ישיבה תיכונית חרדית || כן, יש דבר כזה.

ישיבת חכמי לבבצלאל כהן | שנת הלימודים תשע”ה, שהעמידה בפנינו אתגרים חינוכיים רבים. אנו מודים על העבר ומתפללים על העתיד, שנמשיך לראות סיעתא דשמיא בעבודתנו, ולגדל את תלמידנו היקרים לתורה ויראת שמיים, מידות טובות ובגרות אישית, הצטיינות בכל תחומי הדעת, מתוך שמחה ובריאות הגוף והנפש.

בהזדמנות זו, אני מבקש להרחיב מעט אודות נקודת הראות של “חכמי לב”, בהשוואה למקובל במוסדות חינוך אחרים.

לפני למעלה משנתיים, כשהייתי עסוק בגיבוש הקבוצה הראשונה ל”חכמי לב”, הגיעו לידי רשימות של אחד מהמקצוענים ברישום תלמידים לישיבות קטנות המכונים כיום “רשמים”. ברשימות אלו הופיעו כל ילדי כיתות ח’ בירושלים, כשליד שמו של כל אחד רשומה האות א’ או ב’ או ג’, כשהאות א’ מציינת את השליש האיכותי והמבוקש, הב’ מציינת את הבינוניים והג’ את החלשים.

רשימות אלו מבטאות לדעתי תפיסה חד – ממדית ופשטנית להחריד, בה כל נער נבחן עפ”י מידת למדנותו בגמרא או התנהגותו הכללית. זוהי הסתכלות שטחית המתעלמת מהמורכבות ומריבוי הממדים המרכיבים כל נער, בהיבט הלימודי, הרוחני, הרגשי, היצירתי, החברתי, האינטלקטואלי, ההתנהגותי, כשכל אחד מההיבטים הללו כולל בתוכו גם כן כמה וכמה ממדים.

לעניות דעתי, תפיסה פשטנית זו איננה מאפיינת רק את ה”רשמים”, היא מבטאת גם את הגישה של מרבית הישיבות הקטנות, שאינן רואות את המורכבות הרבה של התלמידים הממלאים את ספסלי בית המדרש. אם יראו את פלוני מצטיין בלמדנות ואת חברו מצטיין בתפילה, את האחד מתייחד בשמירת ההלכה ואת השני במידות טובות, את פלוני בחשיבה יצירתית ואת אלמוני ביצירתיות בעבודת יד ועוד כהנה וכהנה דוגמאות, ניתן היה לרומם את רוחם של תלמידים רבים, שבמציאות הנוכחית אינם מוצאים את ייחודיותם. גם בעולם הישיבות התיכוניות הוותיקות, נדמה לי שרווחת תפיסה חד ממדית דומה, אלא ששם הלמדנות איננה נמדדת רק בלימוד גמרא אלא במגוון רחב של מקצועות.

מטרתה של ישיבת “חכמי לב” היא לאמץ ראיה רב – ממדית, בה כל נער נבחן עפ”י פרמטרים רבים ושונים, וכך ניתן למצוא את האישיות המיוחדת של כל נער ונער. הגישה החינוכית המרכזית של הישיבה מכונה אצלי “מודל השבטים”, ועל פיה כשם ששנים עשר בניו של יעקב היו שונים זה מזה, ולכל אחד עפ”י אופיו נקבעה דרך אחרת בחייו ובעבודת ה’, כך אנו צריכים להתייחס לכל הנערים. לא ניתן לומר זהו לכתחילה וזהו בדיעבד, זוהי הדרך החינוכית הנכונה והאחרת שגויה. לכל ילד דרך חינוך משלו, ולחנך את ראובן בדרך הראויה לשמעון, זוהי טעות גדולה מאוד. עולם הישיבות מרבה לצטט את דברי הרמב”ם בסוף הלכות שמיטה ויובל שבהם נאמר שכל אדם שנשאו ליבו יכול ללכת בדרכו של שבט לוי, אבל באותה שעה עלינו לזכור לדאוג גם ליתר אחד עשר השבטים שלא נועדו ללכת בדרכו של לוי.

שאלה – מאיר נסיובי: האם אתה יכול לומר שהצלחת?

תשובה – בצלאל כהן: אם כוונתך לשאול האם הצלחנו לראות את התלמידים באופן רב ממדי ולזהות בכל אחד נקודות ייחודיות משלו, אזי לשמחתי אני יכול בהחלט לומר שבזכות הצוות הנפלא בישיבה הצלחנו במידה רבה לעשות זאת.
אולם אם התכוונת לשאול האם בזכות גישה זו קיבל כל תלמיד את המענה הנדרש עבורו והצליח לממש את כישרונותיו ויכולותיו להשגת היעדים החינוכיים שלנו עבורו, הרי שכמובן מוקדם עדיין מלענות על כך תשובה. עבודת החינוך היא עבודה סיזיפית לאורך שנים, ופרותיה אינם מבשילים במהירות, אבל בהחלט אני יכול לומר שעשינו כברת דרך רבה ומרשימה מאוד, שנותנת לנו הרבה כוח ואופטימיות לעתיד.

חשוב לי גם לציין שבישיבת “חכמי לב” אין לנו מענה לכל התלמידים, ולצערי היו לנו תלמידים שנזקקו למצוא מסגרת לימודים אחרת שתוכל לענות על צורכיהם הייחודיים.

“חנוך לנער על פי דרכו”, חנכהו למטרה הגדולה האחת על פי דרכו המיוחדת לו, בהתאם לעתיד הצפוי לו מנטיותיו. המושיב את יעקב ועשו על ספסל לימודים אחד, ובאותם הרגלי החיים מחנך אותם כאחד לחיי לימוד ומחשבה, – מובטח לו שאת האחר מהם הוא מקלקל. יעקב ישאב ממעיין החכמה בחפץ גובר והולך, ואילו עשו רק יצפה ליום, שבו ישליך מאחורי גבו את הספרים הישנים, ויחד איתם תעודת חיים גדולה, שהכיר אותה רק באופן חד צדדי, ובדרך שמעצם טבעו הוא סולד בה.
אילו העמיקו יצחק ורבקה לחדור לנפש עשו, אילו הקדימו לשאול את עצמם, היאך יכולים גם האומץ, הכוח והגמישות הרדומים בנפש עשו – היאך יכולים כל אלה להטות שכם לעבודת ה’, כי אז “הגיבור” שלעתיד לא היה הופך ל”גיבור ציד”, אלא ל”גיבור בפני ה” באמת. יעקב ועשו, על כל נטיותיהם השונות, היו נשארים אחים תאומים ברוחם ובדרך חייהם; עוד מראשית היתה כורתת חרבו של עשו ברית עם רוחו של יעקב; ומי יודע איזה שינוי היה צפוי לקורות הימים על ידי כך. אך לא כן היה: “ויגדלו הנערים”, רק משגדלו הנערים והיו לגברים, הופתעו הכל לראות, כי אלה אשר מרחם אחד יצאו, ויחד נתגדלו, נתחנכו ולמדו, היו כה שונים בטבעם ומנוגדים במעשיהם.”
(רש”ר הירש, בראשית כ”ה, כ”ז)

 

הרב בצלאל כהן האיש והסיפור שמאחרי הרעיון

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי

מסובין – מגאזין לייפסטייל חרדי-ישראלי. רשת חברתית ליצירת סגנון חיים חרדי-ישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל”ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

ש. בן שלום || חזר בשלום מאומן ועושה ‘חשבון נפש’

אז נסעתי לאומן. אני, ליטאי בן ליטאים, באומן. והרי הרשמים שלי. 1. הרבה אומנ’ים יש,… המשך לקרוא ש. בן שלום || חזר בשלום מאומן ועושה ‘חשבון נפש’

כתיבת תגובה