בצלאל כהן || מחפש קהלים ושיתופי פעולה

כובעים

מימה מורכבת הקהילה החרדית הליטאית לְמִשְׁפְּחֹתֶיהָ וְלִלְשֹׁנֹתֶיהָ, מהי קריאת המציאות שלי של הקהילה החרדית הליטאית (פחות מכיר את החסידים והספרדים). והאם בקרוב נראה “בריתות חדשות” ואיזה קהלים עשויים להתחבר בכדי להגדיל את כוחם והשפעתם? אלו ערכים וחזון משותף יכול ליצור את הדבק המאחד? תמונת מצב!

בצלאל כהן || מחפש קהלים ושיתופי פעולה

נתחיל מהזרם המרכזי – גברים ונשים חרדים ישראלים ההולכים בתלם!

הגברים למדו בילדותם בתלמוד תורה (חיידר), והמשיכו בישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל אברכים, ואולי השתלבו במוקדם או במאוחר במשרה תורנית כזו או אחרת.
הנשים למדו בילדותן ב”בית יעקב” יסודי, והמשיכו בתיכון חרדי (סמינר), ובסמינר למורות, והשתלבו בעבודת חינוך או הוראה במשרה חלקית או מליאה במוקדם או במאוחר.

זוכרים את הכנס הארצי הראשון של “דגל התורה”

“הם” בטוחים שהגראי”ל שטיינמן ויתר ה”גדולים” מובילים את הציבור שלהם בבטחה באופן הנכון והטוב ביותר, בעזרתם הפעילה של ח”כ משה גפני וכל נציגי “דגל התורה”. הם רואים ב”יתד נאמן” את כלי הביטוי האולטימטיבי לתפיסת עולמם. הם מחנכים את בניהם ובנותיהם ללכת באותו תלם, ואם לעתים משהו לא עובד זה באשמת החילוניים / האינטרנט / החרדים החדשים / הרחוב / הניסיונות של הדור שלנו.

קבוצות המשנה – גברים ונשים עם רקע מעט שונה מהזרם המרכזי

גברים ונשים שלא גדלו והתחנכו במוסדות חרדיים בישראל של הזרם המרכזי, ובשלב כזה או אחר הצטרפו לחרדיות הישראלית. חלקם גדלו בישראל בציבור החילוני וחזרו בתשובה בשלב כלשהו בחייהם, אחרים גדלו בציונות הדתית והתחזקו מבחינה דתית ורוחנית. כמו כן ישנם חרדים שעלו מקהילות חרדיות באירופה ומצפון אמריקה, והצטרפו לקהילות החרדיות בישראל בעלות מאפיינים מעט שונים.

אנשים אלו בחרו בדרך החרדית, אבל בדרך כלל לא נטמעו בה באופן מלא. הם מאמינים בדרך החרדית, אבל אינם מבינים אותה לגמרי. הם בדרך כלל שולחים את ילדיהם למוסדות של הזרם המרכזי, אבל אינם שוללים גם אפשרויות אחרות. מיעוטם שולחים את ילדיהם למוסדות של החרדים המודרניים.

וישנם המודרניים הוותיקים – גברים ונשים משכילים ופתוחים יותר (פא”י לשעבר)

הם גדלו בבתים של הורים משכילים ופתוחים, הבנים למדו בישיבות תיכוניות כדוגמת “הישוב” ו”מערבא” והמשיכו בישיבות גדולות חרדיות (חלקם ב”אתרי”). לאחר מכן רכשו תואר אקדמי והשתלבו במקצועות חופשיים, או שפנו לעולם העסקים.
הבנות התחנכו במוסדות חרדים פתוחים יותר כדוגמת “לוסטיג” ו”מכללה ירושלים”, רכשו תואר אקדמי והשתלבו במקצועות חופשיים.

הבתים שלהם מתאפיינים בשילוב בין שייכות לקהילה החרדית, לבין היכרות ומעורבות עם החברה והתרבות הישראלית. ילדיהם נשלחים למוסדות חינוך חרדים פתוחים יחסית, דומים למוסדות שבהם למדו ההורים.

קבוצה חדשה אך מאוד משמעותית המודרניים החדשים – גברים ונשים שאינם הולכים לחלוטין בתלם (חרדים חדשים)

הם גדלו בבתים של הזרם המרכזי, או בבתים של קבוצות המשנה והתחנכו במוסדות של הזרם המרכזי. הבנים לא היו בדרך כלל מהטובים שבתלמידים, חלקם היה בישיבה קטנה או גדולה מליגה ג’ או במוסדות ל”נושרים”, אם הם למדו בכ”כולל” זה היה למספר שנים מוגבל. הם השתלבו במוקדם או במאוחר בעבודה כעצמאים או כשכירים במשלחי יד שונים, בשנים האחרונות הרבה מהם רכשו תואר אקדמי או מקצוע, וחלקם שירת בצה”ל או בשירות אזרחי.
הבנות לא היו מהתלמידות הצדיקות ביותר בבית הספר היסודי ובתיכון, הן לא חלמו להיות מורות ורכשו מקצוע חופשי במסגרת הכשרה מקצועית או לימודי הנדסאים בו הן השתלבו בעבודה לאחר הסמינר, רבות מהן השלימו בהמשך הדרך תואר אקדמי.
הם מבקשים לעצמם רווחה כלכלית, לבושים באופן שונה מעט מהלבוש הקלאסי החרדי, שולחים את ילדיהם למוסדות חינוך מעט יותר פתוחים, מכבדים את הרבנים והאברכים ומבקשים לקבל יחס מכבד בחזרה. הם קונים לשבת את עיתון “משפחה”. הם מתלבטים בחינוך הילדים איזה קו חינוכי לבחור, אבל רובם מיישרים קו עם המוסדות שמכוונים את הילדים לזרם המרכזי.

ויש את הדעתנים – גברים ונשים שואלי שאלות

הגברים היו בחלקם הגדול מטובי התלמידים בישיבה הקטנה ובישיבה הגדולה, הן בלימוד תורה והן ברמתם הרוחנית. הם התאפיינו תמיד בסקרנות וברצון להרחיב את ידיעתם והבנתם לחלקים נוספים בתורה ובאמונה, והם גם גילו במוקדם או במאוחר סקרנות רבה למה שקורה מחוץ לעולם הישיבות, אם במחשבת ישראל ואם בפילוסופיה או בתחומים רבים ומגוונים נוספים. השאלות המשיכו ואולי התעצמו בשנים שלאחר הנישואין ולימודים כמה שנים ב”כולל”, והאינטרנט סיפק להם מידע אינסופי ומפגש עם רעיונות ועם אנשים חברים לצרה.

הנשים היו מן הסתם מהתלמידות המוצלחות בכיתה, הן בלטו בהישגים לימודיים ובהתנהגות המצופה מהן, אבל הרבה פעמים אתגרו את המורות בענייני “השקפה”. ברובן הגדול הן למדו הוראה וחלקן גם לתואר הנדסאית תוכנה או אדריכלות. השתדכו עם טובי עולם הישיבות, והשתלבו במשרות הוראה או בהיי-טק.

אפיון כללי: הם גרים מתפללים ולומדים בכולל / עובדות בחינוך והיי-טק ומחנכים את ילדיהם עם הזרם המרכזי, אבל מזמן לזמן הם שואלים יותר ויותר שאלות על הנורמות הקיימות בציבור זה, הם אינם משוכנעים שהגראי”ל שטיינמן יודע לאן כל הציבור הזה צועד, אינם אוהבים את ההתלהמות של ח”כ משה גפני ואת מאמרי המערכת ב”יתד נאמן” בתגובה ליאיר לפיד, והם חשים איך הם מתרחקים מהבנת הציבור שהם חלק ממנו, ואינם יודעים מה לעשות עם עצמם ועם ילדיהם.

סיכום בניים

בין הזרם המרכזי למודרניים הוותיקים ישנו סטטוס-קוו של הרבה שנים, אבל בשנים האחרונות יש הרבה בעיות בהמשך המצב הקיים, בעיקר בשל הגידול המהיר של “המודרניים החדשים” ובשל סיבות נוספות (כמו תחרות מול “בני תורה” ועיתון “הפלס”).

בין הזרם המרכזי והדעתנים נפערת תהום אידאולוגית, ולמעשה הדעתנים בוחרים בדרך כלל לחיות בצידי הדרכים ורבים מהם הופכים ל”אנוסים” ברמה כזו או אחרת.

האם ניתן ליצור קואליציה בין המודרניים (הוותיקים והחדשים) לדעתנים?

זו השאלה המעניינת ביותר מבחינתי, שכן נדמה שכל קבוצה צריכה לרעותה, אולם יש ביניהן פערים גדולים מאוד. הדעתנים אינם מעריכים את המודרניים בשל רמה תורנית ואידאולוגית נמוכה משלהם, והמודרניים חושדים בדעתנים בחוסר אמונה ובכוונה “להכעיס”.

האם קבוצות המשנה יכולות גם כן לחבור למודרניים ולדעתנים? אלו הן קבוצות שכמעט ולא ניתנת אליהן תשומת לב, אבל הפוטנציאל שלהן האיכותי והכמותי עשוי להיות גדול מאוד.

כמובן שמדובר בתיאור כללי ומכליל, הדמויות בפועל הרבה יותר מגוונות ומורכבות, כמו כן לא כל הזוגות מורכבים מגבר ואישה מאותה קבוצה, אבל עדיין נראה לי שיש כאן תיאור טוב של התמונה הכללית.

סליחה מראש מכל הנעלבים, או מפני שמצאו את עצמם בתיאור לא הוגן לדעתם, או מפני שלא מצאו את עצמם בתיאור.

 

 

מיהו הכותב: בצלאל כהן, הינו יזם חברתי סדרתי פעיל ביותר בשינוי דמותה העכשווית של הקהילה החרדית, במיוחד בתחומי החינוך והתעסוקה.בצלאל כהן

בפועל ראש הישיבה תיכונית חרדית המצליחה “חכמי לב” טיפוס ירושלמי, בוגר ישיבות קול תורה, פוניבז’ ומיר. בן 41 נשוי ואב לשישה.

מבוגרי “בית הספר מנדל למנהיגות חינוכית”, משמש כיו”ר ועד מנהל של מכון “שחרית”, חבר בוועד המנהל של “מרכז לחקר החברה החרדית”. ומרצה מבוקש בנושאים הנוגעים בשינוי פניה של החברה החרדית בישראל.

המאמר הנוכחי מופיע גם בבלוג האישי של בצלאל כהן בְּתוֹךְ עַמִּי” מוזמנים לבקר!

קרדיט תמונת נושא: Heimishe Freimi‎‏ 

 

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

אודי הרשלר || יום כיפור – יום הבירור הגדול

“שני שעירי יום הכפורים – מצותן שיהיו שניהן שוין: במראה, ובקומה, ובדמים, ובלקיחתן כאחד” (משנה… המשך לקרוא אודי הרשלר || יום כיפור – יום הבירור הגדול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים