השבת פרשת אחרי מות || המאקם חיגאז

מימין יחיאל נהרי, זיו יחזקאל מתברך ע"י מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (צילום - FaceGlat)
מימין יחיאל נהרי, זיו יחזקאל מתברך ע”י מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל (צילום – FaceGlat)

מקאם חיג’אז הוא אחד המקאמאת הנפוצים ביותר במוזיקות של המזרח התיכון, ואחד מהסולמות המזוהים ביותר עם “המוזיקה המזרחית”.

למרות שלכאורה זהו מקאם פשוט המוכר לכל אחד, במוזיקה התורכית-עות’מאנית מבחינים בין ארבעה סוגים של חיג’אז, כולם משמשים בערבוביה, ומכאן נובעים מהלכים מלודיים מיוחדים ומתוחכמים שאינם ידועים לכל.

כדי ללמוד את המקאם, את מבנהו ואת המהלכים האופייניים לו נעשה דבר פשוט – נשמע קטעים ויצירות. מתוך נגינה ושירה של יצירות קלאסיות, עממיות וסוּפיות נכיר את מבנה המקאם ואת דרך התפתחותו (סיִיר), ואף נגלה פינות נסתרות; נלמד אלתור (תקסים), קישוטים, מקצבים ועוד.

 

מבנה המקאם – תבנית (“אז’נאס”)

 

טטראקורד חיג’אז                            ½ – ½1 – ½

 

מקאם חיגאז

משפחת החיג’אז

השם חיג’אז ניתן למקאם על שם חבל ארץ בסוריה. ניתן להגדיר את מקאם חיג’אז כמקאם חוצה מסורות. הוא נפוץ ברוב המסורות המוסיקליות-יהודיות, גם בכאלה אשר אינן מוגדרות כמזרחיות – אם כי לא במובן של מקאם על מאפייניו השונים אלא כסולם/טטראקורד בעל מרווחים הזהים לאלו של החיג’אז המזרחי. המאפיין הבולט ביותר של המקאם הוא מרווח הטון וחצי הקיים בין הצליל השני והשלישי בסולם. מרווח זה קיים גם בסולמות אחרים אך בהקשרים שונים – בדרך כלל כחלק עליון  של סולם ממשפחת מקאמים אחרת. גם בפנטאקורד נגריז קיים מרווח של טון וחצי אולם בשל מיקומו (בין הצליל השלישי והרביעי) הוא בולט פחות מאשר בטטראקורד חיג’אז, שם הוא מהווה את מרכז הטטראקורד, כאשר מתחתיו צליל אחד בלבד, במרווח של חצי טון, מה שמבליט מאד את נוכחותו. כאמור, ניתן למצוא את טטראקורד חיג’אז כמעט בכל מסורת מוסיקלית יהודית. נוכחותו בולטת מאד בעיקר במסורות הניגון החסידי ובתפילות עדות אשכנז השונות. באופן כללי ניתן לומר כי לגוון ה”חיג’אזי” נהוג להתייחס כאל שורשי, יהודי, עתיק וכיו”ב. גם ביצירות של יוצרים ישראלים בני זמננו השואפים ליצירה בעלת אופי אותנטי-יהודי, רוחני-משהו, ניתן למצוא שימוש רב יחסית בחיג’אז אשר כמעט ולא קיים במוסיקה ישראלית עכשווית אחרת (רוק, פופ וכו’).

במסורת החלאבית-ירושלמית נחשב מקאם חיג’אז למקאם עצוב ונהוג להתפלל בו בשבתות בהן מופיעים בפרשת השבוע אירועים מעציבים כמו מותה של שרה (פרשת “חיי-שרה”), מותו של יעקב (פרשת “ויחי”), מות שני בני אהרון (פרשת “אחרי-מות”). גם בשבת שלפני תשעה באב ובתשעה באב עצמו מתפללים במקאם חיג’אז. יחד עם זאת, ניתן למצוא ברשימת הפיוטים במקאם חיג’אז גם כאלה שהם בעלי אופי קצבי וקליל וחלקם אף מושרים באירועי שמחה שונים.

חיגאז

חיגאז חיגאז

 

המקאמאת חיג’אז-קאר וזנגיראן שונים מחיג’אז ומחיג’אז-מצרי באופן ההתנהגות המלודי שלהם. בעוד שבחיג’אז ובחיג’אז-מצרי היצירה תתפתח מחלקו התחתון של הסולם כלפי מעלה, בחיג’אז קאר ובזנגיראן היצירה תפתח בהשתהות לזמן מה בטטראקורד העליון של הסולם ולאחר מכן תתפתח בהדרגה כלפי מטה ותסתיים בצליל היסוד (הצליל הראשון בסולם).

 

נוסף לסולמות המצוינים כאן קיימים במשפחת החיג’אז מספר וריאנטים נוספים בעלי שמות שונים, שהפופולריים ביותר ביניהם הם סולמות הזהים במבנה הצלילי שלהם ל”חיג’אז-קאר” אך מנוגנים בגבהים שונים ולעיתים אף מוכתבת להם התנהגות מלודית ייחודית.לדוגמה:

מקאם שַד-ערַאבַן – זהה בסולמו לחיג’אז-קאר אך מנוגן מהסול הנמוך כלפי מעלה (בד”כ עד לתחום של שתי אוקטבות ואף יותר).

הצעה לתפילת שבת במקאם חיגאז

 

שירי ערש  תורכי בחיגא’ז.

לפניכם אחד המפורסמים.

 

 

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

מנחם נאבת || תפיסת הרוח, האמנות והצלילים במוזיקה הערבית

המושג ‘טַרַאבּ’ בערבית מבטא מצב רוח מסוים הנחווה באופן ייחודי בתרבות ובאמנות הערבית, משהו שאפשר… המשך לקרוא מנחם נאבת || תפיסת הרוח, האמנות והצלילים במוזיקה הערבית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים