כולנו היינו שותפים ל”פשעי שנאה” וועדות ערר ושיבוץ.. מיון וסלקציה.

לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי

בשבוע שעבר כולנו היינו שותפים ל”פשעי שנאה” ועדות ערר ושיבוץ.. מיון וסלקציה פוגעות בתלמידים ותלמידות שהוריהם מעוניינים להכניסם למוסדות לימוד ואינם נענים, לו הדברים היו נעשים בצורה שקופה ומכבדת ייתכן והיה הגיון וצדק. מוסד חינוכי ראוי וצריך לשמור על “קו חינוכי” בקבלת התלמידים ובבחירתם אך המעשים במחשכים, ובצורה פוגעת ומשפילה אינם מראים על כבוד הבריות ואינם מעוררים בי רגשות “אהבה”.

“שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה”.

יש הבדל בין ריב ומדון, ריב הוא פעולת הריב שמתקוטטים זה עם זה ויהיה לפעמים על לא דבר, והדבר שבעבורו מתקוטטים נקרא בשם המופשט “מריבה”, ואם סבת הריב הוא דברי ממון או אונאה שבעבורם יש להם דין אצל השופט נקרא מדון, ופירוש מדון – הדבר שדנים בעבורו, והוא דבר בלתי מבורר עם מי הצדק, כי בדבר המבורר יפול עליו שם פשיעה בגידה משפט וכדומה כל אחד כפי עניינו, אמר החכם, דע שסבת המדנים האלה אינם הנדון בעצמו רק ההתפעליות אשר בנפש הנדונים, שהאוהבים או אנשים שאין להם שנאה זה על זה לא יקפידו על דברים קטנים כמו נזקי שכנים וכדומה, רק הפעליות השנאה היא תעורר את המדנים, שעל ידי השנאה הם צרי עין עוינים זה את זה, ויקיצו המדנים שהיו נרדמים לולא השנאה, אבל מדת “האהבה” שבנפש היא “תכסה על כל פשעים”, גם על הפשעים הגדולים, וכל שכן שלא יתעוררו מדנים: מלבי”ם על משלי י יב

כשקוראים את הפסוק במשלי מתעוררת מיד ההרגשה אולי חסר בניקוד ..בסופו של הפסוק סימן שאלה ?

אך פירושו של המלבי”ם מסביר את נפש האדם ועל מה שמעורר את רגש השנאה

אך עדיין מעשי האדם הפוגע בחברו נקראים “פשעים” !

האם אנו פושעים?

והתשובה היא כי כל עוד לא נאזן את מעשינו באמצעות מעשי קרבה ואהבה נאלץ לחיות בן פשעי שנאה .. תרשו לי לשתף ברגע מחיי בו הייתי “קרבן” לפשע שנאה …
תלמיד ישיבה צעיר הייתי ופתילי הציצית משתלשלים להם מארבע כנפותי על מכנסיי …
נסעתי לישיבה בקו אוטובוס מתל אביב לבאר שבע
מאחורי באוטובוס ישבו נערים בני גילי שהציקו לי במהלך כל הנסיעה
לכאורה מעשה שובבות … כשהסתיימה הנסיעה הארוכה וניסיתי לקום ממושבי נקרעה לי הציצית …
הנערים ש”חמדו לצון” (אני עדיין מנסה ללמד עליהם זכות) קשרו את הפתילות למושב .. ..
מיותר לציין כי המעשה לווה בצחוק מתגלגל … ואין צורך להרחיב בתחושת ההשפלה …

כשסיפרתי זאת בכאב לב ל”משגיח” בישיבה שהיה מורי ורבי כאבא לי
ציטט הוא באוזני את מאמר חז”ל “ואל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה’ ”

ואני משלא נרגעתי… חככתי בדעתי האם אני אינני אשם … שאינני בדרגה זו?

תחושות אשם וקורבנות הביאו יהודי שניסה לחנך את ילדיו בדרך “בית יעקב” לשים קץ לחייו

בשבוע שעבר כולנו היינו שותפים ל”פשעי שנאה” ועדות ערר ושיבוץ.. מיון וסלקציה
פוגעות בתלמידים ותלמידות שהוריהם מעוניינים להכניסם למוסדות לימוד ואינם נענים
לו הדברים היו נעשים בצורה שקופה ומכבדת יתכן והיה הגיון וצדק
מוסד חינוכי ראוי וצריך לשמור על “קו חינוכי” בקבלת התלמידים ובבחירתם
אך המעשים במחשכים, ובצורה פוגעת ומשפילה אינם מראים על כבוד הבריות ואינם מעוררים בי רגשות “אהבה ” אלו הם מעשים נפשעים שכדי לתקנם נדרשת עבודה רבה על הציווי “ואהבת לרעך כמוך” זה יכול לקרות לכולנו

ושנים לאחר הפגיעה וההשפלה, עדיין רגש הפשיעה מקנן וקשה לכסותו באהבה….

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות אלחנן יונס

אלחנן יונס

בדוק גם

אודי הרשלר || על תודעת הגלות באתוס החרדי

לא יודע כמה מכם עוקבים ומצויים בפרטים שכאלו, אבל דברים מאוד דרמטיים מתחוללים בזירת מלחמות… המשך לקרוא אודי הרשלר || על תודעת הגלות באתוס החרדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים