ישנה אופנה לדבר היום על כפרות. ברצוני לומר רק כמה מילים.

לכפרה נולד
לכפרה נולד. צילום: היימישע פרעיימי.

מנחם נאבת | מנהג הכפרות, כמו כל מנהג, הוא לקחת איזשהו תרנגול ולסובב אותו מעל הראש, ומבחינה סימבולית ‘לכפר’ על ידי כך ולהעביר את החטאים שנדבקו באדם באמצעות הטקס הזה. בטקס הזה אין כל התעללות בבעלי חיים אם עושים אותו בצורה נורמלית וזהירה. אלא שכיום, בסיטונאות של היום, באלפי התרנגולות הרובצים צפופים אחד על השני ללא אוויר וללא טיפה של השגחה, נרמסים התרנגולות אחד על השני בצורה לא ראויה ומצערת. עד כמה שידוע לי במשחטות השונות ישנו צער בעלי חיים גדול הרבה יותר. אנו אמנם לא רואים את זה, כי אנו מקבלים בחנות ‘מוצר מוכן’, אבל זה המצב.

ומה קורה היום? פתאום כל מיני ארגונים ויוזמות דואגים לבטל את מנהג הכפרות ‘הברברי’ והמרושע הזה. כי כשאנו אוכלים תרטימר בשר במסעדת אל גאוצ’ו, אכול כפי יכולתך, שם זה בסדר. כי שם זה נכנס לנו לבטן, אבל פה זה עניין דתי, ומה זה הברבריות הזאת? וכו’.

פעם שאל אותי מישהו על הקרבנות בבית המקדש ועל קרבנות לעתיד לבוא. אמרתי לו: הלוואי שיבנה במהרה בית המקדש רק כדי שיקריבו קרבנות ואז נראה את כל סנגורי בעלי החיים מתעוררים לחיים. כי אין כמו קרבן להניח מראָה בפני האדם. אם זאת בהמה שהוא שוחט לשם זלילה אז זה בסדר ואם זאת בהמה שהוא שוחט לשם ה’ אז זה כבר ברבריות.

זאת ממש צביעות. פעם מישהו ‘אותנטי’ כזה העז להקריב איזשהו קרבן בבית שלו והארץ סערה וגעשה. התעללות וכו’. מה הוא עשה? שחט כבש! אתם יודעים כמה כבשים שוחטים ביום בכדי למלא את קיבתם ותאוותם של בני אדם?

אני אישית לא אוהב את מנהג הכפרות, אינני נוהג אותו, אבותיי לא נהגו בו, והשולחן ערוך כותב לבטל אותו משום דרכי האמורי. ואני באמת חש שיש בו משום ‘דרכי האמורי’, שיש בו משהו קצת לא מעודן מבחינה דתית, ודרך לא דרך לעשות תשובה.

עם זאת, אני מכיר בעובדה שישנו מנהג כזה ושבני אדם מקיימים מנהג אבותיהם.

פתאום כולם נעשו רגישים ל’דרכי האמורי’! אז לנסוע לאומן, לקטר חשיש לשמים ולהידבק באלפי אלים מודרניים ואמונות תפלות, זה בסדר, זה ניו אייג’י, מסורתי כזה, אבל מנהג, הוא בא ממקום דתי מידיי, זאת חוויה של ברברים, חוויה של אנשי מדבר, זאת לא חוויה של אנשים מעודנים, כי זה רק מנהג אבות, ולא איזשהו ‘התחברות’ ו’התקשרות’ לקארמה הינדואיסטית כלשהיא.

אנשים אוכלים נבלות וטריפות, מצפצפים על התורה שאמרה שלא לאכול זאת כדי שלא לנהוג במנהגי העמים שהיו כאן, לובשים שעטנז ומקעקעים את כל גופם כאחרוני האמוריים ואחרי זה דורשים לגנאי אמוריים אמוריים על מנהג הכפרות. פתאום הם נעשו רגישים לאיזשהו עניין שכתוב בשו”ע. פתאום הם רגישים למנהגי האמורי.

כמה וכמה פעמים כתבתי שהניסיון להיות ‘אותנטי’ ולעבוד את ה’ דרך עבודה פגאנית כזאת או אחרת, (כמו החזרה ל’קרבנות’ וכו’) הוא לא רציני בעיניי, זה ריק מתוכן דתי וזאת סתם התלהבות פתטית של צעירים החושבים ‘אותנטיות’ מבחינת המעטפת החיצונית שלה. כך אני חושב גם על כל אלה ההולכים ‘לחפש’ מנהגי כפרות למיניהם.

אבל יש יהודים רבים שאינם באים אל התרנגולת הזאת בשמה של איזו ‘אותנטיות’ ניאו פגאנית אלא פשוט בגלל מנהג אבותיהם, הפשוט, הנורמלי, המסורתי. האם ‘דרכי האמורי’ יש כאן. נכון שכמתבונן מבחוץ כך זה נראה לי, ואני אכן חושב כן,

אבל האם היהודי שמקיים בצורה נורמלית את מנהג אבותיו הוא יותר גרוע ממי ששוחט פרה לשם זלילה?

בקיצור, תנו לחיות לחיות, אבל תנו גם לאנשים לחיות. ואם לא סגרתם את אל גאוצ’ו ומקדונלס’, אל תתעוררו כשזה מנהג דתי.

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

אודי הרשלר || על תודעת הגלות באתוס החרדי

לא יודע כמה מכם עוקבים ומצויים בפרטים שכאלו, אבל דברים מאוד דרמטיים מתחוללים בזירת מלחמות… המשך לקרוא אודי הרשלר || על תודעת הגלות באתוס החרדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים