מנחם נאבת || לא כל יום פורים, היום כן

carnival

אני לא כל כך מתחבר לאווירה השוררת בפורים וצורת החגיגה הקיימת בו. חוגגים אותו כקרנבל, חג של מסכות, של שכרות, השתוללות, איבוד עניין, ריקנות, פראות, צרחות שונות, תחפושות. לא מדבר אליי. הרבה פעמים אמרו לי שאני זקן כבד וטרחן, יהיו כאלה שיקראו לזה כך, אבל זה לא כך. פשוט זה לא מעניין אותי. זה גם לא קוּלִי, זה לא זורם, לא אמיתי. זאת סתם פראות מטורללת. לא מצליח להתחבר.

נסו לחשוב על פורים מקורי יותר, אמיתי יותר, רציני יותר. נכון שמלכתחילה החג הזה לא ניחן במשמעויות עמוקות ורחבות מידיי, אבל אפשר לחוות אותו בכל זאת באופן הנכון.

זה יכול היה להיות חג של שמחה, של רוממות רוח, במקום חג של שיכורים מתנודדים ועיוורים.

השמחה המקורית כפי שהיא מופיעה במגילה ובמקורות היא שמחה של אחווה, ידידות, רעות, אהבה, שלום בין בני אדם. כולם נותנים, לא מתקמצנים, מארחים זה את זה, מרבים אהבה ורעות, מוריקים את כיסיהם לנזקקים ונצרכים, שולחים אחד לשני מתנות וסעודות. נהנים זה מזה. זה חג של קריאת מגילה, של חזרה לסיפור המגילה, לחוויה שבו, להתרחשות ההיסטורית הנוקבת הזו.

לא מדובר בדינים בריסקאיים, קיום מצוות היום כדי ‘לצאת ידי חובה’. מדובר במשמעות. השאלה היא איזו משמעות אנו נותנים לחג הזה, האם משמעות של שכרות, פראות, השתוללות, הוללות, חוסר עניין, חוסר עומק, נחמה בעומק מלאכותי של ‘סודות’ היוצאים מריקנות הנפש, מן השכרות, או שמא …

המשמעות של החג, זו הצועדת בעקבות מצוות היום, היא משמעות של ידידות, של אחווה, של שמחה אמיתית, פנימית, שמחה של עזרה.

מהחג התפל של התחפושות המשעממות והיותר בנאליות מבנאליות, נוכל להישאר כפי שאנחנו ולחייך כמה חיוכים יותר. ממשלוחי המנות הפתטיים המחשבנות מי נפגע ממי ואיך לארגן בחזרה משלוחי מנות בחזרה לשכן מהבניין ממול בלי שישים לב מאיפה זה בא,

נוכל לחוות חג שבו יש ‘איש לרעהו’, חג שבו אנו שולחים מנות, מזון, סעודה, זה לזה, מזמינים זה את זה לסעודה. ממתנות לאביונים לקופות מוסדיות ולארגונים שונים אנו יכולים לחוש הזדהות אמיתית עם אביונים שאין להם מה לאכול ולצאת לעזרתם, להזמין אותם, לתמוך בהם, לתמוך בעניי הקהילה שאנו יודעים שממתינים לנו ולנדיבותנו. מפיצוצי הדינמיות המחרידות והמתישות נוכל לעבור לחוש הומור דק, בעל עומק, בעל עניין. מלצון נחשוב על רצון. במקום שכרות פראית של יושבי קרן הרחוב, נתבשם מעט, נרגיש טוב, נתבשם מניחוחו של היין, נתאוורר איתו, נתעייף.

זה חג פורים אחר, חג דתי וחברתי שיש בו משמעות חברתית אמיתית, שמחה אמיתית, ולא ‘שמחה’ מלאכותית של אנשים מרירים. לא חג שאי אפשר לצאת בו לרחוב בגלל פיצוצי הדינמיות, קיא של שיכורים, פרוצות שמרשות לעצמן במסווה של תחפושת להתפרע כאוות נפשן ולהתפרק מבחינה מוסרית ודתית, אלא חג של עומק, של רעיון, של חברה.

זה אפשרי!!!

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

הרב חיים קארו || כפרה, מספיק !

הרב חיים קארו, שוחט מוסמך, יוצא נגד מנהג שחיטת עופות ל”פדיון כפרות” וקורא לכולנו להרוויח… המשך לקרוא הרב חיים קארו || כפרה, מספיק !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים