מנהגי ט”ו בשבט, סדר הלימוד ותפילה לזכות לאתרוג נאה

תפילה לזכות לאתרוג נאה

הערב, ב”ה (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט”ו בשבט, אנו נוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום הזה. המנהג ללמוד קטעים מספר הזוהר המדברים בשבח האילנות: נוהגים לעשות לימוד בליל ט”ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר בקדוש בדברים הקשורים ליום זה.

הגאון רבי יעקב רוקח זצ”ל, הדפיס ספר מיוחד לליל ט”ו בשבט בשם “פרי עץ הדר“. יש ללמוד עד כמה שניתן ב”הבנה” ככל האפשר, ולא רק בקריאה בלא הבנת התוכן והנושא, ובפרט יש ללמוד בהלכות השייכות לדיני ט”ו בשבט בעניני ערלה תרומות ומעשרות, ולהשתדל כאמור ללמוד בהבנה את הדברים, ולא בקריאה בלבד, מפני שערך הלימוד כשהוא בהבנה מלאה, נעלה לאין שיעור מלימוד בלא הבנה כראוי, ולפעמים חסרון ההבנה מביא לכך שאין הלימוד נחשב לימוד כלל.
אסור להתענות (לצום) ביום ט”ו בשבט.
 
תפלה על האתרוג (אתרוג דומה ללב):
עץ שאכל ממנו אדם הראשון אתרוג היה  תלמוד בבלי ברכות מ. בראשית רבה עז ז
יש נוהגים להתפלל ביום ט”ו בשבט שיהיה להם אתרוג מהודר לחג הסוכות, ואף שיש מפקפקים במנהג זה, מכיון שביום ט”ו בשבט לא נגזר דין האילנות ממש, שהרי על פירות האילן אנו נידונים בעצרת, שהוא חג השבועות (כמו ששנינו בפ”א דראש השנה), מכל מקום יש קצת טעם למנהג, ולמעשה נהגו בו גדולים וטובים.  (קול סיני, חזון עובדיה ט”ו בשבט).
 
מנהג אכילת הפירות:
נוהגים להרבות באכילת פירות של אילנות בליל ט”ו בשבט, להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות, ולברך עליהם ברכות הראויות להם, ומנהג זה נזכר גם בדברי כמה מקובלים, ומנהג יפה הוא. וכך נהגו גם גדולי עולם, היה נוהג במנהג זה, ומברך על כמה מיני מאכלים ופירות וירקות הבאים לפניו, בשמחה ובטוב לבב.
 
בדיקת הפירות מן התולעים:
פירות שמצויים בהם תולעים, צריך שיפתחם ויבדקם לפני שיברך עליהם ברכת הנהנין, וצריך להיזהר מאד בבדיקת הפירות שמוחזקים בתולעים, מפני שהוא איסור חמור, שהאוכל תולעת חייב חמישה לאווין. (פסחים כד.). והרי זה משקץ נפשו ומטמא לבו מעבודת השם יתברך. וכבר העיר לנכון הגאון רבי חזקיה די סילווא (בעל “פרי חדש”) על הדרשנים שמרבים לדרוש אך ורק בדברי אגדות פשטים ורמזים, ואינם מוכיחים את העם על איסור תולעים וכיוצא בזה, שאיסורם חמור מאד.
 
ובפרט יש להיזהר בענייני תולעים, בפירות המצויים בתקופת ט”ו בשבט והם מיובשים, כגון תאנים מיובשות, שכידוע הן מוחזקות בתולעים, ובדיקתן קשה מאד. ואף היו כמה רבנים שגזרו אומר לאסור על אכילת תאנים אלו ודומיהן מפני שקשה מאד לבדקן, ולכן חובה קדושה להישמר בעניין זה מאד, והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר.
 
לפני למעלה ממאה שנה, גזרו חכמי העיר חלאב, על איסור אכילת עלי גפן, הואיל ועלים אלו הוחזקו בעירם כנגועים בתולעים, ואי אפשר היה לנקותם, והציבור נכשלו באכילת איסור. לכן נמנו וגמרו חכמי העיר כולם, לגזור חרם על אכילת עלים אלו. (ובזמנינו ישנם עלים המשווקים בהכשר, ללא תולעים). ומכאן נלמד כמה יש להזהר בענין זה. וכתבו רבותינו שאין עוון שיש בו גנאי גדול יותר מאכילת איסור, שנכנס לתוך גופו של האדם, ונעשה גופו חלק מאיסור. (ראה בדברי הראשונים בגיטין ז. ובבא בתרא לו.). 
 
ברכת שהחיינו על פרי חדש:
על פרי חדש (כלומר פרי שלא אכל ממנו באותה עונה) מברך “שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה”. ויש להקדים ברכת הנהנין של הפרי, לפני ברכת שהחיינו, משום שכלל יש בידינו “תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם”, ולכן, ברכת הפרי שהיא באה בתדירות גבוהה יותר, הרי היא קודמת לברכת שהחיינו שאינה תדירה כל כך.
 
ואם יש לפניו שני מיני פירות חדשים, די בברכת שהחיינו אחת לשניהם, והיינו דווקא באופן ששני הפירות לפניו, אבל אם אחד מהם אינו לפניו, יברך ברכת שהחיינו על כל מין ממיני הפירות.

קרדיט מאמר “הלכה וקדושה” קבוצת ווטסאפ. להצטרפות לקבוצה שלחו (בווטסאפ בלבד) את המילה “תורה” גברים – 050-7523086   נשים – 052-3226666

תפילה על האתרוג

תפילה על אתרוג נאה שתיקן רבינו יוסף חיים מבגדד – ה”בן איש חי” זיע”א

יהי רצון מלפניך ה’ אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל אילנות האתרוג, להוציא פירותיהם בעתם ויוציאו אתרוגים טובים יפים ומהודרים ונקיים מכל מום ולא יעלה בהם חזזית ויהיו שלמים ולא יהיה בהם שום חסרון ואפילו עקיצת הקוץ ויהיו מצויים לנו ולכל ישראל אחינו בכל מקום שהם, לקיים בה מצות נטילה עם הלולב בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום כאשר צויתנו בתורתך ע”י משה עבדך ולקחתם לכם  ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל.

ויהי רצון מלפניך ה’ אלקינו ואלוקי אבותינו שתעזרנו ותסייענו לקיים מצווה זו של נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג כתיקונה בזמנה בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום בשמחה ובטוב לב ותזמין לנו אתרוג יפה ומהודר ושלם וכשר כהלכתו

ויהי רצון מלפני ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שתברך כל מיני האילנות ויוציאו פירותיהם בריבוי שמנים וטובים ותברך כל הגפנים שיוציא ענבים הרבה שמנים טובים כדי שיהיה היין היוצא מהם מצוי לרוב לכל עמך ישראל לקיים בו מצות קידוש ומצות הבדלה בשבתות וימים טובים

ויתקיים בנו ובכל ישראל אחינו מקרא שכתב “לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה אלוקים את מעשיך” באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי, אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגואלי.

תפילה נאה לאמרה לפני אכילת הפירות ביום ט”ו בשבט – ראש השנה לאילנות

אָנָּא השם רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁלֹּא הֶחְסַרְתָּ מֵעוֹלָמְךָ דָּבָר, וּבָרָאתָ בּוֹ אִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם, אָנָּא זַכֵּנוּ לִטְּעֹם מִנֹּפֶת צוּף פֵּרוֹתֶיךָ הַנְּעִימִים, אֲשֶׁר פֵּאַרְתָּ בָּהֶם עוֹלָמְךָ, זַכֵּנִי לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁבְּפֵרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר בָּהּ יִתְרוֹמְמוּ וְיָשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת אֵלֶיךָ בָּאַהֲבָה,

זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹעֲמִים בַּיּוֹם זֶה מִשֶׁפַע מִינֵי פֵּרוֹתֶיךָ לִרְאוֹת בַּתִּקּוּן כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. אָנָּא, זַכֵּנוּ לְכַוֵּן לִטְעֹם פֵּרוֹתֶיךָ בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה לֶשֶׁם שָׁמַיִם, לְתַקֵּן שָׁרָשָׁם כְּפִי שֶׁהָיָה בְּגַן עֵדֶן מִקֶדֶּם, בַּשָּׁעָה שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן: “מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכַל“. זַכֵּנִי לַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַנּוֹרָאִים הַגְּנוּזִים בְּכָל פְּרִי וּפְרִי, לִסְגֻלַּת הֱיוֹתוֹ כְּלִי נִפְלָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, לִדְבֵקוּת עִלָּאִית, לָאוֹר אֵין סוֹף, כַּאֲשֶׁר הֵאִיר עֲדַיִן הָאוֹר הַגָּנוּז, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מְזֻמָן לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת .

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה גִּלִּיתָּ לָנוּ עַל יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁגַּם עַכְשָׁו אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְכָל זֶה, וְדַיקָא עַל יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה נִמְשָׁכִים מַקִּיפִים נִפְלָאִים, שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאָכִים אֵינָם מַשִּׂיגִים אוֹתָם.

עַל כֵּן בָּאנוּ עַתָּה לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, אָבִינוּ אַב הָרַחְמָן, שֶׁנִּזְכֶּה בַּאֲכִילַת פֵּרוֹתֶיךָ בְּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, שֶׁתָּאִיר לָנוּ בְּהֶאָרַת הָרָצוֹן, בְּהֶאָרַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִכְּסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד אֵלֶיךָ בִּרְצוֹן מֻפְלָג, אֲשֶׁר יוֹצִיא אוֹתָנוּ מִגַשְׁמִיוּתֵנוּ לְגַמְרֵי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה מִן הַמַּלְאָכִים, כִּי עֲתִידִים צַדִּיקִים, שֶׁתּהא מְחִצָתָם לְפָנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, הַשּׁוֹפֵעַ וּמֵאִיר בְּפֶרוֹתֶיךָ, זַכֵּנִי לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשֶׁכֶת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדְךָ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, שֹׁרֶשׁ כָּל עֲשֶׂרֶת המאמרות, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. אָנָּא זַכֵּנוּ עַל יְדֵי טְעִימַת פֵּרוֹתֶיךָ לִזְכּוֹת לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, לַחְזוֹת בַּנֹּעַם ה’ וּלְהַכִּיר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ.

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה’ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֶית ה’ כָּל יְמֵי חַיָּי, לַחְזוֹת בַּנֹּעַם ה’ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

בתמונה “חיפוש אחר אתרוג נאה” שוק ארבעת המינים בבני ברק.  

קרדיט צילום: ד”ר אבישי טייכר פיקיוויקי ישראל

 

ולסיום אזכיר חברים יקרים,
ידוע מרבותינו המקובלים, שיום ט”ו בשבט, הוא “זמן מסוגל” ועת רצון לחשוכי בנים להתפלל לזכות לזרע של קיימא, אין חסד יותר גדול, מלהתפלל על האנשים הללו שלא זכו עדיין לפרי בטן. על כן כל אחד ואחת מאיתנו יראה חובה לעצמו לקבל על עצמו ביום ט”ו בשבט, להדליק נר לכבוד שרה אימנו, רחל אימנו, וחנה אם שמואל הנביא עליהן השלום, ולהתפלל מעומק הלב והנשמה לבורא עולם שיזכה לכל חשוכי הבנים, והעקרים/ות שבעם ישראל לבנים ובנות. אין לך חסד יותר גדול מזה!!!!!

 

חוצץ

 

רוצים לפרסם את דעתכם ב”מסובין”? גם אתם יכולים! לחץ כאן

גולשים יקרים, רזיאל פריגן השקיע מזמנו בשבילנו, בואו וניתן לו משוב, טפיחה קטנה על השכם או הארה! כתבו לו למטה (באהבה) את דעתכם.

 

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות

בדוק גם את זה

עו”ד דוד דרור || עד מדינה זו עדיין לא הרשעה

כמה מילים על מוסד ה’עד מדינה’ בהקשר לחוק הפלילי ולדין העברי. לצערנו הסוגיה הזו הפכה… המשך לקרוא עו”ד דוד דרור || עד מדינה זו עדיין לא הרשעה

כתיבת תגובה