נשיא המדינה בפתיחת מושב החורף, אנחנו נגדע את ידי הטרור המגואלות בדם.

לדאבוננו, גם ברגעים אלה ממש אנחנו נאבקים בטרור אסלאמי צמא דם. בפתח דברי אני מאחל רפואה שלמה והחלמה מלאה לפצועים, ומחזק את ידי כוחות הביטחון במלחמתם. מלחמתנו כולנו.

אנחנו מתכנסים כאן היום, לפתיחת המושב השני של הכנסת העשרים. אנחנו מתכנסים כאן במעמד החגיגי הזה, אך בלבנו אין חגיגיות.

לבנו כבד וכואב. וכך כתבה נעמה הנקין הי”ד, שתים עשרה שנים לפני שנרצחו היא ובעלה, בידי בני עולה: “הקבר נפתח, והרגע נמתח, והעפר נשפך. ה’ נתן, וה’ לקח”. כך כתבה בדיוק מצמרר והוסיפה: “הסוד הוא- להתקרב לקצה התהום. להביט לה- עד העומק של החושך. להתגבר על הסחרחורת, להסתובב, ולהמשיך”, כך כתבה.

ואמנם, בקיץ הזה, שוב הבאנו לקבורה בנים ובנות אהובים. שוב עמדנו מעל קברים טריים- בהם נטמנו החיים הטריים, הצעירים, המבטיחים. בקיץ הזה, ובחגים האלה, שוב, לדאבוננו, הרגשנו בתהום. שוב הבטנו לה עד העומק של החושך. ועכשיו, גם כשאנחנו עדין שבורים וכואבים אנחנו יודעים שאנחנו מוכרחים להסתובב. כמו שכתבה נעמה,

אנחנו מוכרחים להסתובב, להמשיך לצעוד קדימה.

שבנו אנו בני העם היהודי למולדתנו, מאהבה, לאחר אלפים שנים של נדודים וייסורים. קמנו מן האפר, בנינו אותה, ואנו ממשיכים לבנות אותה מתוך אהבה ואמונה. לא משנאה ולא כנקמה, באהבה ובאמונה. זו דרכנו, וכך גם נמשיך.

הטרור הרצחני, והפונדמנטליזם האסלאמי, מבקשים להרפות את ידנו כל העת. לגדוע את הבניין בפחד ובאימה. אך הם לא יוכלו לנו. אנחנו נגדע את ידי הטרור המגואלות בדם, אנחנו נילחם בטרור ביד קשה, לא נרחם על אכזרים. מדינת ישראל היא מדינת חוק, זהו מקור עוצמתה וחוסנה. בימים מתוחים אלה, על כולנו מוטלת האחריות לפעול להרגעת הרוחות. וכן לזכור ולהזכיר, שיש לנו כוחות צבא, משטרה, ומערכת משפט, ובידיהם- ורק בידיהם, מוטלות הזכות והחובה למצות את הדין עם האחראים לפשעים הנתעבים הללו. מכאן, אני רוצה לחזק את ידי כוחות הביטחון שוטרי ושוטרות ישראל ואת חיילי צבא ההגנה לישראל, שפועלים כל העת כדי להגן על חיינו. כדי לאפשר לנו לגדל את ילדינו בבטחה, לעבוד וליצור, להמשיך את מלאכת הבניין.

זה גם המקום להזכיר שאלה אותם כוחות הביטחון, שספגו מאתנו לא מעט ביקורת פוגענית בחלקה. לאורך השנה החולפת נפגשתי עם רבים מחיילי צה”ל ומפקדיו. כאב לי לשמוע את התחושות הקשות שחווים משרתי הקבע, לוחמים ותומכי לחימה כאחד. אסור לנו לתת יד לשיח ציבורי המצייר אותם כפרזיטים, כמעמסה או נטל על הכלכלה. חברי וועדת הכספים וחברי וועדת החוץ והביטחון, אנחנו עומדים בפני שנה נוספת בה צה”ל פועל ללא תכנית רב שנתית. אם לא נאפשר את התכנון ארוך הטווח לא נחזה בהתייעלות. יש מה לתקן. תקנו את הדרוש תיקון בענייניות הנדרשת. אבל הדפו את ההשמצות, הדפו את השיח המזלזל, הפוגע ברוח הצבא ובחייליו. התביישתי כאשר שאלו אותי מפקד טייסת, מג”דים וקציני מודיעין ולוגיסטיקה ‘מדוע מגיעה לנו התייחסות כזאת?’. עלינו להקפיד בכבודם ובמעמדם של חיילינו ומפקדינו העומדים על המשמר לילות כימים מתוך תחושת שליחות ומסירות.

לצערנו, אנו חיים במציאות של סכסוך עקוב מדם. לקץ הסכסוך הזה, הטרגדיה הזאת, אין לוחות זמנים ברורים. מה שברור הוא שהאחריות לחיינו כאן, לחיינו המשותפים כאן, יהודים וערבים, מוטלת על כתפי כולנו. מה שברור הוא שהתשתית לכל פתרון שיהיה הוא ביסוס אמון בין הצדדים. בזמן האחרון אנחנו עדים ביתר שאת לניסיון של מנהיגים פוליטיים ואחרים להפוך את הסכסוך הישראלי פלסטיני לסכסוך דתי. לכזה שאין ממנו דרך חזרה. מלחמת גוג ומגוג, מלחמת יום הדין, ג’יהאד, או קץ הימים. הניסיון לשפוך דלק ולהט פונדמנטליסטיים ומשיחיים על מדורת הסכסוך, הוא ניסיון להבעיר את האדמה הזאת עליה יושבים כולנו. וכל מי שעושה זאת- דמנו, דם כולנו, בראשו. די לנו אם נביט סביבנו במיעוטים הנשחטים בסוריה ובעיראק כדי שנבין לאיזו תהום אפלה עשויה לגרור את כולנו מלחמת דת.

לעם היהודי ולמדינת ישראל לא הייתה ולא תהיה מלחמה עם האסלאם. השקר הנואל והמרושע לפיו מדינת ישראל חותרת לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית אינו רק שקר גס, אלא גם עלילה מסוכנת שעולה כבר כעת בדמם של חפים מפשע. מדינת ישראל וממשלת ישראל נחושות בכוונתן לשמור ולהגן על הסטטוס קוו בהר הבית. בניגוד לקמפיין המרושע והשקרי שמנוהל נגדנו מעזה ומרמאללה ולדאבוננו- גם מתוך מדינת ישראל. ישראל אינה מנסה למנוע ממוסלמים להתפלל במקומות הקדושים להם, כפי שישראל לעולם לא תפגע במסגדים בהר הבית. ואני מאמין שגם מפיצי השקר הזה יודעים זאת היטב.

גדלתי בירושלים בימים בהם נאסרה עלינו בכוח הזרוע הגישה למקומות הקדושים, למרות הסכם בינלאומי חתום. עוד קודם לכן, אני זוכר כילד קטן בן חמש כיצד תקיעה בשופר ברחבת הכותל הצרה במוצאי יום כיפור הייתה עילה למעצר בידי חיילי המנדט הבריטי. כמי שהיו קורבנות בעצמם של הגבלת חופש הפולחן בעיר ירושלים, אנו לעולם לא ננהג כך. המחויבות שלנו כיהודים וכריבונים לשמירה על הסטטוס קוו, אינה נובעת רק ממחויבות להסכמים פורמליים. היא נובעת מתוך ההבנה העמוקה של האחריות הכרוכה בריבונות על ירושלים, האחריות לביטחונם ושלומם של כל תושביה של העיר. האחריות להבטחת חופש הפולחן של כל המאמינים הנושאים אליה את עיניהם. וזאת גם במחיר הגבלה קשה וכואבת של יכולתנו היהודים להתפלל ואני מדגיש- להתפלל, במקום כה קדוש עבורנו. מדינת ישראל לא תאסור על כניסת יהודים להר הבית ואין בכך משום פגיעה או הפרה של הסטטוס קוו. זיקתו של העם היהודי להר הבית אינה ניתנת להכחשה או לסילוף.  האמירה לפיה יהודים מטנפים ברגליהם את הר הבית היא אמירה בלתי נסבלת, שעמה לא נוכל להשלים. יש לזכור, עד כה ולאורך ההיסטוריה רק ירושלים בריבונות ישראל ידעה לתת שקט, שלום וחופש פולחן לכל תושביה. וכך- גם יישארו פני הדברים.

חברי, חברי הכנסת, מנהיגי הציבור. הניסיון לפרוט על הפחדים הקמאיים ביותר שלנו, הניסיון להצית את הדמיון המשיחי והפונדמנטליסטי, לא רק שהוא עולה בחיי אדם, אלא שהוא מעמיק את האחיזה של הייאוש. והייאוש הזה רבותי, הוא הניסיון האפקטיבי ביותר להרוג את התקווה. שליפת השד הדתי מהבקבוק היא ניסיון לקעקע כל מאמץ חיובי שנעשה כאן בביסוס יחסי האמון בין ערבים ויהודים. דווקא בימים מתוחים אלה, עלינו לזכור כי בניית האמון בין יהודים וערבים בתוך מדינת ישראל ומחוצה לה אינה אפשרות- זהו כורח. גם אם נסגור את החלון הצד השני לא יעלם. גם אם נשרוף את הגשר היום נדרש להתחיל ולבנות אותו שוב מחר. הדרך ארוכה וקשה, ובמשימה הזאת אין קיצורי דרך. אבל בל נטעה, המשימה הזאת היא המשימה שמונחת בפני הדור הזה, בפני מנהיגיו, ובפני הדורות שיבואו.

חברי, היושבים כאן, שליחי הצבור ומנהיגיו. היום אולי יותר מאי פעם נחוצה לנו הנהגה, משני הצדדים, שלא מאבדת את הקול שלה. שיכולה לעמוד גם בפני הציבור שלה. הנהגה שלא מאבדת את המצפן הפנימי שלה, גם בעת סערה. נחוצה לנו הנהגה כזאת שאינה מונעת מפחד ואינה מזינה אותו. שאינה מובלת- אלא מובילה. כזאת שמגבירה את האמון בין הצדדים ולא את העוינות והניכור ביניהם. כזאת שחותרת באומץ, יום-יום, לאופק של שיתוף פעולה. שממשיכה לגייס כוחות, מהשדרה המרכזית של שתי החברות, למשימה האדירה הזאת. אני אמשיך לעשות לילות כימים בניסיון לבסס ולפתח את ניצני האמון בינינו. בין ערבים ויהודים בראש ובראשונה בתוך מדינת ישראל. ואני לא לבד, אני עומד לצד שורה ארוכה של ראשי ערים ורשויות- מנהיגים! יהודים וערבים מהפריפריה ומהמרכז, מהצפון ומהדרום, שבוחרים יום יום בדרך של שיתוף פעולה. אני עומד לצד מנכ”לי חברות מובילות, בכירים במשק ובמגזר הציבורי- מנהיגים! יהודים וערבים שמבינים שהם חולקים אינטרסים משותפים. אני עומד לצד אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, המוביל באומץ ובגיבוי מלא של שר האוצר מהלך מקיף ובונה אמון בשיתוף ראשי הרשויות הערבים, לצמצום פערים בין ערבים ויהודים במדינת ישראל. אני עומד לצד אנשי חינוך, מנהלים ומנהלות, מורים ומורות- מנהיגים! דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, מכל רחבי הארץ שמבקשים לגדל כאן דור אחר של ילדים. שמכירים אלה את אלה, ולומדים לכבד אלה את אלה. האנשים הללו, המנהיגים הללו, שאנו משרתיהם! הם שנוטעים בי תקווה- ונותנים לי כוח.

“שאלו שלום ירושלים; ישליו, אוהביך. יהי שלום בחילך, שלווה בארמונותיך. למען אחי ורעי, אדברה נא שלום בך.”

לפרטים נוספים:

נעמי טולדנו קנדל- דוברת בית הנשיא

עדי אילת- עוזרת דוברת בית הנשיא

 

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין – מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי. רשת חברתית ליצירת סגנון חיים חרדי-ישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל”ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

גל הירש || קמרון מתפטר עקב תוצאות המשאל

בריטניה החליטה במשאל עם להתנתק מן האיחוד האירופי. בהמשך לתוצאה הודיע הבוקר ראש ממשלתה –… המשך לקרוא גל הירש || קמרון מתפטר עקב תוצאות המשאל

כתיבת תגובה