החברה החרדית || עומק השבר הולך ומגיע לממדים מבהילים ממש.

אוקסימורון - ניב ניגודים, תרתי דסתרי. צילום יעקב לדרמן
אוקסימורון – ניב ניגודים, תרתי דסתרי. צילום יעקב לדרמן

בימים האחרונים אני קורא לא מעט טקסטים קורעי לב העוסקים בתופעה המבחילה של גזענות ואפליה בחברה החרדית. זו שהגיעה לשיאה במקרה התאבדותו של אב לילדה שלא התקבלה לביה”ס בית יעקב ברכסים.

טוב, לא באמת צריך להיות רגיש במיוחד בשביל להזדהות עד דכדוכה של נפש עם הכאב מהעוול הנורא הזה ועומק העיוות והשחת המוסרי שהוא נושא בחובו. אך באופן פרדוקסלי ואף אירוני למדיי, דווקא משום שהעיוות הזה הוא כה עמוק ובלתי נתפס זה מה שעושה אותי לאופטימי באיזשהו מובן ביחס לחברה הזאת.

מי שקורא ולו מעת לעת את הגיגיי, לא יתקשה לזהות את טעמי ביחס לעומק השבר ועברי פי הפחת שהחברה החרדית הגיעה אליה בשנים האחרונות. זה כבר כל כך נמוך ועלוב, שברי לי כי מכאן זה יכול להיות רק טוב יותר. השבר הזה שהולך ומגיע לממדים מבהילים ממש, יכול להיות כעז שיוליד מתוק, ככזה שיהפוך משבר למשבר, בבחי’ יושבת על המשבר. תהליך ריקבון והתכלות עצמית שבסופו מוכמנת לידה של משהו חדש ואחר, בריא ומתוקן יותר מבחינה חברתית – מוסרית ודתית גם יחד.

למזלה של החברה החרדית, בעידן הנוכחי אין באמת אפשרות לחיות בבועה מנותקת נטולת רפקלסיה וביקורת עצמית, בוודאי לא לחברה שלמה של מאות אלפי בני אדם בסביבה מערבית ופתוחה. העובדה הזאת משחקת לטובת תהליך הריקבון המתמשך הזה, היא גורמת ללא מעט בני אדם להבין ולהתפכח מעומק האבסורד והעיוות, ולשאול את עצמם היכן הם לעומת כל זה ?! האם באמת הם מסוגלים להמשיך ולחיות שאננים עם תופעות של אופל ושחת שבכגון דא.

משחק לטובתם גם הרוח הפוסט מודרנית הנושבת בחברה המערבית הכללית, והעובדה שאין באמת אידיאולוגיה גדולה אלטרנטיבית שניצבת למולם ומאיימת לשאת בכנפיה רבבות של צעירים חדורי שליחות ורצון להגשמה. ובינינו, השוקת שבורה ובורות המים שמסביב גם הם לא ממש עולים על גדותם במופתיות של מוסריות וצדק. הרלטיביזם שולט בכל ודור הדעה של ההשכלה והאידיאל הציוני, הפך לדור קטן מוחין של פייסבוק וקנדי-קראש.

ועל כל אלו תוסיפו את משבר המנהיגות העמוק שחווה החברה החרדית בשנים האחרונות. הנפילים הגדולים שהנהיגוה בשלושת העשורים האחרונים, הלכו לעולמם ואינם עוד, כשהם מותירים מאחוריהם וואקום מנהיגותי עצום שמתקשה להתמלא מחולייתו. תוסיפו לכך את המחלוקות והסכסוכים לאין קץ שחוצים את החברה הזאת, כשהם שוברים מיום ליום את השיאים של עצמם.

וככלל, האופי הטוטליטרי של ההנהגה החרדית כפי שעוצב ורווח בעשורים האחרונים הולך ונעשה כה בלתי אפשרי ורלוונטי בעידן הנוכחי, ובוודאי בעבור דור שרמת (ואפשרות) החשיפה שלו לעולם החיצון על סך מרכיביו, עולה באלפי מונים על זו של הוריו וסבי סבותיו.

כך שהחוט המשולש הזה לא במהרה ינתק, ולדעתי רק יילך ויסגור יותר ויותר על צווארה של החברה החרדית;

גודל הסיאוב ועומק הריקבון,

היעדר האלטרנטיבה האידיאולוגית,

ומשבר המנהיגות וריסוקו למעשה של מודל ההנהגה הטוטליטרי – חרדי,

גורמים לי בערבו של יום, להיות אופטימי משהו. להאמין כי ישנה אפשרות אמתית שקרן של אור עוד בוא תפציע בנקודת הקצה של התהליך הזה. אי שם, מתישהו, משהו חדש יתחיל. רוויזיה אמתית, מהפכנית ומכוננת, עוד תתחולל שם בתוכם פנימה. דור חדש וצעיר יקום ויתבע מקום לעצמו, יאמר את דברו ללא חת, יסקל את אבני הנגף המחפירים הללו ויסול לו דרך ראויה ומכוונת שבעתיים.

אני לא באמת מתיימר לנבא ולקבוע איך וכיצד תיראה החברה החרדית ההיא, אבל ברור לי מאוד איך היא לא תיראה. ואם יקום כאן מישהו שיצעק לי חזק באוזן, כי חברה חרדית שאין בה את אותם מאפיינים של סיאוב שרווחים בה כיום, היא לא באמת חברה חרדית, אז אני לא באמת יטרח להתווכח עמו, ייתכן שהוא אפילו צודק.
אלא שאז תהיה נבואתי האופטימית,

כי החברה החרדית במתכונתה הנוכחית, גוועת. טיוטת תעודת הפטירה כבר מתנוססת ממעל לראשה.

אך הפטירה הזאת תהיה מיתה של חסד, שעה של הזדמנות חסרת תקדים. שמא אז יקומו אנשי אמת ויטלו על עצמם המלאכה לברוא את השמיים החדשים של החברה הזאת. חברה שתהיה יצוקה על אדנים של מודעות לצדק ותיקון חברתי, יראת שמיים ומוסריות מכוונת. חברה שהמחויבות וההשתייכות המסורתית הוא חלק עמוק ובלתי נפרד מהאתוס המכונן שלה, אך מאידך היא תובעת מעצמה להיות קשובה וביקורתית, לבחון באופן מתמיד את דרכה ואורחותיה. וכן, להיות מחויבת לדור ההווה והעתיד שלה לא פחות – ושמא אף יותר, ממה שהיא מחויבת לדור העבר ולמורשתו ההיסטורית.

הלוואי.

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות אודי הרשלר

אודי הרשלר
בוגר ישיבת פונובי'ז. בן 36. נשוי. מתגורר בירושלים. מנכ"ל חברת Humaney ומרצה לפילוסופיה יהודית ומחשבת ישראל.

בדוק גם

אודי הרשלר || על תודעת הגלות באתוס החרדי

לא יודע כמה מכם עוקבים ומצויים בפרטים שכאלו, אבל דברים מאוד דרמטיים מתחוללים בזירת מלחמות… המשך לקרוא אודי הרשלר || על תודעת הגלות באתוס החרדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים