אני שואל את עצמי על איזו מדינה הם נלחמו? | בניהו יומטוב טור אישי

דקה דומיההצפירה תפסה אותי בצומת
בצומת של הפארק הענק שבו יחגגו מחר אלפי בני אדם את יום העצמאות ה67 למדינת ישראל.
יצאתי מהאוטו ועמדתי, יחד עם כל הנהגים.
עומדים ומרכינים ראש
עומדים ושותקים.
פתאום הבנתי מה מיוחד בדקה הזו, בדקה של הצפירה:
השתיקה!
מליוני ישראלים שותקים
מליוני ישראלים מתאחדים ומתייחדים.
ישראלים שבמשך השנה צועקים ומתלהמים בסרטוני שוקולד ובסרטוני הגינוי לשוקולד, ישראלים שחווים את הפערים מול ישראלים שיוצרים אותם, כולם פתאום שותקים.
ימין ושמאל, אשכנזים ומזרחיים דתיים וחילונים, שותקים.
כמה יפה העם הזה, הרהרתי לעצמי
כמה הוא יפה כשהוא שותק, כמה הוא יפה כשהוא מתאחד.

הצפירה מפלחת את הלבבות, הצפירה הזו מעלה זכרונות
זכרונות של זמן המלחמה, זכרונות של ימי צוק איתן. זכרונות קשים של ימי מתח ודאגה לשלום אחינו, שכננו, קרובינו שהיו בשדה הקרב ומסרו את נפשם למעננו.
תמונות החללים צפים ועולים, בניה שראל, הדר גולדין ושאר גיבורי המלחמה
על מה הם נלחמו? אני שואל את עצמי
על איזו מדינה?
מדינה של סרטוני שוקולד? מדינה של פערים? על מי הם מסרו את הנפש, למען מי הם נקברו?
למען עם מלא אמוציות ושנאה או למען עם של כבוד ואהבה?
מה הם חושבים עלינו מלמעלה?
היה שווה להם להילחם בשבילנו? היה שווה למות למעננו?
מה הם היו מצפים מאיתנו?

נדמה שהם היו מצפים מאיתנו שנשתוק….
כן.. שנשתוק יותר ונצעק פחות
שנתאחד יותר ונריב פחות
שנגדיר את עצמנו דרך אהבה ולא דרך שנאה.
שניקח איתנו את דקת הדומיה המאחדת הזו לשנה כולה
הם הרי נלחמו כדי שיהיה לנו פה טוב, הם נהרגו כדי שנוכל לחייך.

נכון, אנחנו מתייחדים עם זכרם, אנו מדליקים נר ולומדים לעילוי נשמתם, אבל אסור לנו לוותר על צוואתם: להיות עם אחד, להיות עם מאוחד.
כי במותם, הם ציוו לנו את החיים.

יהי זכרם ברוך!

הכותב – בניהו יומטוב יו”ר תנועת “התחברות”

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות מסובין חדשות חרדים

מסובין חדשות חרדים
מסובין - חדשות חרדים. רשת חברתית חרדית ליצירת תוכן וסגנון חיים של חרדים בישראל. חדשות היום. מבזקי חדשות, על פוליטיקה, יהדות, דעות ופרשנויות, לימודים וקריירה, עבודות לחרדים, עסקים וכלכלה, נדל"ן, הייטק ואינטרנט, לייף סטייל חרדי, שירים חסידיים, צרכנות וקופונים, יחסים ומשפחה יזמויות ועוד. בעולמם של חרדים.

בדוק גם

תדהר הירשפלד || ההזדמנות ההסטורית בדמות דונלד טרמפ הנשיא הנבחר

לא ישועת העם אלא הזדמנות, דלת הנפתחת לשעה, שבה אפשר לעבור ואפשר לא לעבור. שליטת… המשך לקרוא תדהר הירשפלד || ההזדמנות ההסטורית בדמות דונלד טרמפ הנשיא הנבחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים