ילדות קשה || אבק זה לא חמץ וילדים הם לא קרבן פסח

children

מהי לדעתכם החוויה שכל אימא ואבא היו מצפים שילדיהם ייקחו איתם מחג הפסח? אני מניח שהציפייה היא קודם כל שהחוויה תהיה חיובית. וביתר פירוט, חוויה של שמחה בקיום מצוות החג, חוויה של משפחתיות, חוויה של התחדשות והיטהרות, זיכרונות מתוקים של יחס מיוחד וחם מההורים או מהסבא והסבתא בליל הסדר כחלק ממצוות ‘והגדת לבנך’. אני מניח שרבים היו רוצים שבצורה כזו או דומה לה ילדיהם יזכרו את אווירת חג הפסח.

הייתי רוצה לשתף חוויה של חבר קרוב מההכנות לפסח ומהחג כילד. ברור שהחוויה שלו אינה משקפת מציאות אובייקטיבית אלא חוויות סובייקטיביות ומוטות שעוצבו לא רק על ידי מה שקרה אלא על ידי פרשנות סובייקטיבית שלו.

החוויה החזקה ביותר הזכורה לו מהחג הזה כבר מגיל צעיר מאוד היא חוסר הסבלנות שהורגש בבית, ככל שהתקרב החג האווירה הפכה למתוחה מאוד, החשש שמא הם לא יצליחו להכניס את הפסח עם כל הדקדוקים והחומרות האפשריים, היה מקביל לחשש מפני אפשרות לקיומה של מחלה חמורה אצל אחד מבני הבית.

ילד קטן שנכנס בטעות לאזור נקי מחמץ (שהיה מוכרז כ’שטח צבאי סגור’) היה סופג התנפלות כזו המקבילה לתגובה לכניסה לחדר רעיל חלילה. החשש מ’משהו חמץ’ הורגש היטב באוויר, המתח בכניסה למטבח, החשש שמא אחד מהילדים לא רחץ את הידיים עם מספיק סבון, החשש שמא נדבק למישהו פירור בשולי החולצה…

המתח הגדול והאנרגיות העצומות שהוקדשו לזהירות המופלגת בחשש חמץ לא הותירו כל פנאי לראות ולשמוע את הילדים, החיים הפכו מכווני מטרה אחת, להינצל מהחשש הכבד שמא חס וחלילה ניכשל ב’משהו חמץ’…
ייתכן שיהיו שיראו בכך גדלות. יראת שמים אמיתית! איך החשש מ’בל יראה’ הורגש בחוש כל כך. פחד אמיתי!

כילד הוא לא ראה את זה כך. הוא פירש זאת כנראה (באופן לא מודע כמובן) שיש להוריו היקרים כרגע על הפרק דברים הרבה יותר חשובים ממנו, מרווחתו האישית. השאלה איך הוא כילד ירגיש עם היחס הלא נעים (בלשון המעטה) שספג איננה חשובה לעומת הדבר הגדול הזה שנקרא ‘פסח’.

ליל הסדר הגיע, הלילה הזה שאמור להיות מוקדש לילדים, הלילה שאמור להיות זכור כזמן מתוק ומעורר געגוע,

לו הוא זכור כלילה של סיוט.

הדפוס היה דומה בכל לילות הסדר שהוא זוכר, הרבה מאוד הערות, רחצת ידיים היטב? תוריד בבקשה את השרוול מהשולחן!! אל תרים את הכפית שנפלה מהרצפה! ועוד ועוד הערות שנבעו כולן מהחשש הכבד מ’משהו חמץ’ השם ישמרנו. שוב, החשש והדריכות, לא אפשרו אפילו ברגע שהדבר כל כך מתבקש, לתת את ההרגשה שהנה, אחרי כל ההכנות אנחנו ההורים פה בשבילכם הילדים, הנה עכשיו אנחנו רוצים ויכולים לאפשר לכם לקבל את היחס שלו ציפיתם בשבועות האחרונים. לא קרה שם. אכזבה גדולה.

מקווה מאוד שהחוויה שלו היא דוגמא קיצונית ולא מייצגת, אבל חשוב לי להעלות את זה כדי לעורר מודעות לכך שגם בזמן שבאמת טרודים ועסוקים בהכנות לחג ובכל ההחמרות והדקדוקים שהם לגיטימיים בעיניי בפני עצמם, כשזה בא על חשבון הילדים, זה לא ממש שווה את זה.

לעניות דעתי, אם בסופו של דבר ההתנהלות הזו גורמת לילדים לזכור את חג הפסח באופן כה שלילי ומציק, אפשר לומר ש’יצא שכרו בהפסדו’…במקרה כזה קצת פספסנו את מטרתו של החג. גם כשאנחנו עסוקים בהכנות ובניקיונות, בואו ננסה להיכנס לראש של הילדים שלנו בעוד 20 שנה וננסה לחשוב מה הם יזכרו מכל זה, אני מקווה שתרגיל כזה עשוי לגרום למעט שינוי בהתנהלותנו בימים אלו. הלוואי.

שיהיה לנו ולילדינו חג פסח כשר ושמח

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

רזיאל פריגן || מזל עקרב לפי הקבלה

ביסודו של מזל עקרב (חודש חשוון) מונחת תקווה גדולה והבטחה. התקווה מתגלה תמיד בעיתות משבר,… המשך לקרוא רזיאל פריגן || מזל עקרב לפי הקבלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים