ימי בין המצרים || הליכות, דינים, ומנהגים.

ימי בין המצרים וחורבן חירושלים

שלושת השבועות שבין י’ז בתמוז לתשעה באב נקראים ימי ‘בין המצרים’, על שם הפסוק (מגילת איכה א,ג): ‘כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים’. פסוק זה מתאר את תקופת החורבן, שבה היה עם ישראל כמו אדם הנתון בין מְצָרים (קירות החוסמים את דרכו), ואינו יכול להימלט מאויביו. גם י’ז בתמוז ותשעה באב הם כעין ‘מצרִים’, והתקופה שביניהם היא תקופה קשה שאירעו בה צרות רבות לעם ישראל.

על מה צמים בי’ז בתמוז? (צום נדחה, השנה מתחיל הצום עם עלות השחר של יום ראשון)

ביום זה אירעו כמה פורענויות גדולות (על פי המשנה, סוף מסכת תענית):

חטא העגל – 40 יום לאחר מעמד הר סיני (שהיה ב-ו’ בסיון), ולאחר שמשה רבנו לא חזר מן ההר, עשה העם עגל זהב כדי ש’יתווך’ בינם לבין ה’ ויחליף את משה. זה היה חטא חמור ביותר, עד שאמרו חכמים שבכל פורענות שבאה על עם ישראל מאז ועד היום יש מעט מן העונש על חטא העגל. בעקבות חטא זה שבר משה את ‘לוחות הברית’ שקיבל בהר סיני ושנעשו בידי הקב’ה, כיון שעם ישראל כבר לא היה ראוי להם. לאחר מכן עשה משה לוחות חדשים, לוחות שניים שהיו במדרגה רוחנית פחותה יותר (הראשונים מעשה אלוקים והשניים מעשה אדם – משה).

ביטול קרבן התמיד – בימים שלפני חורבן הבית הראשון בידי הבבלים, בי’ז בתמוז פסקה למעשה העבודה בבית המקדש, כיון שלא היו עוד כבשים להקרבה, ואי אפשר היה להקריב את ‘קרבן התמיד’ שהיו מקריבים בכל יום.

הבקעת חומת ירושלים – לאחר מצור ממושך שהטילו הרומאים על ירושלים (בימי בית שני), בי’ז בתמוז נפרצה חומת העיר והרומאים נכנסו לתוכה והחלו בהרג וביזה.

שריפת התורה – בי’ז תמוז שרף אפוסטמוס (כנראה נציב רומאי) ספר תורה בפומבי – והיה בכך חילול השם גדול.

העמדת פסל בבית המקדש – ביום זה הועמד פסל אלילי בבית המקדש, ובכך התחלל המקום הקדוש ביותר לעם ישראל. יש אומרים שגם דבר זה נעשה על ידי אותו אפוסטמוס, ויש אומרים שהכוונה לפסל שהעמיד המלך הרשע מנשה.

מהם דיני הצום?

בי’ז (השנה בח”י) בתמוז לא אוכלים ולא שותים מעלות השחר (בערך ב-3:48) ועד צאת הכוכבים (בערך 20:14). חולים פטורים מלצום. בתפילה אומרים ‘סליחות’ וקוראים בתורה פרשת “ויחל משה”, כמו בכל תענית ציבור.

מהם ימי ‘בין המצרים’?

שלושת השבועות שבין י’ז בתמוז לתשעה באב נקראים ימי ‘בין המצרים’, על שם הפסוק (מגילת איכה א,ג): ‘כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים’. פסוק זה מתאר את תקופת החורבן, שבה היה עם ישראל כמו אדם הנתון בין מְצָרים (קירות החוסמים את דרכו), ואינו יכול להימלט מאויביו. גם י’ז בתמוז ותשעה באב הם כעין ‘מצרִים’, והתקופה שביניהם היא תקופה קשה שאירעו בה צרות רבות לעם ישראל.

מהם המנהגים המיוחדים של ימי בין המצרים?

למרות שבימינו שלושת השבועות חלים בתוך ‘ימי השמחה’ של החופש הגדול, נוהגים בה מנהגי אבלות, שמחמירים והולכים עד תשעה באב. בתקופה זו, או בחלק ממנה, נוהגים להימנע מעריכת נישואין וקיום אירועי שמחה, מריקודים וניגון בכלי נגינה, מתספורת, מאכילת בשר ושתיית יין, מכיבוס בגדים, מלבישת בגדים נקיים ‘מהכביסה’, מטיולים ומהליכה לים ולבריכה, ועוד. מחלק מהדברים הללו נוהגים להימנע כבר מי’ז בתמוז, מחלק אחר – מראש חודש אב ואילך, ומחלק נוסף – בשבוע שחל בו תשעה באב. בעניינים אלו יש חילוקי מנהגים בין העדות השונות, ועל כל אדם לברר את המנהג המקובל בקהילתו.

כמו כן, כיון שימי ‘בין המצרים’ מועדים לפורענות, יש להתנהג בהם בזהירות יתר ולא לעשות בהם דברים שעלולים להיות מסוכנים.

“כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה” בבלי, תענית ל, ע”ב

שנאמר –  “שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה” (ישעיהו סו)

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

הרב אלי רייף || מעוברות ומניקות ביום הכיפורים

מעוברות ומניקות ביום הכיפורים מומלץ וחשוב להתייעץ עם הרופא האישי לברר האם נדרשות הנחיות אישיות.… המשך לקרוא הרב אלי רייף || מעוברות ומניקות ביום הכיפורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים