נטע כץ יומן מסע למרוקו || היום השלישי … הזו מרוקו?

pess

כעת אנו על האוטובוס לכיוון מדבר הסהרה. יש לפנינו מעל עשר שעות של נסיעה. זמן טוב לעיבוד חוויות האתמול, וזמן טוב ליחיאל (”יחיא” בלשון המקומיים) המדריך המסור להרביץ בנו אינפורמציה מרתקת.

את יום האתמול בילינו בפס. פס היא עיר ששמה כרוך בהיסטוריה היהודית עוד מימי הראשונים. הרי”ף חי ופעל בה (רבי יצחק אל-פאסי, כלומר מפס). גם אדונינו הרמב”ם חי בה כמה שנים וביתו עדיין מתנוסס בה. אך בל נקדים את המאוחר.

את היום פתחנו בארמון המלך בפס. איך לא. מסתבר שהמלך הצנוע מחזיק ארמון בערים נוספות. ארמון זה משמש בעיקר לפגישות פחות פורמליות אך זה ממש לא בא לידי ביטוי בחומה היפה שלו ובשערים המרשימים שגולפו עבודת יד על נחושת.

משם המשכנו לעבר ה”מדינה” של פס. מדינה היא כינוי כללי בכל המדינות הערביות לעיר העתיקה. אבל איזו עיר עתיקה יש לפס. כ-700,000 תושבים מתגוררים בעיר העתיקה לבדה, הם גרים בלמעלה מ-5000 סמטאות צרות המסודרות בפאזל אינסופי, המדינה כולה מוקפת חומה ואין בסמטאותיה הצרות מעבר לכלי רכב. כך שאם נאבדת בין הסמטאות תוכל לבלות שעות ארוכות בנסיון למצוא את אחד הפתחים. אבל שוב, לא אקדים את המאוחר…

ללה

ה”מלאח” הוא הרובע היהודי של פס קידם את פנינו ראשון במדינה. נכנסנו אל בית הקברות המקומי (כשאני, הכהן, מנסה למצוא את עצמי) כאשר הקבר הבולט הוא של הצעירה היהודייה המפורסמת ללה סוליקה. סיפור הוצאתה להורג שחובר גם למיתוס של צניעות קדוש גם למוסלמים וקברה נצבע שנה בכחול ושנה בירוק. השנה הצבע היה כחול.

משם המשכנו לבית כנסת מקומי. אחד מתוך עשרות רבות שפעלו ושקקו במלאח של פס. בבית הכנסת בו היינו שאת שימורו ופיתוחו מממנת ממשלת מרוקו יחד עם אונסק”ו מתייחד במקוה השוכנת במרתף מתחתיו. הכניסה למקוה היא בגרם מדרגות השוכן במזרח בית הכנסת, הפרט היוצא דופן הוא מרצפת במרכז בית הכנסת, מרצפת מתרוממת דרכה היתה הבלנית מאשרת שהטבילה בוצעה כהלכתה.

בהמשך לקח אותנו יחיאל אל ביתו של הרמב”ם בפס. את המקום זכרתי מתמונה בספר ילדות שקראתי. והעובדה שתמונה שחור לבן מהוהה הופכת למציאות חיה ונושמת היתה מופלאה בעיניי.

בשלב זה (לאחר שביקרנו קצרות במלכודת תיירים בדמות מרקעת נחושת נחמדה) יחיאל המדריך שחרר אותנו לארבע שעות חופשיות לתייר לבדנו את העיר. אני בחרתי לעזוב לחלוטין את הקבוצה וללכת ”לאיבוד” במדינה. משפט ששמעתי פעם מאדם חכם גורס כי “עם 2000 דולר בכיס תמיד תגיע מכל מקום בעולם הביתה”. אמנם היה לי מעט פחות אבל עדיין…

התהלכתי לי לבדי באחת הסמטאות הראשיות של המדינה. באחת ההתפצלויות סטיתי ימינה לסמטא צרה יותר. ואז נצמד אלי נער מקומי. באנגלית רצוצה הוא החל לאלף אותי בינה על המקום וניסה להדריך אותי אל עבר מקום מופלא לדבריו במדינה. אני כמובן חששתי משוד או גרוע מכך ומיעטתי לתת בו אימון. כאשר הוא הפנה אותי לעבר סמטא חשוכה מדי, ביימתי שיחה בסלולרי ואמרתי לו שאני חייב בדחיפות להגיע לשער כדי לקחת מונית כח הקבוצה מחכה לי.

הוא הוביל אותי לעבר היציאה ואז ניסה לשדל אותי להיכנס לבית קפה קטן. אמנם חששתי עדיין אך העובדה שהיה שלט קטן בחוץ הקלה עלי מעט. נכנסתי דרך מסדרונות קטנים פנימה ומצאתי את עצמי במה שנראה יותר כמו בית פרטי מאשר בית קפה. ביקשתי תה. ואז קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אהיה קצת פחות חשדן. ואתחיל לתת אימון.

תוך כדי שבעל הבית מגיש לי תה ומצלם אותי ברוחב לב, הציע לי לעלות לגג משם ניתן לראות את כל המדינה. התגברתי על החשדנות והחלטתי שאני נותן אימון ועולה. וזה היה שווה. אוהו שווה. נוף לא פחות ממדהים נשקף ממרפסת הבית. ובווצאפ שלי עולות תוך כדי עשרות הודעות על פיגועים בארץ ועל אי אימון טוטלי בין ערבים ויהודים. כמה עצוב.

תזמורת

טוב. יצא ממש ארוך. אז על הקניון המערבי המקומי שביקרתי בו, והחאפלה המרוקאית בה בילינו בערב אסתפק בתמונה. רק התייחסות למפגש עם ארבע צעירות מהליגה נגד הטרדה מינית במרוקו, נערות מרשימות שלא מוצאות שום סתירה בין כיסוי הראש המסורתי שלהן לבין מלחמה גלויה באנסים ומטרידים, חלקם בחסות המסורת והדת. מעורר השראה וקצת תהייה. לא תשתוק‬.

עכשיו אנחנו בדרך נופית שווייצית טיפוסית. הזו מרוקו? על זאת ועוד. מחר.

‏120במרוקו‬

חוצץ

קבוצת ה-120 – הינה עתודה פוליטית רב תרבותית לשותפות חברתית חדשה, שנסעה לביקור במרוקו,

ד”ר גלי סמבירא, ראשת התכנית, מסבירה למה דווקא חשוב יותר ללמוד מהמזרח:
*
“כנראה שאם היינו מחליטים לנסוע לסיור לימודי בבוסטון או באנגליה, לא היינו צריכות לענות מאות פעמים על השאלה – “מה הקשר מרוקו?”

אז פעם אחת ולכולם – למה מרוקו?

אם היית רוצה ללמוד ולחוות חברה מרובת תרבויות, יחסי יהודים-ערבים/מוסלמים, יחסי מיעוט ורוב, מורכבות של לאום ודת, מסורתיות וקדמה, יחסי ממשלה וחברה אזרחית, ומעבר ללמידה וידע, היית רוצה מקום שמעורר חוויות של זהות, תרבות ושייכות, מקום שמערער ידע, מסקנות נחרצות, ותפיסות של נכון ולא נכון,

ובנוסף, חשוב לך “להתערבב”, להתערבב יותר לעומק בקבוצה, להתערבב עם תרבות דומה ושונה, להתערבב עם עבר ושורשים שקשורים לכולנו…

אז מה הקשר אנגליה??

וכן, אנחנו נוסענו למרוקו כדי להגיד שאפשר וחשוב ויותר הגיוני ללמוד מהמזרח (שהוא בעצם המגרב – המערב)”

חברים אנו מאחלים לכם נסיעה טובה ופורייה לכל חברות וחברי הקבוצה!

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

רזיאל פריגן || מזל עקרב לפי הקבלה

ביסודו של מזל עקרב (חודש חשוון) מונחת תקווה גדולה והבטחה. התקווה מתגלה תמיד בעיתות משבר,… המשך לקרוא רזיאל פריגן || מזל עקרב לפי הקבלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים