פרשת “וַיֵּרָא” || צדיק אחד, בסדום.

apocalyptic

אהרוֹן זאב שצמן || אנשי סְדֹם קבלו לא מעט הזדמנויות לפני שנשרפו בגָּפְרִית וָאֵשׁ, למה?. למסתכל מהצד נראה, שהרשעים דווקא “חוגגים”, ושדי טוב להם בחייהם? “וַה’ הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ” ככה נגמר מסע רשעותם של אנשי סְדֹם. אולם, הקב”ה אינו ממהר להשמיד את הרשעים, ובזמן שנותן להם הזדמנויות רבות לתקן, מהצד נראה בטעות, שדווקא טוב לרשעים בחייהם. אבל גם אצל הקב”ה יש מועד אחרון לתיקון (קו הגמר), ובמידה ולא יתקנו מעלליהם עד לזמן זה – ייחרץ דינם.

“וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן ,כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה … כְּגַן ה’ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר”

ערי סדום מתוארות כמקום פורה מאוד, שיש בו שפע רב. לוט, שכול עניינו בחומר, רואה את פוטנציאל ההתעשרות, וליבו נמשך לסדום. השפע נותן לאדם אפשרות בחירה – הוא יכול לקלקל באמצעותו, ולעשות בו שימוש למימוש של תאוות ויצרים ללא מעצורים, או יכול לתקן, ולעשות בשפע שימוש לענייני קדושה (לעזור לחברים, לתרום לענייני הציבור, לתת צדקה לנזקקים, להדר במצוות …).

“וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה’ מְאֹד” (בראשית פרק יג)
רָעִים בין אדם לחברו, וְחַטָּאִים כלפי הקב”ה – אנשי סדום השחיתו את מידותיהם בעזרת הרכוש הרב שהיה להם, עד כי “הגדילו לעשות”, והיו “אומנים” בחקיקת חוקים חברתיים נגד החלשים, רק במטרה לשמר ולהעצים את רכושם ותאוותיהם המקולקלות.

“וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה, הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה אֹתָם”
למשל בסדום היה חוק מיוחד לעניין הכנסת אורחים: “התנו אנשי סדום ביניהם, אמרו, כל אכסניא שהוא בא לכאן (כל אורח המזדמן לסְדֹם) יהו בועלים אותו (בועלים את האורח במשכב זכר), ונוטלים את ממונו” (בראשית רבה נ).

“כי מאריך גייזי ליה, כי גוץ מתחין ליה” (בבלי, סנהדרין קט ב)
“מיטת סדום” היה אחד מסמלי רשעותם – מנהג אכזרי שהיה לאנשי סדום, שהיו משיכיבים אורחים בעירם על מיטה מיוחדת. אם היה האורח ארוך יותר מן המיטה, היו מקצצים את רגליו, ואם היה האורח גוץ, וקצר מן המיטה, היו מותחים את אבריו בכוח, עד שהיה מתאים באורכו למיטה.

“וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה, בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים… וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְאֶת כָּל אָכְלָם וַיֵּלֵכוּ”
לבסוף מאס בהם הקב”ה. לאחר שנתן להם הזדמנויות רבות לתקן מעשיהם, גלגל את המציאות כך, שיאבדו אנשי סדום את כל השפע שניתן להם, וכל רכושם, שעשו בו קלקול, נלקח מהם במלחמה ע”י ארבעת המלכים.

כתוב במדרש רבה: “אמר רבי ירמיה בן אלעזר – עיקר שלוותה של סדום, לא הייתה אלא חמישים ושתיים שנה, ומהם עשרים וחמש שנה, היה הקדוש ברוך הוא מרעיש עליהם הרים, ומביא עליהם זוועות, כדי שיעשו תשובה – ולא עשו”.

כאשר האדם מקלקל ללא גבול,

שולח אליו הקב”ה רמזים וסימנים רבים, מתוך המציאות סביבו, כדי שישוב מדרכו ויתקן. אולם, אם ימשיך ויתעלם מכול הסימנים, ויתייחס אל המאורעות בחייו, כאל יד המקרה בלבד, סופו שיביא עליו הקב”ה “השבתה כללית”, יילקח ממנו השפע, תיפגע חירותו, וינוטרלו מחייו האמצעים החומריים שבאמצעותם קלקל. האדם ימצא את עצמו נזרק בהדרגה אל מציאות חיים חדשה, יחווה עצירה במהלך חייו, עד שיהיה חייב, בעל כורחו, לעצור את הקלקול, ולהרהר במעשיו (בעיית בריאות, אשפוז, כלא, פשיטת רגל, אובדן, פטורים, גירושין, גירוש מביתו, גלות, מלחמה, שבי …).

“וַיָּשֶׁב (אַבְרָהָם), אֵת כָּל הָרְכֻשׁ (של סדום), וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם”
כל עוד ויש תקווה כי יעשה האדם תשובה, כל עוד ויש באדם גרעין של טוב (של צדיקות), נותן לו הקב”ה הזדמנויות נוספות לתקן. הקב”ה מאפשר לו להרהר בתשובה, בתקופת ה”השבתה”, ולאחר מכן משיב אותו בחזרה, אל חייו, אל בריאותו ואל השפע, כדי שיוכל הפעם לתקן באמצעותם מרצון.

“וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם, אֶל אַבְרָם: תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ”

מעשים מקולקלים מטביעים אנרגיה שלילית בחומר, אשר בו הם נעשו, ועל כן אַבְרָהָם אינו מעוניין שיהיה ברשותו הָרְכֻשׁ, שקלקלו באמצעותו אנשי סדום. תפקידם של אנשי סדום לתקן את מעלליהם, להעלות לקדושה את רכושם בעצמם, לשחרר מהָרְכֻשׁ את הרוחניות הפסולה שדבקה בו. אַבְרָהָם משיב למלך סדום את החומר הפסול שלו (“הָרְכֻשׁ”), בתקווה שהפעם הפיק לקח, ומעתה ישתמשו בחומר הזה לתיקון ולענייני קדושה בלבד – נתינה, אירוח, צדקה …

“וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל מֶלֶךְ סְדֹם… אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ, וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם”
אַבְרָהָם אינו מקנא בהצלחתם של הרשעים, הוא יודע שהקב”ה נותן להם רְכֻשׁ ושפע, רק כדי להעמיד אותם שוב במבחן. אַבְרָהָם אינו מעוניין שאצלו ימצא הרכוש המקולקל של סְדֹם, אינו מעוניין שלרשעה תהיה אחיזה בו, שלא ימצא פתח צר בהגנתו הרוחנית, שאפשר יהיה להחדיר דרכו “חוּט” או “שְׂרוֹךְ נַעַל”, כדי שלא יוכל הרוע לחדור דרכו, ולהכשילו.

“לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל בּוֹ” (בראשית פרק ד) – החטא מחפש שרק יפתח לו האדם פתח קטנטן, שרק יוותר על יושרו או טוהר מידותיו, בעניין פעוט אחד, ומשם כבר יחדור אליו, ויכשיל אותו בעניין גדול.

“וַיֹּאמֶר ה’: זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד, אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ, הַבָּאָה אֵלַי, עָשׂוּ כָּלָה, וְאִם לֹא אֵדָעָה”
לבסוף שהרשעים של סְדֹם אינם מתקנים דרכיהם, וממשיכים בקלקוליהם, ועל כן נאלצו לשלם על מעשיהם, ופגשו את מידת הדין במלוא עוצמתה – אנשי סדום לא קראו את הסימנים בזמן, לא נטשו את דרכם הרעה, ובחרו שלא לתקן.

מספר המדרש על מעשיהם הרעים:

“מעשה בשתי נערות שירדו לשתות ולמלאות מים, אמרה אחת לחברתה – “למה פניך חולניות (למה את נראית כה חלשה)
אמרה לה – כלו מזונותיה וכבר היא נטויה למות (ספרה לה שסובלת מעוני, ושאין לה אוכל).
מה עשתה (הנערה הראשונה) – מלאה את הכד קמח, והחליפו – נטלה זו מה שביד זו (ריחמה עליה, ונתנה לה כד של קמח במקום כד המים שהיה בידה), וכיון שהרגישו בה (גילו אנשי סדום את המעשה שעשתה), נטלו ושרפו אותה (עונש על מעשה החסד שעשתה).
אמר הקב”ה: אף על פי שאני מבקש לשתוק, דינה של הנערה אינו מניח אותי לשתוק” (מדרש בראשית רבה- וירא, מט).

מסביר רש”י: “ורבותינו דרשו ‘הַכְּצַעֲקָתָהּ’, צעקת ריבה אחת (בחורה אחת), שהרגוה מיתה משונה, על שנתנה מזון לעני, כמפורש בחלק (סנהדרין קט)”
מסופר על נערה אחת שנתנה לחם ומים לאורח שנזדמן לעיר, וכך היה גזר דינה על מעשה החסד שעשתה: “וימשחו אותה בדבש מכף רגלה ועד קדקדה, כאשר דיבר השופט. ויתנו אותה לפני עדת הדבורים במקום מקבצם, ותבואנה עליה כל הדבורים ותעקוצנה אותה, ותצבינה את כל בשרה. ותצעק הנערה מפני הדבורים, ואין מביט אליה, ואין מרחם עליה – ותעל צעקתה השמימה”.

“אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם, בְּתוֹךְ הָעִיר, הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ”

אנשי סדום אינם מודעים לכך, שאַבְרָהָם מתווכח עם הקב”ה, ונלחם בעבורם להצילם. אַבְרָהָם מתאמץ למצוא צדיקים בסדום, מחפש לאתר בניהם גרעין של קדושה, אשר בזכותו יוכלו לקבל הזדמנות נוספת, ולא יושמדו. אַבְרָהָם יודע, כי כול עוד וימצאו בתוכם צדיקים, יש עילה שלא להשמידם, וקיימת התקווה שצדיקים אלו יובילו את אנשי סְדֹם כולם לדרך טובה. אולם אם לא ימצאו בקרבם צדיקים, אז לא יהיה מי שיוכל להובילם לתיקון, וגורלם ייחרץ.

“וַה’ הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ, מֵאֵת ה’ מִן הַשָּׁמָיִם. וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל”
הסוף ידוע, אַבְרָהָם לא הצליח למצוא בסדום אפילו לא עשרה צדיקים, שיוכלו לעמוד לזכותם (וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה), ועל כן סדום לבסוף הושמדה ונשרפה על אנשיה.

“עַד מָתַי, רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ?” (תהילים צד)

אנשי סדום נותרו רְשָׁעִים עד ליומם האחרון, אולם חייהם היו זמנית “טובים”, וניתן היה לקבל בטעות את הרושם, כי אכן “רשע וטוב לו” – הם צברו לעצמם שפע, נהנו מתענוגות ותאוות ללא גבול, ורמסו באלימות כל אדם, שהפריע לדרכם המקולקלת.

אומר דוד המלך: “אַל תְּקַנֵּא, בְּעֹשֵׂי עַוְלָה… בְּאִישׁ, עֹשֶׂה מְזִמּוֹת, וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ… כִּי רְשָׁעִים, יֹאבֵדוּ… כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ” (תהילים לז)

שואל ירמיהו הנביא את הקב”ה: “צַדִּיק אַתָּה ה’… מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?” (ירמיהו פרק יב).

לפעמים נראה כי הרשעים די מצליחים, ויכולים לקלקל באין מפריע, כביכול והקב”ה אינו עושה צדק בעולמו (חס ושלום). אולם הרשעים “חוגגים” זמנית, רק מתוך כך שהקב”ה “אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת” (תהילים פו), נותן להם אשראי של חסד, וממתין להם בסבלנות שיתקנו מעלליהם, על אף שאינם מודעים לגזר דינם המתקרב ובא.

“הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם ה’ אלוקים, הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו, וְחָיָה” (יחזקאל יח)

לצורך הבנת גודל מעלת התשובה, נניח והיו בסדום עשרה צַּדִּיקִם, לכאורה, היו ניצלים חייהם של כל רשעי סדום בזכותם של הצדיקים הללו, והם היו יכולים להמשיך את אורך חייהם המקולקל, באין מפריע. יתכן ואפילו היו רשעי סדום צוחקים ומשמיצים את אותם עֲשָׂרָה צַּדִּיקִם, היושבים בעירם – טוענים שהם בטלנים, שאינם תורמים לחברה, ורק יושבים ולומדים תורה כול היום בישיבה, כנטל על משלם המיסים “ההגון” – וכל זאת מבלי לדעת, כי חייהם ניתנו להם במתנה, רק לזכותם של אותם עשרת הצַּדִּיקִם, שהגנו על עירם.

“וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו, לְהַאֲבִידוֹ, לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ, אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ” (דברים פרק ז)

מסביר רש”י: “בחייו משלם לו גמולו הטוב, כדי להאבידו מן העולם הבא”
לעתים נותן הקב”ה שפע לאדם בעולם הזה, כשכר על מעט החסדים שעשה בחייו, ובלבד שלא יצטרך לשלם לו שכר רוחני בעולם הבא. לעתים מאפשר הקב”ה לרשע לעלות מעלה בעולם החומר, לצבור כסף, כוח ומעמד, רק כדי שיוכל להיפרע ממנו, ולרסק אותו ממרום מעלתו בעוצמה מטה, כדי “לְהַאֲבִידוֹ”, כגמול על מעשיו.

“רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ, וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן, וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ, וָאֲבַקְשֵׁהוּ, וְלֹא נִמְצָא” (תהילים לז)

הרשעים אינם יכולים “לחגוג” לנצח. כאשר אדם רץ רק אחר תאוותיו, רומס אחרים בדרכו, אינו נותן צדקה, בועט בתורה ובמצוות, ואינו חי חיי קדושה, שולח אליו הקב”ה, ברוב חסדיו, סימנים מקדימים רבים, במטרה שיתעורר לתשובה, בתקווה שיספיק לתקן עוד בחייו. אולם, אם יעבור את נקודת האל חזור, ולא יתעורר מעצמו לתקן בזמן, סופו שיפטר מן העולם הזה בצער, בלא תשובה, ומבלי שתינתן לו הזכות להשלים את ייעודו.

“וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם רָשָׁע? … חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?”

כאשר יש צַּדִּיקִם המגנים על הדור – גם הרשעים ניצולים, ועל כן, נראה זמנית כי דווקא טוב לרשעים.
איננו יודעים באמת בזכותו של מי אנו עדיין חיים בעולם, מי נלחם ומתפלל על שלומנו, ולזכותם של אלו צדיקים מידת הדין עדיין אינה פוגעת בנו. לצערנו ההיסטוריה מלמדת שלא לעולם חוסן, ובזמנים שלא היה גרעין צדיקות חזק דיו בעם ישראל, באו על ראשו צרות, צוררים ומפגעים רבים.

כל יהודי שעושה תשובה הוא נקודת אור וזכות לעם ישראל כולו,

וכל מעשה טוב של יהודי מכריע את העולם כולו לכף זכות, ומצילו מן הדין. הקב”ה אוהב את עם ישראל, ורוצה להטיב לנו עד בלי די, צריך רק ללמוד את סיפור גורלה של סדום, להתעורר בזמן, לתקן, לתת, לאהוב ולשמור את מצוות התורה – ובזכות זו נזכה כולנו לבואו של מלך המשיח ברחמים, ולגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו ממש.

פרשת וירא  – שיעור וידאו המסביר בפשטות את פרשת השבוע
חובה למצוא זמן שקט ולצפות בנחת (כשעה+)
שיעור שבועי מחזק בפרשת השבוע.
כל יום ד’ ב 18:00 – רמת אביב – הציבור מוזמן (לגברים בלבד וללא תשלום)
לתאום הגעה – 054-4755104 – אהרן זאב (ערן) שצמן

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

הרב אלי רייף || מעוברות ומניקות ביום הכיפורים

מעוברות ומניקות ביום הכיפורים מומלץ וחשוב להתייעץ עם הרופא האישי לברר האם נדרשות הנחיות אישיות.… המשך לקרוא הרב אלי רייף || מעוברות ומניקות ביום הכיפורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים