בעקבות אסון בני ברק פניה למבקר המדינה

בעקבות אסון בני ברק פניה למבקר המדינה  לחקור את שרשרת האחראים למחדל את המארגנים העיריה והמשטרה

בעקבות האסון הכבד שאירע אמש, בהלווייתו של הרב וואזנר זצ”ל, בו נהרג מרדכי גרבר זצ”ל ונפצעו רבים. פנה יו”ר המטה החרדי בליכוד יעקב וידר למבקר המדינה מר יוסף שפירא, וליו”ר הכנסת מר יולי אדלשטיין, המופקד על וועדת ביקורת המדינה. בדרישה שיחקרו בדחיפות את רשלנות הרשויות עירית בני ברק המשטרה והמארגנים.
עוד נאמר בדבריו “האירוע הטרגי שהתרחש עקב רשלנות פושעת, אסור שיעבור בשתיקה. לא נאפשר לטאטא זאת מתחת לשולחן. נעמוד על כך שהאשמים במחדל יתנו את הדין, ושיופקו הלקחים. ובמידת הצורך נוודא שהדבר יועלה לדיון גם בכנסת ישראל”.

אסון בני ברק מעלה מחדש את אסון ערד ולרענון הזכרון – ב-18 ליולי, 1995, נערה בת 15 ונער בן 17 נהרגו, ועשרות אחרים נפצעו כתוצאה מכך שקהל נמחץ בכניסה לפסיטל ה”אתרוק” בערד. יומיים אחר-כך, נערה בת 15 נפטרה מפצעיה, גם היא כתוצאה מהאסון. התגובה המיידית של פוליטיקאים רבים בישראל הייתה קריאה לאסור כל אירוע דומה.הוקמה וועדת חקירה בראשות ד”ר ניק אפטון ואלו מסקנותיה

מסקנות

נפוץ שהתקשורת מדווחת שתקרית קטלנית שכזו היא כתוצאה מפאניקה או התנהגות בלתי-אחראיות של הקהל. הטרגדיה בערד היא לא יוצאת דופן; רבים חושבים שנגרמה בעקבות התנהגותם של אנשים שניסו להיכנס בלי תשלום למופע שמראש אזלו לו הכרטיסים. לעומת זאת, דעתי היא שהטרגדיה נגמרה משילוב של טעויות רציניות של כמה ארגונים מעורבים באירוע. טעויות אלה קרו בגלל מספר סיבות, להלן:

  • חוסר הבנה של מארגני האירוע בחוקי הטבע בנושא דינמיקה של קהל
  • העדר תכניות חירום לכניסה למתחם
  • חוסר הבנה של מארגני האירוע בהתנהגות תרבותית של קהל (פסיכולוגית קהל)
  • תכנון מערכות לקוי (גדר מערכת, שער כניסה)
  • מדיניות שיווק ש”הזמינה” כאוס
  • העדר הכשרה משטרתית בנושא בטיחות קהל
  • תקשורת לקויה באתר האירוע
  • חוסר מוחלט של פיקוד ושליטה
  • העדר ניתוח סיכונים בתכנון האירוע

לפי הרשימה של מה שאני רואה ככישלונות הנ”ל, לדעתי הטרגדיה בפסטיבל ערד לא נגרמה בעקבות התנהגות בלתי אחראית של הקהל, או הבלגן ששרר במקום. היא קרתה בעקבות שילוב של חוסר הבנה או תכנון בטיחות קהל בקרב מפיקי האירוע, וכישלונם של השוטרים להתמודד עם התפקיד אותו התעקשו כי הם יהיו אחראים לו. – ד”ר ניק אפטון

בעקבות האסון נתבקש מכון התקנים הישראלי להכין תקן חדש לארגון מופעים המוניים, הכנת התקן ארכה זמן רב ובשנת 1997 התרחש אסון נוסף, “אסון המכביה”. למרות זאת, התקן הוצג רק בשנת 2007, לאחר יותר מעשור מאז האסון‏.

בעקבות האירוע התפטר מפקד המחוז הדרומי של המשטרה. בשנים שלאחר האסון סבל הפסטיבל מהפסדים כספיים עקב מספר משתתפים נמוך. בני הנוער החלו להדיר את רגליהם מהפסטיבל והוא הפך במהרה לאירוע מצומצם הפונה לאוכלוסייה מבוגרת יותר, ולא חזר למעשה למתכונתו הקודמת‏.

לאור ממצאי החקירה, נמתחה ביקורת ציבורית על מארגני הפסטיבל שכשלו בארגון הלוגיסטי והאבטחתי, והואשמו בחמדנות וברשלנות. לאחר כשש שנים וחצי הורשעו בבית משפט השלום באשדוד חמישה מהאחראים על הפסטיבל ונשלחו לתקופות מאסר שונות של עד שנה. נאשם שישי זוכה מחמת הספק. ערעורים של הנאשמים לבית המשפט המחוזי נדחו בשנת 2005.

בתביעת נזיקין שהגישו הורי ההרוגים נפסקו בשנת 2007 פיצויים של קרוב לחמישה מיליון שקלים. ההורים של איטן פלד הגיעו מספר שנים קודם לכן להסכם פשרה על פיו הוקמה קרן מלגות לסטודנטים מצטיינים להנצחתו, על ידי הנתבעים‏.

התקן קיים כבר שנים בעירייה מכירים אותו במשטרה מופעל הנוהל שנים למה בבני ברק מגלגלים עיניים למרום ידכם לא שפכה את הדם הזה? האמנם!

התקן

ת”י 5688 – בטיחות באירועים המוניים

מכון התקנים הישראלי הודיע כי היום (יום ד’, 17.01.07), יוצג התקן החדש: ת”י 5688 – בטיחות באירועים המוניים, במסגרת כנס שייערך בנושא.

בכנס יוצגו הממשקים של התקן עם רשויות המשטרה, נציבות הכבאות תוך התייחסות להיבטים משפטיים באכיפת התקן ועוד.

ממכון התקנים נמסר, כי התקן נכתב כמענה לצורך שהציג אגף הפיקוח במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, כתוצאה מאסון ערד. התקן מיועד לשמש ארגונים אשר מעוניינים לקיים אירועים המוניים תוך ביטול סיכונים בלתי חיוניים, והפחתה, במידת האפשר, של הסיכונים הנותרים, להם נחשפים אנשים המעורבים באירוע או הנמצאים בסביבתו – משתתפים ישירים, צופים, קבלנים, ספקי שירותים ועובדיהם ועוברי אורח.

ע”פ החוק הישראלי, אירוע המוני מוגדר כהתכנסות מאורגנת של קהל באתר לשם עינוג ציבורי כהגדרתו בחוק, שמספר המשתתפים הצפוי בו הוא 1000 או יותר, או התכנסות מאורגנת אחרת באתר, לכל מטרה, לרבות לשם הרצאה או ויכוח, ושמספר המשתתפים הצפוי בה הוא 3000 או יותר (למעט אספה ותהלוכה).

התקן מורכב משלושה רבדים:

רובד עליון – כולל מערכת לניהול הבטיחות באירוע, אשר מבוססת על תקן קיים (“מערכות ניהול בטיחות וגיהות בתעסוקה – דרישות”), עם התאמה למאפיינים הייחודיים של אירועים חד פעמיים. בין ההיבטים המפורטים: הגדרת תכולת האירוע: רישום מלא של כל האתרים בהן יתקיימו פעילויות במסגרת האירוע ההמוני, הגדרת גבולות האירוע במקום ובזמן, צפי מס’ משתתפים, בדיקת קיומם ותקפותם של האישורים הנדרשים עפ”י החוק (משטרה, כבאות ועוד), כתב מינוי לבעלי תפקידים בתחום הבטיחות( למשל: מגיש עזרה ראשונה), בדיקת גורמי סיכון (לדוגמה: צנרת תת קרקעית), עריכת סקר מפגעים באתר, תכנית למצבי חירום, תהליך הפקת לקחים ושיפור ועוד.
רובד אמצעי – הכולל פירוט של כל היבטי הבטיחות הספציפיים הרלוונטיים לאירועים המוניים, ושל החוקים, התקנות, התקנים והדרישות הקיימים לגבי כל אחד מהם. בין ההיבטים המפורטים: סיכוני אש ומניעת דליקות, הקמת במות, גדרות, בטיחות מתקני חשמל, תאורה, זיקוקים, מסכי הקרנה, פתחי מילוט ועוד.
רובד תחתון – ריכוז מלא של כל התקנים בכל היבטי הבטיחות הספציפיים הרלוונטיים לאירועים המוניים.

זיוה פתיר, מנכ”ל מכון התקנים, מסרה: “מכון התקנים הישראלי רואה עצמו מחויב להגנת הצרכן בתחומי הבטיחות והאיכות, בכל היבטי החיים. לפיכך, כאשר הצוות הבין משרדי לנושא אירועים המוניים, אשר מונה לאחר אסון ערד, העלה את הצורך בהגדרת תקן מסודר לאירועים מסוג זה, החל מכון התקנים בעבודה, שתוצרה התקן החדש. אנו תקווה כי תקן בטיחות ימנע אסונות ותקלות עתידיים”.

 

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

בני ברק מחפשת מוצא למצוקת התחבורה, עיר ובליבה פקק

הוצאת כל התחבורה הבינעירונית מרחובות העיר לתחנה מרכזית אחת בצפון בני-ברק ותחנה אחרת בדרך ליציאה… המשך לקרוא בני ברק מחפשת מוצא למצוקת התחבורה, עיר ובליבה פקק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים