יוסף מילר || שולה החלופה העברית לפרפריה היא מילה שמבדלת, מילה עילגת.

בניין אליעזר בן יהודה - המטה הראשי של האקדמיה ללשון העברית
בניין אליעזר בן יהודה – המטה הראשי של האקדמיה ללשון העברית קרדיט: ויקפדיה

בבניין אליעזר בן יהודה – המטה הראשי של האקדמיה ללשון העברית, לועגים לעברית. מחפשים הם אלטרנטיבות (חלופות) בעברית למונחים מדוברים לועזית, וחוטאים לתפקידה של השפה. הלא המילים נועדו להבין, להביע ולתקשר. ואת בחירתם אנחנו מבצעים לא בגלל שאנחנו בוררים אותם מתוך אוסף של אפשרויות, אלא בגלל שאנחנו מתרגלים למטען שנצבר במילים, מטען שמעלה בנו אסוציאציות (תסמיכים), מטען שמעניק קונטקסט (הקשר) ושהופך את משמעותו למדויקת.

חידושם של מילים בשפתנו מפגיש אותנו עם מילים נטולי מטען, מונחים מרוקנים שאנחנו נדרשים להחיל אותם באופן מלאכותי על המונח. אבל, אז הופכים המילים הללו למבדלים, לחוסמי תקשורת, והם מייצרים גם קונפליקט בין הזיכרון ובין המונח המאולץ.

פריפריה היא שוליים, אבל העברית לא העתיקה אותה, היא חידשה אותה, היא הטעינה אותה בזיכרונות, היא מילה שמשמרת את המתח בין טריטוריות תרבותיות מבלי להחריף אותו. החלופה היא איננה כזאת היא מרוקנת, מלאכותית, והיא כופה עלינו עילגות לשון היא קוטעת את רצף המחשבה, היא הופכת את הדיבור למלאכותי, ואת התקשורת לפגומה.

המרגלים נשלחו גם הם למשימה לשונית, היה עליהם לראות “את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה” (במדבר יג, יח) לתאר את המציאות בעזרת השפה, בעזרת המילים. אבל הם תרו את הארץ והרגישו זרים, ואיך יכול הזר להתערות בארץ, והרי “והתרגום אינו אלא כמין דרך ארעית להתמודד עם הזרות” (ולטר בנימין, משימתו של המתרגם) אז גם הם “באו ואמרו לשון הרע על הארץ” (במדב”ר טז, ב)

לשונם, שפתם רעה הייתה, שפה שמעצימה את הזרות, שמאיינת את ההתערות, שפה שמבדלת, שפה עילגת.

אבל באמת השפה לבדה אינה מאפשרת תקשורת, הלא בני אדם נבדלים בתרבותם ורק “צמיחתן של הדתות היא המביאה לידי הבשלה את הזרע החבוי בנבכיהן של לשונות” (ולטר בנימין שם) רק מסגרת תרבותית משותפת מסוגלת להתגבר על הזרות באמצעות השפה, רק השמיעה אל קול ה’ “ההולך לפניכם בדרך לתור לכם מקום” (דברים א, לב) היא מתגברת על הזרות.

קבוצת אנשים שאינה מסוגלת להשתמש בשפתה כדי לתקשר, תיאלץ להישאר במדבר, למות שם במקום ללא הקשר חברתי, ללא יכולת להתערות. “ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבואו שמה” (דברים א, לט) “וידעו את הארץ” (במדבר יד, לא)

אלו שעדיין לא נשבו בדחיית קונספציות, אינם ספוגים בפחד מפני שפתה של הארץ, הם יכולים לדעת אותה.

מהאקדמיה ללשון העברית התקבל עדכון: בעקבות רעש תקשורתי שעוררה המילה ‘שולה’ הודיע נשיא האקדמיה על הסרת ההצעה מסדר היום.

מילה עברית לפריפריה

הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית וּועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ללשון העברית מבקשות את עזרת הציבור במציאת חלופה עברית למילה הלועזית פריפריה.

המונח פריפריה משמש בהקשר הגאוגרפי ובהקשר הכלכלי־חברתי, והוא מכוון לחבלי ארץ, ליישובים ולאוכלוסייה שאינם במרכז או הרחוקים מן המרכז. ההצעה שעלתה בוועדה המקצועית: שׁוּלָה – צורת נקבה מן המילה שׁוּל, שׁוּלַיִים.

עדכון: בעקבות רעש תקשורתי שעוררה המילה ‘שולה’ הודיע נשיא האקדמיה על הסרת ההצעה מסדר היום.

הציבור מוזמן להציע הצעות לחלופה עברית תמורת פריפריה.

מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

רזיאל פריגן || מזל עקרב לפי הקבלה

ביסודו של מזל עקרב (חודש חשוון) מונחת תקווה גדולה והבטחה. התקווה מתגלה תמיד בעיתות משבר,… המשך לקרוא רזיאל פריגן || מזל עקרב לפי הקבלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים