פרשיית הרב מהצפון || סייג לחכמה שתיקה. מילה בסלע, והשתיקה בשניים!

הרב והישיבה

מנחם נאבת | בימים האחרונים הרשת סוערת בפטפוטים על מה שמכונה ‘פרשיית הרב מהצפון’. ניסיונות לדלות מידע מוסתר, ניסיונות לרכל עוד קצת, ללקט, לומר בדיחות עוקצניות, לקלל, להתראיין, לספר עוד מידע עסיסי, לשרוף ספרים באימפולסיביות.

אבל לא רק בימים האחרונים. הרשת, התקשורת, הרשתות החברתיות, כל אלה הופכים לאחרונה להיות מוקדי פטפוטים, רכילויות, לשון הרע קליל המצדיק את עצמו בשם ‘האמת’. הכל מדברים בכל, עושים שיימינג, מוחקים באיווחה אחת אנשים ומשפחות, מתירים לעצמם דמים, מתבדחים בקלילות על חשבון אנשים פגועים, קרבנות ומקריבים, סוגיות כואבות הופכות להיות זירת פטפוט ציבורית, סגירת חשבונות. ובמקום שאנשים יזרקו את עצמם לכבשן האש הם מדברים, ומדברים, ומדברים. פותחים דפי פייסבוק לפרסום גנותם של אנשים בשם הטוהר,

‘השקיפות’, ‘ישמעו העם וייראו’. מתבלים משפטים עסיסיים מהירים ומדליקים בווטסאפ לוהט. עושים מעשי עיתונאים קטנים המגדלים את עצמם על חשבון סוגיות אישיות, כאובות, באמצעות דיבורים מיותרים, לשון הרע מטונף, רכילויות רעות, וכל זה בשם הטוהר, יושר המידות והצדק. מדברים הרבה על ‘הערך’ הגדול של חשיפת האמת, של השקיפות, כדי שחס וחלילה לא נהיה תמימים, שחס וחלילה לא נתפתה להעריך מאן דהו אותו צריך להוקיע, (אויי וויי… ממש סכנת הדור האורבת לפתחנו).

אנו היהודים, התחנכנו על איסור לשון הרע, איסור רכילות. חונכנו על ברכיה של השתיקה. סייג לחכמה שתיקה. מילה בסלע, והשתיקה בשניים! חותמו של הקדוש ברוך הוא היא השתיקה: “לך דומיה תהילה”. אנו חשים את הנוכחות האלוהית כאשר אנו נותנים לקב”ה לחדור למרחב הקיומי שלנו באמצעות שתיקה.

שתיקות קיומיות, כמו שבת, כמו יום הכיפורים, כמו איסור לשון הרע, איסור רכילות. אנו חשים את הנוכחות של האלוהי בכך שאנו משתווים לדרכיו של האינסופי עליו אי אפשר לדבר, אנו משתווים לדרכיו של הקב”ה שנגלה אלינו ללא תמונה, ללא ‘ממשות’.

פתאום, כאשר מדובר על אדם מסוים, כולם יודעים לכתוב סטטוס נוקב, להשמיץ, לתעב, להקניט. ריבונו של עולם! מה יתן לך ומה יוסף לך לשון רמיה? חיצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים! וכי זה תורם איכשהו ליראת השמים של מאן דהו? וכי הדיבורים הללו מונעים איזושהי סכנה עתידית? וכי הפטפוטים הללו הם מתקני עולם? וכי אין הם מרגילים אותנו לחיות בקומות התחתית של הזירה האנושית, בביב השופכין שלה, מרגילים אותנו להיות קטנים, להתגדל על חשבון מפלתם של אחרים, על חשבון סומקו של אחר?

כל הדיבורים המיותרים הללו אינם אלא כניעה לתרבות רדודה של לשון הרע, שפעמים רבות היא גם הוצאת שם רע, דיבורים ללא אבחנה והבחנה, דיבורים לכל כיוון בלי שמץ של מושג, כולם נעשים בוחני ליבות וכליות, הופכים עצמם לאליל, מתרפקים במרפסת הענוגה שלהם על חשבון מפלתו של אדם כזה או אחר. אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר!

על מה כן צריכים לדבר? על תופעות, על נושאים, על תכנים, דברי תורה. אנשים טובים מנסים לתקן עולם ולא להחריבו, הם לא מדברים על זולתם, על אנשים, מתגדלים על חשבון לחיו הסמוקה של מישהו אחר, אלא הם מדברים על תופעות, על רעיונות, על מעשים. ובעיקר, בעיקר, עושים. מקיימים מצוות, נותנים צדקה, עוזרים לזולת בשעת צרתו.

עיתונאים טובים הם כאלה שיודעים להבחין בתופעות מסוימות ולהצביע עליהן, לחשוף את הצדדים המרובים שלהן, לעורר למחשבה, לעורר להתקדמות. אל לנו להתגולל ברפש ובזוהמה של דיבור קטנטן על אנשים, על בני אדם. בואו נעזור זה לזה, נעזור לאנשים פגועים, נדבר על תופעות מכאיבות, על זהירות, על חשבון נפש, ועל יראת שמים. לשון הרע עושה את כל ההיפך מזה.

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

אודי הרשלר || על תודעת הגלות באתוס החרדי

לא יודע כמה מכם עוקבים ומצויים בפרטים שכאלו, אבל דברים מאוד דרמטיים מתחוללים בזירת מלחמות… המשך לקרוא אודי הרשלר || על תודעת הגלות באתוס החרדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים