נתי גמליאל || לא מחפש אשמים מנסה למנוע את הכישלון

hareydi boy

סיפורו המדהים של צעיר חרדי שהסכים לשתף אותנו בפרטי פרטיו של חייו האישיים מתוך תחושת שליחות שאולי סיפורו ישמש לפה לאלפי צעירים כמוהו עם סיפור דומה ממש רגש אותי. בקשתי את רשותו לפרסם את הדברים כמות שהם והוא הסכים מיד מה שלי ברור שהוא ממש לא האשים אלא רק פותח פתח ואפשרות לחשיבה נוספת להורים לעתיד ילדם.

הוא מספר – הדעה הרווחת במגזר שלנו המגזר החרדי, שבכל מקרה צריך תמיד שתהיה קבוצה מובחרת שתהיה ה’שבט לוי’ ותעסוק רק בתורה ללא שום הפרעות חיצוניות. כשלצורך זה אנחנו נייעד את הילדים שנראים מתאימים והם ילמדו אך ורק לימודי קודש ללא שום הכנה לעולם ואותם נייעד להיות הדור הבא של תלמידי החכמים, ורק כך אפשר להצמיח גדולי הדור.

אני (כצפוי..) חולק על הדעה הזאת. אבל ראיתי שבתקשורת החרדית אוהבים סיפורים. אז לפני שאני אכתוב את דעתי בנושא אספר סיפור. אולם במקום לספר סיפור על איזו דמות פיקטיבית, אספר לכם את סיפור החיים שלי. (לא מתוך רצון לרחמים או הבנה, אלא רק בשביל הדורות הבאים, בחיי.)

אני נולדתי כבן שישי (בהמשך הפכתי לסנדוויץ) אחרי חמישה בנים. לאבא ראש כולל ואמא מורה. בכל שנותי בחיידר הייתי ילד מצטיין ששלט היטב בחומר ובגדול לא עשה בעיות למעט מעידות פה ושם. כשהשיא היה עליה למבחן הפומבי במבחן הארצי בדגל ירושלים (באודיטריום מלחה למי שזוכר)

וכבר בכיתה ח’ כבר יצאתי ללמוד רחוק מהבית והייתי חוזר הביתה רק בשבתות. כך שטיבעי היה ששמעתי כל הזמן מההורים והמחנכים על עתידי במזרח של עולם התורה. מיד כשעליתי לישיבה התברר שמה שהיה הוא לא מה שיהיה ומדובר בסיפור אחר לגמרי.

הפסקתי להיות מהמצטיינים אם כי תמיד השתדלתי לפחות לנסות כשבזה מסתכמים שמונה השנים בישיבה. שמונה שנים של עליות וירידות עם תקופות טובות יותר וטובות פחות. שמונה שנים של חריקת שיניים כל שיעור וכל סיידר מחדש. (השעון היה חברי הטוב…)

אולם תמיד תמיד נשארה ברקע השאיפה להיות תלמיד חכם לכשאגדל (פחות מראש ישיבה לא נחשב) לביינתים מצטרפים ללחץ הסביבתי (מי יותר ומי פחות) גם חמשת אחיי שהפכו לבחורים רציניים אחד אחד (ובהמשך לאברכים) מה שכמובן תרם לשאיפה היחידה והברורה, והידיעה שאסור לי לקלקל את הפירמה.

‘אצל משפחת…. ב”ה כולם תלמידי חכמים’ משפט ששמעתי מאות פעמים בחיי

כשהגעתי לשלב השידוכים ידעתי שבשביל להגשים את השאיפה שלי אני צריך למצוא בחורה צדיקה ולא אחת שתפריע ח”ו. וכך מצאתי בחורה מקסימה עם שאיפות דומות. רק שהייתה לה בעיה אחת. לא היה לה מקצוע. למה לא היה לה מקצוע זה כבר נושא אחר. (רמז. היו לה שתי אופציות. הוראה או גננות ולשתיהם היא לא התאימה)
בכל אופן. החלטנו שזאת בעיה פתירה ולאחר התייעצות עם ההורים ועם הראש ישיבה הוחלט לסגור את השידוך וכך היה ונישאנו באושר ובעושר (סוג של)

עברו להם השנתיים הראשונות כשאני לומד בכולל ואשתי שתח’ נקרעת בעבודה במעון משבע עד ארבע וחוזרת גמורה הביתה. לאחר שנתיים הגענו למסקנא שכך אי אפשר להמשיך וחיפשנו מקור הכנסה אחר.

כמובן שבשום שלב לא עלה על הדעת שאני אצא לעבוד. (דווקא בפגישות דיברנו על האופציה הזאת כמקרה חירום, אבל כמובן רק במקרה חירום וכמובן לא שנתיים אחרי העבודה)

ואז עלה לי הרעיון ששינה את החיים. החלטנו שנפתח עסק כשאשתי תנהל אותו וכך אני אוכל להמשיך בכולל.

הלכתי לראש ישיבה להתייעץ והוא כמובן ווידא שזה לא יפריע לי ללמוד, ומשהשתכנע שכך יהיה, נתן לי את ברכתו ויצאנו לדרך. היו הרבה רעשי רקע מסביב של משפחה וחברים שניסו להוריד אותנו מהמהלך. אבל כמובן שאף אחד לא אמר לי ‘עזוב אותך מחנות לך תלמד מקצוע’

מכאן הענינים התחילו להתדרדר במהירות.

פתחנו עסק בלי מושג ירוק בניהול עסק. (אשמה שלי) ומכיוון שפתחנו עסק של בגדים, עשיתי הרבה טעויות של גברים שלא מבינים מספיק. כשבנוסף הפריעה לי קשות חוסר ההכנה ולמרות שנסעתי שמונה פעמים לטורקיה, התקשיתי מאד לנהל שם מסחר ראוי. (ובטח שלא יכולתי להזיז כלום דרך האינטרנט)

אני מוצא את עצמי בן 26. נשוי עם שתי בנות. עם עסק שהתרסק, שוכב על חוף הים כשעל כתפי חובות של חצי מיליון שקל כשאין לי הכשרה לכלום ובלי מילה באנגלית, מה שמוריד לי את רוב המשרות הנורמליות ומשאיר אותי עם עבודות זולות (תרתי משמע) שבשביל להרוויח סכום שאני אוכל גם לפרנס משפחה וגם להחזיר את החובות. אני אצטרך לעבוד במשרות כפולות ומשולשות. ללימוד מקצוע כבר אין זמן ויכולת

ולמה אני מספר את כל זה?

עזבו אותי, אני אעשה כל שביכולתי ובעזרת השם אצא מזה, אבל אני כבר מקרה אבוד. אני רק רוצה לבקש מכם דבר אחד. לפחות תנסו למנוע מאחרים לעבור את הדבר הזה.

תבינו. כל ילד ובחור הוא עולם בפני עצמו והזכות על חייו נתונה לו ואך ורק לו.

אף אחד לא אמור למנוע ממנו השכלה בסיסית או ללחוץ עליו לכיוון מסוים רק בגלל שהוא מיועד להיות תלמיד חכם.
הוא היחיד שאמור להחליט לכשיתבגר האם הוא רוצה להשתייך לשבט לוי או לא. אני משער שחלקכם ידע להתנער בזמן מהלחצים האלה ולקבל את ההחלטות הנכונות בזמן. אתם צריכים להבין שיש כאלה שלא, וכשהם מגיעים למסקנא הזאת כבר מאוחר מידי.

עד אז. תעשו הכל כדי שכשהוא יקבל את ההחלטה הזאת הוא יהיה נקי משיקולים טכניים של חוסר הכנה מקצועית. ושיקולים סביבתיים. (ייעדו אותו לשבט לוי איך הוא יכול לאכזב)

וכן. זה אומר שכל נער צריך לקבל הכשרה מינימלית לחיי פרנסה.

וגם אם הילד נשבע לכם שהוא רוצה להיות גדול הדור הבא והוא רוצה ללמוד רק לימודי קודש ואתם בטוחים בזה שהוא אכן מתאים לזה. תבינו שני דברים.

א. עכשיו הוא אומר את זה. אתם אף פעם לא יכולים לדעת איך הוא יראה עוד שנתיים.

ב. גם בהנחה שהוא אכן מתאים ויצא אברך לתפארת. אף אחד לא מבטיח שהכל ילך חלק ויכול להיות שבגיל 40 עם שמונה זאטוטים. אשתו כבר לא תוכל לעבוד והוא יהיה חייב להחליף אותה. אז שלפחות תהיה לו היכולת המינימלית לעשות את זה ובכבוד.

ג. וגם אם נעזוב לרגע את שני הסעיפים הראשונים והבחור שלנו אכן יצא ראש ישיבה.
מה הבעיה שידע קצת אנגלית ומתמטיקה? נהפוך הוא זה אולי עוד יוכל לעזור לו לגייס כסף בלי לשלם 49% אחוז לדרייברים חמדנים.

בקיצור. תהיו טובים.

וכן. אני לוקח בחשבון שיש כאלה שיגידו ‘הנה עוד אחד מתוסכל שנכשל בחיים ומאשים את החברה החרדית’ נכון. עשיתי הרבה טעויות בדרך. לא צריך לספר לי אני יודע את זה טוב מאד. אבל אלה טעויות שלא היו אמורות להתחיל בדרך חיים נורמלית. ותאמינו לי שלא כיף לי החשיפה הזאת ואין לי שום אינטרס אישי בסיפור הכואב של חיי. רק דאגה כנה לדורות שבאים אחרי).

חשוב לי להדגיש. אני לא טוען שהכישלון בעסק הוא בגלל מישהו או משהו אחר, הכישלון הוא בעיקר שלי. הבעיה היא בדרך שהביאה אותי לשם ושמביאה עוד רבים אחרים לסיטואציות דומות שבהם הם נזכרים מאוחר מידי לעלות לרכבת.

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין – מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי. רשת חברתית ליצירת סגנון חיים חרדי-ישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל”ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

ש. בן שלום || חזר בשלום מאומן ועושה ‘חשבון נפש’

אז נסעתי לאומן. אני, ליטאי בן ליטאים, באומן. והרי הרשמים שלי. 1. הרבה אומנ’ים יש,… המשך לקרוא ש. בן שלום || חזר בשלום מאומן ועושה ‘חשבון נפש’

כתיבת תגובה