין להם שליטה על הרצונות להם ועל התאוות שלהם. כשרצון מתעורר וכשתאווה מתעוררת קשה לעצור בעדם, אבל העבודה שלנו היא לפני התעוררות המידות על ידי שליטה והכוונה של המחשבה. מלבד הידיעה כיצד להימנע מלהימשך לדברים אסורים אנו לומדים דבר נוסף ועצום. יש כאן נוסחה מלאה ליצירת מוטיבציה. תתארו לעצמכם מה יכולנו להשיג אם הייתה לנו יותר מוטיבציה. כמה פעולות קשות עלינו לביצוע ושאנו דוחים אותן, כעת יש לנו פתח של תקווה כיצד להתעורר ולקבל דחיפה לעבר המטרות השונות שיש לנו.

“לפי שקביעות המחשבה בתאווה על אותו דבר, יהיה סיבה לעשות תחבולה לקחת אותו ממנו ואף על פי שאין רצונו למוכרו”. בדברי ספר החינוך הללו יש שני דברים מרכזיים שעלינו לעשות ולקיים כדי להתעורר לעבר השאיפות העמוקות ביותר שיש לנו. הדבר הראשון הוא קביעות המחשבה. זאת אומרת, שהמחשבה על אותה מטרה חייבת להיות קבועה ולא חד פעמית או ארעית. כדי להתעורר באמת אין די בפעם אחת או שתיים של מחשבה על הרצונות שלנו. רק מחשבה שחוזרת ונשנית ומעסיקה את מוחנו יומם ולילה יכולה לבוא לידי ביטוי והכוח המושל שבאדם, שהוא הלב, יעשה הכל כדי להשיג את המטרה הזאת.

תתארו לעצמכם שיש לכם שאיפה לסיים את הש”ס ולדעת אותו על בוריו. האם הרצון הזה הוא חזק ואמיתי? כיצד נוכל לדעת?

רק אם הוא יתפוס את מוחנו וימלא את חלל ליבנו זה יעיד עלינו שאנו מאוד מעוניינים לסיים את הש”ס. אבל אדם שיחשוב על המטרה הזאת פעם אחת או פעמיים, באקראי, לא יכול לצפות שהכוח המניע אותו, הכוח הפנימי שלו, יביא את הדברים לידי מימוש. המשגיח זצ”ל, הרב וולבה היה אומר שאדם שלא חולם בלימוד עדיין לא טעם את טעם ההתמדה האמיתית. כלומר, שהחלומות שלנו שמגיעים עקב המחשבות הקבועות והכי מעניינות שלנו, מעידים עלינו מה אנו חושבים במשך היום ומה מדבר על ליבנו.

תגיד לי על מה אתה חולם ואני אגיד לך מי אתה

לחלום בלימוד זאת מדרגה שאדם שהוא באמת מתמיד ויכול לזכות אליה.

אבל זהו איננו התנאי היחיד. כמו שהחינוך מזכיר את הקביעות של המחשבה על השאיפה שלנו, הוא מוסיף ואומר שחייבת להיות לאדם תאווה לאותו דבר כדי שהוא יתעורר אחריה. לפי שקביעות המחשבה בתאווה על אותו דבר, הוא כותב.

מחשבה קבועה על דבר שמושך אותנו ומדבר לליבנו זוהי הנוסחה המלאה ליצירת מוטיבציה.

שני הדברים הללו ביחד יכולים לגרום לכך שנרתום את הכוח האדיר של הלב, שמנהל אותנו ממסד ועד טפחות, ירצה, יתעורר וירוץ להשיג את המטרה שלנו. אם האדם יחשוב באופן קבוע על סיום הש”ס אבל זוהי מטרה שלא מושכת אותו, אין סיכוי להתעוררות רצינית מצידו לעבר המטרה. רק מחשבה קבועה על דבר שגורם לנו הנאה ומושך אותנו יכול לעורר את ליבנו.

כיצד אתם יכולים ליישם את הדברים הללו ולהתקרב בצעדי ענק לעבר החלומות שלכם? מה אתם רוצים? מה מדבר לליבכם?

התורה ידעה את נפש האדם ודרכי פעולותיה ולכן היא אסרה עלינו לחשוב בקביעות על דברים שמושכים אותנו אבל הם אסורים לנו. האם יהיה לנו מותר להשתמש בנוסחה הזאת ולעורר את כוח החמדה ואת כוח התאווה לדברים המותרים לנו? לתורה זה פשוט שהאדם יבצע את מה שהוא זומם ושמה באה התקנה הזו כדי לעצור בעדו. עד כדי כך זה עובד וזה עוצמתי. האם מותר לנו לרצות להיות יותר בריאים, יותר מאושרים, יותר חכמים, להתפרנס בכבוד ולתקן את מידותינו? כעת אנו יודעים איך לעורר את עצמנו לפעולה. מחשבה קבועה מתוך תאווה.

אם נקפיד לחשוב על החלומות שלנו ולא נרפה מהם, ואם החלומות הללו מספיק מושכים ומעניינים אותנו, ניצור כוח מניע חזק מאוד שלא יודע לשמוע את המילה ‘לא’ כתשובה. כל מה שעליכם לעשות כרגע הוא לחשוב על פעולה מסוימת או מטרה מסוימת שאתם מרגישים שחסרה לכם המוטיבציה להשיג ולקיים. לאחר מכן תקבעו לעצמכם זמן, או שתשתדלו בכל זמן פנוי לחשוב על הדבר הזה. אם הוא מספיק מושך, אז זה יספיק, ואם לא, אז תנסו לחשוב על כל התועלות היכולות לצמוח ממנו, על כל היתרונות שנוכל לקבל דרכו ועל כל הרווחים שיהיו לנו אם נשיג את המטרה הזאת או נבצע את הפעולה הזאת.

אם נסתכל בכל האנשים המצליחים בכל תחום אפשרי, נראה שלכולם מכנה משותף אחד מאוד בולט, לכולם הייתה שאיפה לוהטת להשיג את מה שהם רוצים בכל מחיר.

הכוח המושל שבאדם, שהוא הלב, לא נח ולא שקט עד שהשיג את מבוקשו. אבל צריכים לזכור שהלב אין לו כוח מעצמו אלא הוא נדלק ובוער באמצעות המחשבות הקבועות שלנו בדברים שמושכים אותנו. כך גם אנחנו נוכל להגשים את עצמנו ולממש את חלומותינו.

לא משנה מהי המטרה שלנו, גשמית או רוחנית, נוכל ליצור דחף בלתי ניתן לעצירה על ידי מה שלמדנו מהפרשה. כוח החמדה וכוח התאווה, שהם כוחות עצומים ובלתי נשלטים כשהם מתעוררים, יכולים להיות בעזרתנו ולשמש אותנו בדרך להגשמת השאיפות הכי עמוקות שלנו.

אם תהיה לנו מטרה ברורה ואם תהיה מאוד מושכת ונחשוב עליה כל הזמן

אנו נגשים אותה למרות עיכובים ולמרות קשיים. שום דבר לא יוכל לעמוד בדרכנו, וזוהי ההשתדלות שלנו מלמטה והקב”ה יעזור לנו מלמעלה כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.

האתגר השבועי

  1. בחרו לעצמכם מטרה ברורה.
  2. מצאו את התועלות הכי גדולות שיש בה כדי לעורר חשק כלפיה.
  3. חשבו עליה בזמנכם החופשי ועל התועלות והתוצאות שתשיגו ממנה ותרתמו לעבודה את הכוח המושל שבאדם, את הלב.

שבת שלום ומבורך!

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות יצחק אלחנן פדידה

יצחק אלחנן פדידה

יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה – מנטור,
מאסטר ב- NLP, ייעוץ אישי וזוגי, ייעוץ עסקי, ומגשר,
מנכ”ל מסלול לחיים,
מחבר הספר פרשה מעצימה.

בדוק גם

ראיון נשכני עם היו”ר משה פייגלין || יש לי ‘זהות’ 2018

פתחנו את שנת 2018 בידיעה והבנה כי יותר קרוב לוודאי שזוהי הולכת להיות שנת בחירות… המשך לקרוא ראיון נשכני עם היו”ר משה פייגלין || יש לי ‘זהות’ 2018

כתיבת תגובה