יזהר שי || האסון של אומת האקזיטים גלובס – “בעיטת קרן”

oracle
בלי אקזיטים – פרופסור טרכטנברג – לא יהיו כאן משקיעים, ובלי משקיעים לא יהיה כאן היי-טק.

חבר הכנסת הפרופסור מנואל טרכטנברג מהמחנה הציוני קנה לעצמו כמה רגעי תהילה בשבוע שעבר כשהצהיר בפני הקהל בכנס משקיעים בתל אביב ש”האקזיטים שאנחנו משבחים היום הם אסון עבור מדינת ישראל. מספר מועט של אנשים שמתעשרים היום ומגיע להם, מוכרים את העתיד של המדינה”. הצהרה בוטה למדי, שזכתה לתהודה נרחבת בקרב קהילת ההיי-טק הישראלי.

יזם ההיי-טק הסדרתי שחר קמיניץ ביטא מעל גבי דף הפייסבוק שלו את תחושתם של יזמים רבים: “שיט, לרגע לא שמתי לב ומכרתי את העתיד של המדינה. וורקלייט (חברה שקמיניץ יזם וניהל עד לאקזיט שלה – י.ש.) נרכשה על ידי IBM לפני ארבע שנים. טרם רכישתה היא העסיקה עובדים רבים והביאה לישראל עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים זרים. מאז 2012 וורקלייט הפכה למרכז הפיתוח של IBM בתחום המובייל, גדלה באופן משמעותי בישראל ומניבה למדינה הכנסות ממיסים וידע באחד התחומים הטכנולוגיים הצומחים בעולם. אבל עדיין לא הרגשתי שגרמתי מספיק נזק. המזימה לא הושלמה. הקמתי חברה חדשה שמעסיקה כיום שלושים איש ואני נחוש בדעתי להמשיך ולדרדר את החלום הציוני”.

מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון “אלף”, היה אחד מרבים שפרסמו דברי ביקורת על הצהרותיו של חבר הכנסתhitek טרטנברג. בנוסף לטיעונים הלוגיים שהפריכו את עמדתו של טרכטנברג, אייזנברג גם הוסיף טיעון מעניין ומקורי מעל דף הפייסבוק שלו: במקום להתלונן בשם המדינה, מן הראוי שפרופסור טרכטנברג ואחרים, שהנושא חשוב להם, יעודדו לימודי טכנולוגיה בכלל ותכנות בפרט, בקרב הדור הצעיר הגדל בישראל, על מנת להקנות להם כלים המתאימים לתעסוקה במאה ה – 21.

אייזנברג הזכיר לקוראיו שטרכטנברג עמד עד לפני זמן לא רב בראש הועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) של המועצה להשכלה גבוהה, משם יכול היה להשפיע באופן משמעותי על חינוך דור העתיד. “כשהיה בתפקיד הזה, האם הוא הגדיל את מספר הפרופסורים ואת ההקצאות למדעי המחשב באוניברסיטאות בישראל?

האם הוא יזם סובסידיות דיפרנציאליות בתחום החינוך לצורך לימוד מתמטיקה ומדעים, בניגוד ללימודי עריכת דין? האם טרכטנברג עזר להשקעות בחינוך בפריפריה של המדינה שלנו על מנת להעניק לעוד ילדים את הסיכוי לקחת חלק בכלכלת החדשנות? אני חושב שאתם יודעים את התשובה”, כך אייזנברג.

חבר הכנסת אראל מרגלית, עמיתו של פרופסור טרכטנברג במחנה הציוני, הביע אף הוא הסתייגות מדברי ההתקפה של האחרון על יזמי ההיי-טק הישראלי. בשידור חי באינטרנט – “היי-טק בפקקים”, המשודר באמצעות אפליקציה של החברה הישראלית Zcast – אמר מרגלית ביום חמישי האחרון: “יש לי הרבה הערכה לפרופסור טרכטנברג, אבל אני לא כל כך מבין את ההצהרה הזו… הרבה מאוד פעמים כשחברה נמכרת היא מביאה לפה כתוצאה מכך חברה בין לאומית… להתייחס אליהם (אל היזמים שעושים אקזיט – י.ש.) כאילו הם עושים משהו רע זה חוסר הבנה של התהליך היזמי”.

ברשותכם, אני רוצה להוסיף כמה מילים משלי לחבר הכנסת טרכטנברג, בתקווה שמישהו מעוזריו יביא את דברי האנשים ש”מכרו את עתיד המדינה” לידיעת הפרופסור הנכבד:

פרופסור טרכטנברג היקר. עם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד אליך ולפuעלך, הדברים שלך בעניין האסון הכרוך באקזיטים היו שטות מוחלטת. וזאת, כי האקזיטים הם חלק מאוד משמעותי ובלתי נפרד מכלכלת ההיי-טק – בעמק הסיליקון, בניו יורק, בלונדון, בכל מקום בעולם בו מתקיימת יזמות היי-טק, וכמובן גם בישראל.

לידיעתך פרופסור טרכטנברג, כלכלת ההיי-טק הישראלית מונעת רובה ככולה על ידי משקיעים וגופי השקעה פרטיים זרים. למעלה מ -21 מיליארד דולר הושקעו בהיי-טק הישראלי בעשור האחרון, ולמעלה מ – 90% מהסכום הענק הזה הגיעו מחו”ל, ממשקיעים שרוצים להשקיע בחדשנות וביזמי היי-טק מוכשרים שיש לנו כאן בשפע. אבל, אתה אולי תופתע לשמוע פרופסור טרכטנברג, כי כנראה אתה לא מכיר את העולם הזה שאותה ביקרת בצורה לא מוצדקת, אתה אולי תופתע שהמשקיעים מחפשים תשואות. ואת התשואות האלו הם מקבלים דרך מאות האקזיטים שההיי-טק הישראלי, בזכות עשרות אלפי היזמים והעובדים המוכשרים המעורבים בו סיפקו להם במהלך השנים.

בלי אקזיטים – פרופסור טרכטנברג – לא יהיו כאן משקיעים, ובלי משקיעים לא יהיה כאן היי-טק. ובלי אקזיטים לא היו כאן גם כ – 300 מרכזי פיתוח של חברות ההיי-טק המובילות בעולם,

כי רובן המוחלט הגיעו לכאן דרך האקזיטים שאתה כל כך השמצת מר טרכטנברג. ועוד לא התחלנו לדבר על המיסים שהרווחנו כולנו, על עשרות אלפי מקומות עבודה שהאקזיטים סיפקו ועל התרומה המשמעותית לכלכלה ולחברה הישראלית. בקיצור, פרופסור טרטכנברג, אנא ממך – חזור למחקריך, בדוק את נתוניך, צא לשטח כדי להבין מה באמת קורה כאן מסביב, וחשב מסלול מחדש, באמצעות אפליקציה שגם היא עברה אקזיט מוצלח ביותר ומעורר גאווה לאומית.

ואם יש לך זמן, פרופסור טרכטנברג, לך ותיפגש עם שחר קמיניץ היזם הסדרתי ועם עוד מאות יזמי היי-טק ישראלים שמכרו בשנים האחרונות חברות שהם הקימו. לך תצדיע לאלה שהגיעו לאקזיט אחרי שנים של עבודה קשה מסביב לשעון ומסביב לעולם. וכשתפגוש אותם, פרופסור טרכטנברג, תלחץ להם את היד ותגיד להם תודה רבה מעומק הלב, בשם הכנסת אותה אתה מייצג, בשם המפלגה אליה אתה משתייך ובשם מדינת ישראל.

ובסוף, אם לא קשה לך, תבקש מהם סליחה, על העוול שגרמת לציבור שלם של אנשים שתרומתם למדינת ישראל היא אחת מהיותר משמעותיות ויותר חשובות שאפשר לחשוב עליהן בימים אלה. תודה לך פרופסור טרכטנברג הנכבד, אנחנו – בניגוד לך – כן מעריכים את תרומתך ואת מסירותך לכלכלה שלנו ובכלל, למדינת ישראל.

לאור הביקורת הציבורית הקשה טרכטנברג (אחרי שהובן גודל הנזק). פרסם פרופ’ טרכטנברג פוסט חדש עם טון מפוייס יותר ומחמאות ליזמי ההייטק.

וכך כותב טרכטנברג בדף הפייסבוק שלו

השיגי ההייטק הישראלי הנם אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר של מדינת ישראל מאז הקמתה, זה שהקנה לה לאחרונה הכרה והוקרה בממדים עצומים בכל העולם, בדומה אולי למה שהיה בעבר עם הקיבוץ או עם הניצחון האדיר של מלחמת ששת הימים.

אתמול פרשתי בפני באי ועידת תל אביב להשקעה מוסדית תמונה רחבה של הכלכלה העולמית והשלכותיה על המשק הישראלי, ובפרט על הזדמנויות ההשקעה בעידן של רביות אפסיות. ציינתי שחייבים למצוא דרך להפגיש בין חסכונות הציבור היושבים בקרנות למיניהן לבין השקעות במוקדי הצמיחה של המשק, ובעיקר בהיי טק. הדבר עשוי גם לעודד את צמיחתם האורגנית של סטרט-אפים מוצלחים בארץ, עד כדי הפיכתם לחברות גדולות המעסיקות עובדים רבים, ומקרינות על מעגלים נוספים של פעילות כלכלית.

זה החזון שמקדם הפורום של “חברות הצמיחה” בהנהגת Wix, לו ח”כ יואב קיש (ליכוד) ואני מסייעים באמצעות השדולה לחברות צמיחה שהקמנו בכנסת לאחרונה. הדרך לפנינו עוד ארוכה, שכן המדד להצלחה הכמעט בלעדי שהתקבע בהיי טק הישראלי הוא ה”אקזיט” – המכירה של סטרטאפ מבטיח בשלב מוקדם לחברה זרה, לרוב אמריקאית. היזמים, הממציאים, ומעגל מצומצם של עובדים ומשקיעים זוכים לקבל תמורה נאה על החדשנות והיצירתיות שהם מגלים, וזה גם מקור ראוי לגאווה לאומית. אבל מעבר לכך הדבר תורם מעט מאוד לכלכלה הישראלית ולהמשך צמיחתה – לעומת זאת, משק הבית של התאגיד הקונה את הסטרטאפ (לרוב המשק האמריקאי) ייהנה לאורך זמן מהפרות שעוד יבואו מהפטנטים והקניין הרוחני שרכשו מאתנו.

נכון, כך עובד המודל גם בעמק הסיליקון, עם הבדל אחד קטן – שהמוכר והרוכש, היזם ומגדל אחר כך משתייכים לאותו משק, ועל כן אקזיט או גדילה אורגנית הם היינו הך מבחינת המשק כולו. לא כך לגבי ישראל. כמובן, לא כל סטרטאפ מבטיח יכול להתפתח כאן, ואקזיטים החוצה ימשיכו לקרות – השאלה היא של מינון. מה צריך כיום זו מדיניות מפורשת, מערכתית וברורה של קידום, עידוד ותמרוץ של חברות צמיחה כמודל הרצוי ביותר למשק ולחברה בישראל. אבל במקומותינו כרגיל עוסקים רק בדחוף (שהוזנח שנים רבות עד שמגיע למשבר – ראה דיור) ולאו דווקא בחשוב…עד המשבר הבא.

“מודה ועוזב ירוחם”. לא?

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

פרשת וארא || בתוך כל הטירוף הזה איך מוצאים נחת ושלווה

מחקר שנערך בקרב 15,000 חולים שסבלו מבעיות עיכול, גילה שארבעה מכל חמישה חולים לא סבלו… המשך לקרוא פרשת וארא || בתוך כל הטירוף הזה איך מוצאים נחת ושלווה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *