פרשת בשלח || השמים הם הגבול

קריעת ים סוף

יצחק אלחנן פדידה | מה מניע את בני האדם לעשות את מה שהם עושים? כיצד נרקמים החלומות של בני האדם ואיך הם מתגשמים? תתארו לעצמכם שהייתה בידינו הנוסחה שמסבירה לנו בפרטות כיצד מתעורר באדם דחף לבצע פעולה מסוימת. זה היה משפיע על החיים שלנו בצורה מדהימה. בעזרת הנוסחה הזאת נוכל להבין בני אדם אחרים. תהיה לנו היכולת והאפשרות להבין את ההתנהגות של אנשים אחרים. אם יש לכם בת זוג או לכן בן זוג, האם זו יכולה להיות עבורכם תובנה מועילה לדעת מדוע הם עושים את מה שהם עושים? תהיה בידינו היכולת להבין גם את ילדינו.

ההבנה היא רק ההתחלה, דבר חשוב לא פחות הוא הכלי המעשי לכוון ולנהל את ההתנהגות שלנו ושל הזולת.

כל מה שאנחנו צריכים לדעת, זה את מקור המוטיבציה של בני האדם. מה גורם לאדם להתכונן במשך שבע שנים כדי לבצע כזה תעלול?

זמן, אנרגיה וכסף רב הושקעו בזה. הסיכונים היו גבוהים מאוד. החיים שלו היו בסכנה, והוא לא ידע בוודאות אם הוא יחזור בשלום. ובכל זאת, עבורו זה חלום והוא מוכן לעשות הכל כדי להגשים אותו. לולא דחף פנימי עמוק ומוטיבציה חזקה, לא יכולה להיות לאדם העוצמה לבצע את זה.

בכל תחום שעליו נסתכל ונראה את האנשים שהפכו להיות ברי סמכא ומומחים בנושא, ישנו דבר אחד שבולט אצל כולם ללא יוצא מן הכלל. הם משקיעים את כל המשאבים שלהם ואת כל הכוחות שלהם ואת כל האנרגיה שלהם באותו תחום. הם לא מתעניינים בדברים אחרים. זמנם קצוב ומוקדש רק לטובת העניין המרכזי בו הם עוסקים. כשיש להם קשיים, נפילות ועיכובים זה זמני בלבד ולא עוצר אותם, אפילו לא לרגע, מלהפסיק לחתור לעבר המטרה שלהם עד שיממשו אותה. מאיפה הם שואבים את הדרייב הזה?

רק הידיעה על הכוח המניע את ההתנהגות האנושית ומשפיע על כל החלטה, גדולה או קטנה, תוכל להעניק לנו תשובה מספקת.

פליקס בן החמש סיים לצייר ציור נחמד והגיש אותו בגאווה לאמו. אמו התבוננה בציור וראתה שבנה הקטן צייר את עצמו צונח מגובה רב ומביט מלמעלה על בני משפחתו שממתינים לו על הקרקע בהתפעלות ואהדה. פליקס עדיין לא ידע בגיל חמש שהציור הזה עתיד להיות סיפור חייו. בגיל שש עשרה, לאחר הצניחה הראשונה שלו ממטוס, אמו שבה והראתה לו את הציור שהוא הגיש לה בגיל חמש. פליקס נולד באוסטריה ושירת כצנחן בצבא האוסטרי.

הוא האמין שהוא נולד להיות צנחן.

פליקס החל להתעניין בצניחות חופשיות מסוכנות מאוד ובפעלולים שונים. הוא סיכן את חייו פעמים רבות. הוא ביצע צניחות ממקומות שהיו מעטים מאוד שהצליחו לצנוח, אם בכלל. התעלול המסוכן ביותר שפליקס הצליח לעשות התרחש בחודש תשרי תשע”ג. הוא קפץ מחללית קטנה אל עבר כדור הארץ מגובה של כשלושים ותשעה קילומטר מעל פני הקרקע. זהו התעלול שהוביל לכינוי הנוכחי שלו, ‘פליקס הנועז’.

עשרות מיליוני דולרים גויסו על מנת לממן את הניסוי הזה. רק החליפה אותה הוא לבש עלתה כמאתיים אלף דולר. מיטב המומחים גויסו על מנת לאמן, להדריך ולפקח עליו ועל כל המתרחש. הסיכונים היו רבים. אולם הוא האדם היחיד שהצליח לנחות מגובה רב שכזה ולהישאר בחיים. הוא נחת במהירות שעברה את מהירות הקול. החליפה הגנה עליו מקור של מינוס מאה מעלות. בלוני החמצן שהיו על גבו סיפקו לו את האוויר לנשימה.

הנחיתה שלו ארכה ארבע דקות ועשרים שניות. לפעמים צריך להגיע ממש גבוה כדי להבין כמה אתה קטן, הוא אמר רגעים ספורים לפני שקפץ מהקפסולה הקטנה ששהה בתוכה. שבע שנים תמימות לקח לו להתכונן למעמד הזה. הוא צנח במהירות של 1342 קילומטרים בשעה.

תנחשו מי המתין לו למטה לרגע שינחת. כמובן, האמא ובני משפחתו. פליקס הגשים את חלומו.

את הרעיון הזה אנו מוצאים בפרשת השבוע המספרת לנו על עם ישראל “הזוכה” לצאת ממצרים ועומד בפני ניסיונות קשים. הם עוברים בגבורה גדולה את אחד האירועים הגדולים בהיסטוריה, קריעת ים סוף.

הניסיונות לא מסתיימים שם.

הם צמאים למים ומשה מושיעם. הם רעבים ללחם והקב”ה ממטיר להם מן מהשמים ונותן להם את השלו, שהוא מין של עוף שמן מאוד. “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא” (שמות טז, ד). שני ציווים היו על המן. האחד לא להותיר ממנו לבוקר. היו אנשים שהותירו מן המן ולא עמדו בניסיון. “וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה” (שם שם, כ). הציווי השני היה לשמור את השבת וללקוט את המן ששה ימים בלבד. “ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו”.

הייתה עליהם הקפדה גדולה גם מצדו של משה וגם מאת הקב”ה. הם נכשלו ולא עמדו בניסיון שלהם. לאחר חילול השבת, משה מוכיח אותם. מיד לאחר התוכחה שלו הם חוזרים למוטב. “וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי” (שם שם, ל). מה אמר להם משה שגרם להם לעמוד בציווי הפעם הזאת? הרי גם בפעם הקודמת הוא אמר להם שאסור ללקוט את המן ביום שבת. בפעם הראשונה הם לא מקשיבים לו ובפעם השנייה הם כן מקשיבים לו.

“רְאוּ כִּי יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי” (שם שם, כט).

ראו בעיניכם כי ה’ בכבודו מזהיר אתכם על השבת, כותב רש”י. מה כל כך מיוחד באמירה הזאת של משה שהיא מצליחה להשפיע על העם לשבות ביום השביעי?

כל הצלחתנו בקיום המצוות תלויה בהכנה אליהן”

כותב הרב וולבה זצ”ל בספרו עלי שור ח”א. יש לנו הרבה מצוות ב”ה, ואנו רוצים לקיים את כולן. כיצד ניתן להגדיל את הסיכוי לבצע את המצוה על הצד הטוב ביותר? התשובה היא, על ידי ההכנה אל המצוה. למה ההכנה כל כך חשובה? מהי התועלת שאנו יכולים ראות מהכנה ראויה לקיום מצוה?

קיום מצוה הוא דבר לא פשוט, בוודאי לא ביצועה כצורתה וכתקנה. יכולים להיות לאדם הפרעות רבות, מניעות ועיכובים מדברים חיצוניים כמו חברה ועיסוקים שונים, וגם הפרעות פנימיות שנובעות מכוחות הנפש השונים שלנו ובעיקר מהגוף שלנו.

באופן טבעי, הגוף של האדם מתנגד לקיום של מצוה. הגוף הוא חומרי וגשמי, ולכן הוא מושך את האדם לעבר דברים שמדברים אליו, שהם חומריות וגשמיות. כל מצוה מרוממת אותנו ומקדשת אותנו מחומריות וגשמיות. במילים אחרות, קיום מצוות וגוף הם דברים סותרים המתנגדים האחד לשני באופן טבעי. כיצד ניתן להתעלות מעל חומריות הגוף ולקיים את המצוות מתוך רצון טוב ובהסכמה של כל הכוחות?

השלב הראשון הוא ההכנה למצווה.

“נלחמים נגד מחשבות בלתי רצויות שיכולות להתעורר בקיום מצוות על ידי ההזמנה למצוות: העיון מה הוא הולך לעשות ולפני מי הוא הולך לעשות. ריכוז המחשבה אל המצוה דוחה פניות וקובע בלב את הכוונה האמיתית”. אלו הם דבריו הנפלאים של הבקיא בכוחות הנפש הגדול בדורנו.

הרב וולבה מסביר כי האדם צריך להבין לפני הביצוע בדיוק מה הוא עומד לעשות ולפני מי וכך הוא נלחם במדות לא רצויות. עצלות, עצבות ודאגה למשל, אלו מקצת המדות שיכולות להפריע לנו לקיים את המצוות כמו שצריך, אם בכלל. שאדם מבין את הערך העצום שיש למה שהוא עומד לעשות ומי אומר לו לקיים את המעשים הללו, זה מוליד בליבו כוונה אמיתית לקיום המצוה והספקות והרצונות האחרים מסתלקים.

הקב”ה ניסה את עם ישראל, הילך בתורתו או לא. האם הם יוכלו לקיים את מצות השבת ללא הסברים שונים וללא שכנועים. הם נכשלים ולא עומדים בזה. מגיע משה ומוכיח אותם ואומר להם ראו כי ה’ נתן לכם את השבת, כלומר תבינו איזו מתנה יש בידכם ומי נותן לכם אותה. אם תעריכו את המצוה תוכלו לקיים אותה ביתר קלות. דבר שאדם לא מעריך הוא לא נלחם להשיג.

תתארו לעצמכם שאתם רואים על הרצפה עלון תורני עם דברי קדושה. האם תמשיכו ללכת? הרי מיד נרוץ להרים את זה, ניתן לעלון נשיקה ונחפש מקום בטוח לגנוז אותו.

מצד שני, אם תראו דף פרסומת או חלק מעיתון על הרצפה, האם תרוצו להרים אותו?

רוב הסיכויים שלא. מה ההבדל?

הרי זה נייר וזה נייר! את העלון אנו מעריכים ויודעים שהוא קדוש בגלל הדברים שכתובים בו, ובפרסומת ובעיתון יש דברי חולין. אנו נותני כבוד למה שאנו מעריכים.

שורש המילה כבוד, הוא כבד. אנו נותנים משקל לדבר מסוים בזה שאנו מכבדים אותו. ואילו שורש המילה קללה, הוא קל. דבר שאנו מזלזלים בו אנו עושים חסר ערך וקל בעינינו. אותו דבר במצוות ובשאר הליכות חיינו. דבר שאנו מבינים את המקור שלו, את התועלות שלו נרוץ גם כן לבצע אותו. דבר שמדבר לליבנו ימריץ אותנו. ואילו דבר שאנו לא מעריכים, מצווה או כל פעולה אחרת, אם אין לה שום ערך בעינינו לא נקיים אותה וגם אם נקיים אותה בוודאי שזה לא יהיה בשמחה ובכוונה מעולה.

מה אתם רוצים להשיג, בריאות טובה, הורדה במשקל, פרנסה, חכמה ותיקון המידות? מהי השאיפה שלכם?

אם אתם יודעים בבהירות מה אתם רוצים ואתם מעוניינים להגדיל את רמת המוטיבציה שלכם אתם צריכים לענות על השאלה הבאה.

עד כמה אתם מעריכים את המטרה הזאת?

התשובה לשאלה עד כמה חשובה לכם המטרה הזאת יכולה להסביר את מידת הדחף הפנימי שאתם חשים או לא חשים לקיום הפעולה או הגשמת המטרה הזאת. הדרך להגביר את כוח הרצון העמוק והפנימי שלכם היא על ידי הבנת התועלות הרבות הצומחות מהפעולה שאתם מבקשים לעשות. אם תכבדו את המטרה ותעריכו אותה כהוגן, אתם תרוצו לעברה ותהיו מוכנים להקדיש כל מאמץ וכל משאב שיש לכם כדי להגיע ליעד שלכם.

מהי הפעולה שאתם יכולים לעשות, רוצים לעשות אבל נמנעים מלעשות שיכולה לשפר את אחד התחומים החשובים לכם?

תעוררו כעת דחף פנימי לקיום הפעולה הזאת על ידי הגדלת הערך שלה. תבינו מה את רוצים להשיג ומה זה יכול להעניק לכם. ככל שזה יהיה ברור יותר, חזק יותר בכמות ובאיכות יהיה לכם קל יותר לעשות את זה.

פליקס הנועז הקדיש שבע שנים מחייו לבצע מעשה שסיכן אותו והצריך ממנו אומץ, אנרגיה ומשאבים עצומים. לולא דחף עמוק ופנימי ושימוש בכוח הרצון הוא לעולם לא היה נכנס להרפתקה הזאת. זה דיבר לליבו. הוא חלם על זה מילדות. הוא האמין שהוא נולד להיות צנחן.

מה אתם נולדתם לעשות? מה ישמח אתכם? מה ישפר את איכות החיים שלכם?

זכרו! פעולה אחת קטנה יכולה להשפיע על כל החיים שלכם.

תעוזה, אומץ ויוזמה יכולים להוביל אתכם לעבר החלומות שלכם. ניתן לשפר את הפרנסה ואת מערכות היחסים למשל, אם נדע מה עלינו לעשות ונרשה לעצמנו לעשות את זה. ההזדמנויות שלכם יגיעו,

השאלה היא האם תהיו מוכנים להן. אם ישנו תחום מסוים שבו אתם רוצים להשתלם ולהפוך להיות מומחים בו, אתם חייבים יגיעה עצומה והקדשה של המשאבים שלכם. זוהי הדרך היחידה להצלחה.

אין הצלחה ללא יגיעה והשתדלות.

עכשיו אתם יודעים מה עליכם לעשות על מנת להגביר את אמת המוטיבציה שלכם. תשתמשו בזה.

האתגר השבועי

  1. רשמו לפניכם פעולה או מטרה שאתם רוצים להשיג.
  2. פרטו ככל שתוכלו למה זה חשוב לכם.

 

חוצץ

רוצים לפרסם את דעתכם ב”מסובין”? גם אתם יכולים! לחצו כאן

גולשים יקרים, יצחק אלחנן פדידה השקיע מזמנו בשבילנו, בואו וניתן לו משוב, טפיחה קטנה על השכם או הארה! כתבו לו למטה (באהבה) את דעתכם.

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות יצחק אלחנן פדידה

יצחק אלחנן פדידה
יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה – מנטור, מאסטר ב- NLP, ייעוץ אישי וזוגי, ייעוץ עסקי, ומגשר, מנכ"ל מסלול לחיים, מחבר הספר פרשה מעצימה.

בדוק גם

הרב אלי רייף || מעוברות ומניקות ביום הכיפורים

מעוברות ומניקות ביום הכיפורים מומלץ וחשוב להתייעץ עם הרופא האישי לברר האם נדרשות הנחיות אישיות.… המשך לקרוא הרב אלי רייף || מעוברות ומניקות ביום הכיפורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים