בואו נשים את השאלה על השולחן, מהו חרדי?

הבוקר בשחרית בישיבה, אני מזהה לידי עט. פשוט כזה, שאפשר לקנות בחצי שקל. אולי פחות. מן העט בלטה לעיני תווית. "פרטי-אפשר להשתמש", נכתב עליה. אני מסובב את העט, ורואה תווית אחרת: "לבעל העט, שברתי את הידית, פנה אלי". אוי כמה שאני מאוהב.צילום - היימישע פרעיימי
הבוקר בשחרית בישיבה, אני מזהה לידי עט. פשוט כזה שאפשר לקנות בחצי שקל. אולי פחות. מן העט בלטה לעיני תווית. “פרטי-אפשר להשתמש”, נכתב עליה. אני מסובב את העט, ורואה תווית אחרת: “לבעל העט, שברתי את הידית, פנה אלי”. אוי כמה שאני מאוהב. צילום – היימישע פרעיימי

אלחנן יונס | בואו נשים את השאלה על השולחן מהו חרדי?

מי הבעלים של המותג הזה ??

נתחיל מהמקור חרד לדבר ה׳

מי מוסמך לקבוע מה חרדה ומהי דרגתה?
חרדה באופן פסיכולוגי כאשר היא משפיעה על אורח חיים נתפסת כהפרעה נפשית …

אני באופן אישי חושב כי התרגום מירא אלוקים לחרד
הוא בעייתי …

ולדעתי כיום חרד הוא אדם שיש לו חרדה סביבתית למה תאמר /תעשה / תגיב החברה
יותר מאשר מה חושב בורא עולם על מעשיו…

כאשר החרדה מפרה את השלווה האישית היא פוגעת בציווי הבורא .!
אותי לימדו כי התורה היא תורת חיים
ויש גדרות של חיי קדושה וטהרה אך כל עוד זה קדש עצמך במותר לך… אז מה הבעיה ?
שימו לב לשיח מסביב

כולם חשים רדופים ונרדפים על ידי עסקנים שמוכרים לנו איסורים וקונים חסידים שוטים ומפוחדים…
שבעזרת ״אווירת חרדה ״ גוזרים עליהם חיי עוני וחיים ללא חינוך ,תרבות , והשכלה …

ולא אני לא ״חרדי״ אני יהודי ירא שמיים

עובד ה׳ ושומר תורה ומצוות מבחירה ולא מפחד!!!

אני לא אנוס ! אני לא בר פיתוי …

אני יהודי מבחירה ולא מגורל …

 

אלחנן יונס אני שמח על ההענות לדיון המתפתח כאן כל דעה שנכתבת כאן נכונה
לקראת סוף היום לתועלת אלו שאינם יכולים להיות און ליין ברשת.. אכתוב סיכום ורעיון הצעה לאופן ההתמודדות עם הסוגיה

  • מתי הורוביץ האחראי על המותג הוא שיח הרחוב.

    כיום חרדי הוא מי שמתלבש בלבוש החרדי.


    יכול להיות תלמיד חכם גדול אבל עם כיפה סרוגה – יאמרו שאינו חרדי.

    יכול להיות אדם רשע אבל בלבוש חרדי – יאמרו שהוא חרדי.

    מבחינה מעמיקה, מי ששם את התורה כעיקר חייו הוא חרדי, מי שפוזל החוצה, גם אם באופן תורני כמו בציונות הדתית הרצינית – אינו חרדי.
     אלחנן יונס המותג הרוחבי והרחוב החרדי אינו השאלה השאלה היא מה התוכן האמיתי אני מסכים איתך כי מ י שחובש כיפה סרוגה אינו ממותג כחרדי … אבל מדוע תלמיד ישיבת הר המור בעל כיפה סרוגה שמקפיד על קלה כבחמורה איננו נחשב “חרד לדבר ה’ ? רק כי רבותיו חושבים ומורים על הקפדה יתירה במצוות ישוב ארץ ישראל?
    Avigayil Heilbronn-Karlinsky חרדי וחרד לדבר ה’ הינם שני מושגים מתחומים שונים, הראשון סוציולוגי, השני פסיכולוגי.
    ביום שתחשוב כך, עולמך יסתדר ולא תשאל שאלות כאלה..
     מתי הורוביץ אלחנן, בעיני מי הוא לא נחשב?
     אלחנן יונס מתי שאלת חכם חצי תשובה …..
     אלחנן יונס אבייגיל אני מציע לך לקרוא את הפוסט שוב את ההפרדה בן המונחים כתבתי את דעתי גם כתבתי ואת מסקנותיי לגבי חיי ואישיותי גם כתבתי היכן ומהיכן לקחת שעולמי אינו מסתדר?? והשאלה נועדה לעורר ולסייע בידי אלו שיקראו את הפוסט ויעזרו בו
     חיליק שטינמץ מתי למה כוונתך במשפט ‘מי שפוזל החוצה, גם אם באופן תורני כמו בציונות הדתית הרצינית’?? 
    מדבריך משמע’ שגם רבנים גדולים בציונות הדתית התורה אינה עיקר חייהם?
    מתי הורוביץ חיליק, אכן. הם רואים את עצמם כחלק מהעולם הגדול, ועוסקים כל הזמן בחיכוכים בין ישראל לעמים.
    זה לא שהתורה היא לא עיקר, אלא שהיא לא עיקר השקפת עולמם, הם יונקים משני מקורות חשיבה.
     חיליק שטינמץ לא כ’כ מבין את ההגדרות שלך ‘רואים את עצמם כחלק מהעולם הגדול, ועוסקים בחיכוכים בין ישראל לעמים’ אתה יכול לתת דוגמאות ספציפיות?
     אלחנן יונס אני נגד ההכללה בכלל וכאן בפרט כשם שאי אפשר לומר ״הרבנים החרדים״ כך אי אפשר לומר״ הרבנים הגדולים בציונות הדתית ״ יש בינהם קבוצות ותתי קבוצות 
    השאלות שמונחות לפתח הרבנים הם קשת רחבה כשם שהעיתונות המגויסת והמפלגתית מדגישה את מלחמת הקיום החרדית ונושאיה השונים ע״י ציטוט מרבנים וגדולים כך גם התקשורת הציונית דתית
    מיחצנת את היקר לה והוא בן ישראל לעמים וישוב ארץ ישראל …
    כשם שלדעתי חשיבות לימוד התורה היא מוחלטת ואין ערך יקר לה
    יטענו בציונות הדתית כי תורת ישראל ארץ ישראל ועם ישראל הם ערכים מוחלטים ושלובים זה בזה
    לדוגמא פלג לא קטן ולא מוכר שאינו משרת בצבא כלל כדוגמת ישיבת הר המור פלג של ישיבת מרכז הרב שעושה שרות הסדר שונה משאר ישיבות ההסדר פלג של ישיבות ההסדר. ופלג של המכינות הצבאיות וזה מלבד אלו שמתגייסים מיד עם סיום לימודיהם בישיבה התיכונית שלא לדבר על בוגרי תיכון דתי …כך שמזוית השרות הצבאי ניתן ללמוד עד כמה אין אחידות
     מיכלי רוטמן מתי הורוביץ, האם בעיניך אין מקום לבני תורה (במובן העמוק של המונח, לא זה הסוציולוגי) לעסוק בשאלת מקומו של עם ישראל כאור לגויים? לעסוק גם בשאלות אוניברסליות ולא רק מגזריות והשרדותיות? אם זה מה שנקרא “לפזול החוצה”, הרי הגדרה זו תעודת עניות רצינית בעבור החרדיות. העובדה שהחרדיות עוסקת רק בהשרדות פנים מגזרית המונעת מחרדות ומצורך בשליטה, על דרך שלילת העולם, ולא בעשיה שפונה אל בניית ותיקון עם ועולם, היא היא המקום ממנו באה שאלת השואל… מי זה ה”הם” שאתה כותב עליהם? בהשקפה תורנית מעמיקה אפשר למצוא שורשים להרבה סוגים של עשיה חברתית. גם אם חשיבה כזו עדיין לא מצויה בתפיסה החרדית הרווחת.
    Avigayil Heilbronn-Karlinsky מיכלי רוטמן, הפירוש החלופי לחרדים קשור למה שאת אומרת. חרדים מהעולם הגדול.
     חיליק שטינמץ אלחנן יונס מה הכוונה זרם לא מוכר?? לטובת החברים שאינם בקיאים פה בזרמים בציונות הדתית אגלה לכם שהזרם של ישיבת הר המור ו’מרכז הרב’ גדל מאוד בשלוש העשורים האחרונות ולישיבות אלה הצטרפו עוד עשרות ישיבות כגון: מעלה אליהו בתל אביב, מצפה רמון, ישיבת בית אל, הנקראות בעגה הפנימית ‘ישיבות הקו’ (הולכות לפי הקו של מרכז הרב) ובישיבות אלה לומדים אלפי תלמידים ומאות אברכים (אצלם הכוללים בתוך הישיבה) שחיים בדר’כ בדחקות שמבחירה אישית וללא שום לחצים חברתיים בחרו לשבת וללמוד נטו ללא שום עיסוקים נוספים. רובם עושים שירות מקוצר ‘הסדר מרכז שלב ב’ של כחצי שנה אחרי עשר שנים בישיבה גדולה. כמו’כ להערכתי כשליש מהציבור הדתי כיום הם בוגרי ישיבות אלה או אנשים המקשיבים לרבנים אלה ומגדירים עצמם חרד’לים. 
    כמו שכתבה יפה מיכלי רוטמן בישיבות אלה מלבד גמרא משנה וכו’ גם לומדים את תורת הרב קוק, כוזרי, רמב’ן חסידות ועוד ומלבנים סוגיות אמוניות חשובות שבציבור החרדי משתדלים להדחיק, אבל להגיד שזה לא תורה?? נראה לי קצת מזלזל לפזר משפטים כמו ‘התורה אינה עיקר חייהם, עסוקים בעולם הגדול ופוליטיקה וכו וכו’
  • מיכלי רוטמן

    Avigayil Heilbronn-Karlinsky אני לא בטוחה שאני מסכימה.
    ההבחנה ש מתי הורוביץ הצביע עליה קשורה לשורש של התפיסות החרדית מול הדתית לאומית. התפיסה החרדית רואה במרחב הקונקרטי של התורה והמצוות את תכלית הכל. עבודת ה’ מקופלת בתוכן. אין תפיסה של שליחות, של גילוי אלוקות שעשוי להיות מגולם גם בהוויות אשר עומדות כביכול מחוץ למרחב הזה. ה’ צמצם עצמו אל תוך דלת אמות של הלכה, ורק שם הוא נמצא.
    לעומת זאת, בתפיסה דתית לאמית, מבית מדרשו של הר’ קוק, צמחה ראיה המבקשת לברר את התרחשויות העולם בראיה אמונית, ולנסות לראות את הוויות העולם כביטוי של הרצון האלוקי ולברר מה הן באות לומר לנו.
    המחלוקת בין החרדיות לציונות הדתית קשורה בשאלה הזו: האם תפקידינו הוא אך ורק מקופל בתורה, או שיש לנו תפקיד גם בהרחבתה לכל תחומי החיים, כתורת חיים, ולראייה וברור של כל הוויות העולם דרכה.
    (קשור למחלוקת הישנה בין הגר”א לחסידות).
    התהליכים אותם עוברת החברה החרדית היום מעידים על הכשלים בראיה המצומצמת החרדית. אנשים מבקשים לעצמם מסגרת חיי תורה ומצוות אשר תאפשר להם תנועה ובחירה בעולם. אבל זה נעשה לעתים קרובות מתוך תחושות אשמה ובגידה בחינוך אותו קבלו. כי התשתית האידיאולוגית לא משתנה, בד”כ, גם אצל “חרדים מהעולם הגדול”. הגם שבפועל ברמה המעשית הם הולכים ומקרבים לאזור ההשקפה השניה, שפונה אל העולם ולא מסתגרת מפניו. אך הם עושים זאת בד”כ מתוך תחושת התרחקות מ”אזור הקדושה” אליו חונכו. קדושה אשר מתגלה כביכול רק בין כתלי בית המדרש ולא בחיים עצמם

    בצלאל ורחלי א. ובדיוק בגלל מה שכתבת הערך של המושג חרדי ירד מאוד והרבה חרדים צעירים מרגישים שהמקום שלהם לא שם
    בגלל שהעסקנים לקחו את התורה וההלכה הניחו אותם בצד והתחילו להתעסק עם שטויות,
    זה התחיל באיזה צבע בגדים הילדים הולכים לת״ת ואם יש על הבגד כיתוב או לא, זה המשיך לאינטרנט בבית… וזה עבר לפלאפון כשר, אף אחד מהדברים האלו לא כתובים באף מקום.

    אה ואיך שכחתי את התחרות הנוראה בין הכשרויות…
     מיכלי רוטמן בעיני, כיום, החינוך החרדי נמצא בפשיטת רגל אמתית. הוא בנוי על הגדרות חיצוניות ולא על שאיפה לאמיתה של תורה. ממש כשם שהחרדיות כמושג סוציולוגי בנוי עליו. ככל שזה עצוב. העניין הוא שכשאנשים חרדיים מנסים לעסוק בנושא, אין להם בד”כ את האומץ להבין את זה. מי שנמצא מבפנים מתקשה לדלג על הרגלי המחשבה שגדל עליהם, אלו שקוטלים ופוסלים את כל מה שסוציולוגית מוגדר כשונה.
     Avigayil Heilbronn-Karlinsky מיכלי, אני דווקא חושבת שחצי/שליש מהחרדים מבינים את זה מצוין. אבל זה לא שהם עושים משהו לתקן…
    בצלאל ורחלי א. לצערינו אין הרבה מה לעשות בשביל לתקן כל זמן שהעסקונה למעלה חוגגת ומכתיבים לכולנו מה לעשות וכל אחד יודע שגם אם הוא חושב אחרת ברגע שהוא יגיד מה שהוא חושב יעיפו את ילדיו ממוסדות הלימוד וזו רק ההתחלה
    מיכלי רוטמן אני חושבת שפייסבוק , והמרחב שהוא מאפשר, זה המקום היחיד שבו עשוי להתקיים שיח מעין זה. כי ברגע ששיח כזה מתקיים במרחב חרדי (קבוצות/ פורומים/ כל פורמט אחר), אנשים חרדים נבהלים מאד. ובצדק. מהרעיון שכל מה שגדלו עליו בעצם מנוגד לאתוס הפנימי שהוא היה אמור להבנות עליו. ונחלצים להגן על עצמם ועל מבצרם. יש להם יותר מדי מה להפסיד.
     אלחנן יונס מיכלי רוטמן ולזה בדיוק אני בא להציע פתרון
     מיכלי רוטמן סקרנית לדעת מה הכיוון שלך אלחנן יונס. זמן מה אני חושבת על הקמה של קבוצה בינמגזרית שתשב ותדבר ותכתוב ותבחון את הסוגיות הללו לעומק. מתוך הקשבה ורצון לברור אמיתי. אני חושבת שעצם השיח וההבנה ודיבור אמיתי ללא פחד הם ההתחלה של התיקון.
     בצלאל ורחלי א. אלחנן יונס הלוואי שיש פיתרון, כל זמן שהרבנים אמרו לעסקנים מה לעשות עוד היה אפשר לעשות משהו אבל ברגע שהרבנים העבירו את ההגה לעסקנים בגלל שהם זקוקים לכסף שלהם אז אני לא חושב שיש הרבה. מה לעשות,
    לצערי ככל שהעולם נהיה יותר מודרני העולם החרדי נסגר יותר
     בצלאל ורחלי א. כמו שאמרת בהתחלה 
    הפחד שולט
     בצלאל ורחלי א. מיכלי רוטמן המקום היחיד לדעתי שאפשר לדבר על זה כרגע במצב הנוכחי הוא בפייסבוק כי אף אחד אין לו באמת אומץ לקום נגד כולם כשהוא יודע בפירוש שזה הולך להתנקם בילדים שלו
     מיכלי רוטמן ואולי זוהי התשובה לשאלה : מיהו חרדי?
    מי שהפחד שולט בו.
    מי שהוא תוצר של חינוך שמבוסס על הפחדה. על ציות לנורמות, על כניעה לקונפורמיות, על יראת החברה השכנים העסקנים ומנהלי המוסדות.
    .
  • בצלאל ורחלי א. השאלה האם ניתן באמת לעשות משהו בלי להיפגע?
    בצלאל ורחלי א. דבר הכי חשוב שאנחנו חייבים לזכור לפני כל פעולה שבנתיים הרבנים עם העסקנים ולא איתנו
    מיכלי רוטמן השאלה היחידה שנותרה לי היא, אם אנחנו מבינים את זה שהמוסדות הללו לא בדיוק מחנכים לאמיתה של תורה אלא למגזריות לשמה, למה עדיין כ”כ חשוב לנו להתקבל לשם…
    שאלה רטורית. או לא.
    חיליק שטינמץ בצלאל ורחלי א. אנשים מהציבור כבר עושים צעדים אמיצים כמו בצלאל כהן, רבני הנח’ל החרדי ועוד. פשוט הכיוון של הכנסת החול לתוך הקודש ולימוד אמונה ודרכנו כעם עדיין לא נמצא כ’כ בשיח ובעניין של החברים. מקווה שהדבר ישתנה כיוון שא’א לקיים חברה שלמה ללא בירור אמוני על רצונותיה דרכיה ומטרותיה.
    Avigayil Heilbronn-Karlinsky לא יודעת מה איתכם, אני רואה שינוי שמתחיל להתרחש…
    מתי הורוביץ מיכלי רוטמן, אני לא יכול להרחיב כרגע, אבל צריך לזכור שהציונות הדתית פרשה מהחרדים ולא להיפך, וזה קרה כשקראו לחרדים ‘אדוקים’ (לעומת חופשיים), כך שהפרישה היתה בסימן שחרור מהאדיקות ולא מטעמי ‘שליחות’ ו’גילוי אלוקות’ שאלו מושגים שנכנסו מאוחר יותר ללקסיקון.

    שאר דברייך נידונו כבר באריכות בפורום אגודה אחת ועצכ”ח.
    בצלאל ורחלי א. לדעתי הפיתרון היחיד הוא להקים מוסדות חינוך חרדים בשיתוף מלא של משרד החינוך ומשרדי הממשלה המתקצבים ושמוסדות אלו יפעלו אך ורק לפי ההלכה בלי שום תוספת, ולהקים וועד הורים של כל הילדים שלומדים במוסדות האלו כך שברגע שקם איזה עסקן ומנסה לשנות כללים וללכת לכיוון קיצוני הוא מיד יודח
    בצלאל ורחלי א. רק ככה נוכל לחולל שינוי אמיתי
    מתי הורוביץ בצלאל, החינוך הדתי עובד ככה, האם הוא מושלם? האם משם יוצאים ה’בוגרים הראויים’? אם כן יותר פשוט להצטרף אליהם.
    בצלאל ורחלי א. אף מקום הוא לא מושלם אבל מתי הורוביץ הגיע הזמן שתודה שהחינוך החרדי הולך קצת רחוק עם הקיצוניות והאיומים וזה חייב להנמיך פרופיל דחוף כי נהיה תחרות בין המוסדות מי יותר קיצוני וקיצוניות זה תמיד דבר רע.
    מיכלי רוטמן מתי הורוביץ אפשר לבחור לעשות את זה: לנהל שיח על העובדות ההסטוריות. לדבר על מה היה, לדבר היסטוריה. להצמד לעובדות ההסטוריות ולראות את המציאות דרכן. זה אכן מה שגדלנו עליו…
    אפשר גם לבחור אחרת: פשוט להסתכל סביב. להפעיל את חושי הלב והנפש הפשוטים.
    לראות מה
    ם פני החינוך והחברה שלנו. להסתכל להם בעיניים.
    לבחון טוב טוב את עצמינו. ואת סביבתינו. משוחררים מדעות קדומות.
    משוחררים באמת.
    כי רק לזה יקרא בחירה.
    אני לא מכירה עדיין מספיק את הפורום של אגודה אחת. אחפש שם ב”ה את הדיון הרלבנטי.
     מתי הורוביץ בצלאל, הנושא כאן הוא מה מגדיר חרדיות, ולא האם החרדיות טובה או מה דעתי האישית.
    קצת מדעותי ניתן לקרוא בראיון של חברי אגודה אחת:
    http://m.nrg.co.il/online/11/ART2/711/844.html
     מיכלי רוטמן אין חינוך מושלם. ואף חינוך לא מנסה להציג את עצמו כמושלם. מלבד זה החרדי. 
    ותפיסת ה”מושלמות” קשורה בקשר ישיר לשלטון העסקנים. תפיסה של דבר אחד שהוא נכון, דרך אחת שהיא אמיתית ואין בלתה.
    העולם הוא מורכב. חינוך זה דבר מורכב. וכל עוד נחפש דרך אחת אמיתית מוקפד
    ת ונכונה במאה אחוז, מחנכים לא נהיה.
    החינוך הדתי רחוק מלהיות מושלם. גם החינוך החרדי.
    אבל החינוך הדתי לפחות לא מתיימר להציג לילדים רכים דרך אחת כאמת טהורה, פך השמן הטהור, בשיח מלא פאתוס שאין לו כיסוי.
    השיח הדתי הוא בד”כ יותר צנוע ופחות בומבסטי.
    מתי הורוביץ מיכלי רוטמן, אז למה שלא תקומי ותעברי אליהם?
    מיכלי רוטמן זה בדיוק העניין. שאין “לעבור”. תפיסה של “לעבור ממגזר למגזר” בדיוק נופלת לפח של החשיבה המגזרית ולא המהותית.
    האם אנחנו מחנכים לבקשת מגזריות והגדרות או לבקשת מהות??
    זו הרעה החולה של תפיסת המגזריות בעיני. התפיסה הבסיסית שהמהות שלי נגזרת מהמגזריות שלי.

    שמי שאני מוכתב ע”י השאלה לאילו נורמות וקודים אני מציית.
    אני יכול להיות בנ”א חופשי בפנים, או בחוץ. בכל חברה אדם יכול להיות ביסודו חופשי. למרות שהוא מוגבל באיזושהי צורה בכלים החברתיים ובעונשים שיבואו בעקבות שבירתם. אך להיות מספיק מפוכח ולהבין שלא ההגדרות המגזריות הן אלו שמגדירות מהות רוחנית של בנ”א.
    אני לא מוחקת את סכנת האיומים. הנדויים, אי התקבלות למוסדות וההידפקות בשידוכים. רק בואו נהיה אמיתיים ונאמר לעצמינו שזה הפחד שמנהל אותנו. ושהמגזריות הזו לא אמורה להגדיר את ההגדרה המהותית שלנו.
    מתי הורוביץ את לא מסבירה למה לא לשלוח את הילדים למוסדות שלדעתך מחנכים טוב יותר.
     מיכלי רוטמן לא אמרתי שלא. איש איש יעשה את שיקוליו הוא.
    מיכלי רוטמן אני לא בטוחה שהם מחנכים טוב יותר. לכל מקום יש בעיות אחרות.. השאלה עם אילו בעיות אתה בוחר לחיות ולהתמודד.
    חיליק שטינמץ מתי הורוביץ אני חושב שאתה מתבלבל לגמרי בידיעת ההיסטוריה.
    דבר ראשון המושג ‘אדוקים’ הומצא ע’י המשכילים ואין שום קשר בינם לבין הדתיים באותו תקופה.
    דבר שני הרב קוק ותנועת המזרחי’ הם שתי דברים שונים לגמרי והתזה שלך לפיה הדתיים רצו להשתחרר מהחרדים והדת ואח
    ‘כ מצאו אידאולוגיה בדמות הרב קוק מופרכת לחלוטין. כל אלה עובדות.
    לענייננו אכן החינוך החרד’לי היום מוצלח מאד, אחוז הנשירה בו קטן יחסית ובוגריו הם אנשים יראי שמים בין אם הם נשארים ללמוד ובין אם הם יוצאים לעולם.
    אני חושב שההצעה שלך לעבור אליהם אם הם כ’כ טובים קצת מצחיקה כי הרי אנחנו לא מדברים פה על מה נעשה כאינדבדואלים אלא על רצון לשנות את החברה שלנו, אם פשוט ‘נעבור’ פירוש הדבר שהרמנו ידיים והתייאשנו מלשנות את החברה שלנו.
    מדוע א’א להכיר שיש בהם צדדים טובים? האם ברצון לשנות את החברה א’א לקחת דברים טובים מחברות אחרות? אם כן מה אנחנו יותר טובים מאחינו המסתגרים?
    מיכלי רוטמן אני מבינה שיש חומה גדולה של ניתוק תרבותי. שהעולם הדתי מרגיש כמו עולם אחר. אך זה מונח על פני אותו רצף. יש כיפות סרוגות שמאד דומים לחרדים. שיש חרדים מודרנים שמאד דומים לדתיים לייט. כשפוגשים את זה מקרוב, זה למעשה נראה מאד דומה. ואנחנו מונחים על פני אותו רצף הרבה יותר ממה שאפשר לדמיין מבעד למסך החשיבה המגזרית. לא כדי לשכנע אף אחד לעבור לשום מקום. פשוט לתרגל לרגע חשיבה מהותית ולא מגזרית.

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים

מסובין – חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל”ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

אודי הרשלר || על תודעת הגלות באתוס החרדי

לא יודע כמה מכם עוקבים ומצויים בפרטים שכאלו, אבל דברים מאוד דרמטיים מתחוללים בזירת מלחמות… המשך לקרוא אודי הרשלר || על תודעת הגלות באתוס החרדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *