פרשת ראה || מה צריך לקרות בכדי שתוכל להצליח

מסובין לפרשת ראה

יצחק אלחנן פדידה || בתורה כתוב שאם נשמע בקול ה’ אז יהיו לנו חיים טובים וארוכים, בריאות טובה, פרנסה טובה ושלום בארץ. ואם חלילה לא נלך בדרך ה’, אז יכולים להיות לכך השלכות רבות והרות אסון ושוב נמצא שכולן מדברות על העולם הזה. ואני שואל, מה הסיבה לכך שהקב”ה מזכיר לנו את שכר העולם הזה ולא את שכר העולם הבא?

פרשה מעצימה

אתם מכירים אנשים שמוכנים לפדות צ’ק שהם קיבלו בתאריך מוקדם יותר ומוכנים לוותר על עוד כמה שקלים רק כדי לקבל את הכסף מיד? מדוע שאדם יסכים לוותר על כסף שמגיע לו וכנראה שהוא עבד קשה מאוד עד שהוא השיג אותו תמורת פדיון מוקדם יותר? האדם יודע שכל עוד לא הגיע התאריך של פדיון הצ’ק הוא בינתיים חסר ערך כמעט, ומדובר בעוד פיסת נייר. רק בתאריך שבו ניתן לפדות אותו הוא בעל ערך ושווה קצת יותר מאשר חתיכת נייר. הזמינות עולה לנו כסף ולקבל את הכסף בזמן חשוב לנו מאוד.

בחיים שלנו שכר וכסף זה כוח מניע ומדרבן לפעולה אבל בתנאי שזה מידיי. אם אנו אמורים לקבל שכר בריחוק זמן, אז אנו לא כל כך מונעים לפעולה. זהו כלל חשוב בהנעה של בני אדם, אם זה הנעה עצמית או הנעה לזולת כגון העובדים או הילדים למשל. אנשים מושפעים משכר מידיי ולא משכר עתידי.

חשבתם על זה פעם, שבתורה לא מוזכר שכר עולם הבא?

תבדקו ותראו שכל מה שמבטיח הקב”ה בין לטוב ובין למוטב, הוא תמיד מזכיר את העולם הזה. בתורה כתוב שאם נשמע בקול ה’ אז יהיו לנו חיים טובים וארוכים, בריאות טובה, פרנסה טובה ושלום בארץ. ואם חלילה לא נלך בדרך ה’, אז יכולים להיות לכך השלכות רבות ושוב כולן מדברות על העולם הזה. מה הסיבה לכך שהקב”ה מזכיר לנו את שכר העולם הזה ולא את שכר העולם הבא?

אם נדע את התשובה לשאלה הזאת נוכל לקבל לידיים שלנו את אחד הכלים המרכזיים להנעה עצמית ולהנעת אחרים לפעולה. כולנו זקוקים ליותר הנעה. תתארו לעצמכם מה יכולנו להשיג ומה יכולנו להיות אם הייתה לנו יותר מוטיבציה לפעולה. ההצלחה אינה באה בקלות היא מצריכה מאמץ ויגיעה כמו שהרחבנו כבר בעבר. הדרך לעורר את הדחף הפנימי שיגרום לנו לעשות כל מה שצריך לעשות כדי לפעול ולהצליח היא על ידי מה שנלמד הפעם. דברנו והזכרנו לא מעט את נושא המוטיבציה ובכל זאת יש לנו מה לחדש בנושא. מה שנאמר בפרק הזה לא נכתב ולא נאמר בפרקים הקודמים. הוא מהווה חלק בלתי נפרד ממה שלמדנו כבר ומשלים בצורה נפלאה את הנוסחה המלאה להנעה.

המלבי”ם הקדוש בפירושו על התורה כותב לנו את הדברים הנפלאים הבאים. “ובכל מה שיעד והבטיח, לא הזכיר דבר משכר העולם הבא הצפון לנפשות, הפך מכל הדתות שהן נהוגות לעובדי כוכבים ומזלות שהאריכו לשון להבטיח שכר אחר המוות, משיב על זה כמו שכתב בכוזרי, שההבטחה על שכר אחר המוות לא תתיישב בלב העובד, כי שכר זה אינו נראה לעיניים ויוכל כל איש להסתפק בו כי הוא דבר נעלם”.

רק הקב”ה שמכיר את האדם יותר מכל אחד אחר, כיון שהוא יצר אותו במו ידיו כביכול, יכול לדעת טוב מכולם מה מניע את האדם ומה לא מניע אותו. הקב”ה רוצה שנקיים את התורה ואת המצוות. הוא רוצה בטובתנו וכמו אבא טוב שמעוניין בטובת בניו הוא ממליץ לנו במה לבחור. הוא גם לא מסתפק באמירה בלבד אלא הוא מפעיל עלינו לחץ ודוחף אותנו לפעולה כדי שנבחר בטוב טעם ודעת. באיזו דרך משתמש הקב”ה כדי להניע אותנו לבחור בפעולות ובמעשים הנכונים? הוא מבטיח לנו שכר טוב על המעשים הטובים ומזהיר אותנו מפני עונשים על המעשים הרעים. אמנם הוא לא מסתפק בכך. כיון שהוא יודע שהאדם לא מושפע ממה שעיניו לא רואות, הוא מבטיח תמיד שכר או להיפך בצורה מיידית ובצורה שנגלית לעיניים. לא לאחר זמן, לא לעולם הבא, למרות שיש בו חלק ניכר ונכבד של שכר לאדם, אלא הוא בוחר לתאר את עולם הזה של האדם כי זה מידיי וגלוי.  

“לא כן שכר עולם הזה שהבטיח בתורה שזה דבר הנראה לכל ואינו יעוד עתידי רק תיכף עם שמירת המצוה. ועל זה אמר ‘רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם’, רוצה לומר, הגמול והעונש שהזכרתי לכם הוא דבר שתראה בעיניכם והוא דבר שאני נותן לפניכם, דבר גלוי, ולא לאחר זמן, רק היום”.

זהו הפסוק שפותח את פרשתנו. הקב”ה נותן לנו ברכה וקללה. מי ששומע לו מקבל ברכה ומי שלא חלילה, מקבל להפך. האם זה מספיק מדרבן? למה הקב”ה לא מסתפק בזה? וכי בני אדם לא רוצים טובה וברכה? איזה אדם רוצה חלילה להינזק?

תנסו פעם לשכנע בחור צעיר לא לאכול מתוק כי זה מזיק לבריאות ותראו איזו תשובה תקבלו ותבינו למה זה לא מספיק. כולנו רוצים טובה וברכה אבל באופן מידיי. אם הדברים לא מתרחשים בהווה הם פשוט לא משפיעים עלינו, זהו הטבע שלנו וכך נבראנו. רק הקב”ה שמכיר את טבע האדם כי הוא נתן לנו את הטבע הזה, יכול לרדת לעומק הנפש ולדעת בדיוק מה מניע את האדם ומה לא. יש עולם הבא, יש בו שכר גדול מאוד, אבל הוא רחוק מאיתנו ולא נגלה לעינינו. מה שמדבר לליבנו הוא העולם הזה.

טבע האדם

יש כאן שני תנאים שמשלימים האחד את השני ושניהם נצרכים. האחד הוא הזמן, הרגע בו נקבל את גמולנו. והשני הוא ההמחשה של הדברים, כלומר זה חייב להיות דבר מוחשי כמה שיותר. למשל, הנזק ממאכלים רעים יכול להיות מידיי אבל כיון שלא ניתן לראות אותו בעיניים הוא לא כל כך מרתיע. אם היה אפשר לראות ממש את כל מה שמתרחש בתוך הגוף כשאוכלים מאכלים לא טובים זה היה מאוד משפיע על האדם. האדם יכול לקלוט את העולם רק דרך החושים שלו. דבר שלא נקלט דרך החושים של האדם, למרות שהוא קיים, מבחינת האדם הוא אינו קיים. הוא חייב לחוש את הדברים כדי להיות מושפע מהם. לכן זהו כלל מאוד חשוב בהנעה שהממריץ יהיה מוחשי ומדבר לליבו של האדם. אם מחברים את שני התנאים הללו, מידיי ומוחשי, מקבלים את היסוד למוטיבציה האנושית.

שימו לב עד כמה הכלל הזה בא ליד ביטוי בחיים שלנו. למשל, כשרוצים לתת לנו הלוואה מהבנק הם מציעים לנו כסף בצורה מיידית ואת ההחזרים אנחנו נתחייב להחזיר רק בעוד כמה שנים. בגלל שההחזר רחוק מאיתנו קל לנו יותר לקחת הלוואה ולא להיבהל מהחזר החוב. מדוע קשה לאנשים לחסוך כסף? כולנו יודעים עד כמה זה חשוב ואיזו תועלות גדולות יכולות לצמוח מכך אבל בכל זאת קשה לנו לחסוך כסף לעתיד. בגלל  שהפירות על הכסף הזה הם רחוקים ולא מידיים אנו מעדיפים להשתמש בכסף היום ולא לשמור אותו לעת הצורך ולתת לו לגדול.

יצא לכם פעם לאחר תשלום של קנס? ברוב המקרים אנשים שוכחים או דוחים את זה כיון שהם מקבלים הארכה גדולה לשלם אותו. לכאורה זה היה אמור להקל עלינו לשלם אבל הוא פועל בדיוק הפוך כי אנחנו מושפעים ממה שקורה היום ומחר ולא ממה שיקרה עוד כמה חודשים. מתי אנחנו מתחילים להתכונן למבחנים? נותנים לנו הודעה על מועד מבחן שהולך ומתקרב אבל רובנו הגדול נהיה מונעים לפעולה כשזה ממש יהיה קרוב אלינו. ככל שהזמן יותר קרוב והתגמול יותר מוחשי אנו יותר מושפעים ממנו.

אתם יודעים שחלק גדול מהתקלות ברכב נגרמות מהזנחה? זה נראה לנו פשוט מדי וקל מדי לבדוק בכל יום ובכל שבוע לפחות שמן ומים לרכב. כשהרכב נתקע או שנדלקת מנורה בלוח השעונים אנו נזכרים לערוך בדיקה ולראות מה הרכב צריך. כל עוד הוא נוסע אנו לא רואים הכרח לבדו אותו. כל עוד החוסר הוא לא מוחשי ולא מעכב את התפקוד הרגיל אנו מתעלמים מהצרכים הקטנים והפשוטים של הרכב.

אם אנחנו מעוניינים בהתפתחות האישית שלנו אנחנו חייבים ללמוד כיצד להמחיש לעצמנו את התועלות ואת הנזקים של הפעולות שלנו וליצור בעצמנו הרגשה של דחיפות. אם נעשה את שני הדברים הללו נוכל לעורר בעצמנו מוטיבציה לכל מטרה שבה נבחר. התועלות חייבות להיות גלויות כלשון הפסוק, ‘ראה’. דבר שניתן לראות בעיניים. גם המילה ‘לפניכם’ רומזת על כך שהדבר חייב להיות למול עינינו ולא מכוסה מאיתנו. המילה ‘היום’ מלמדת אותנו שככל שהדבר הוא יותר זמין וקרוב הוא ישפיע יותר.

הדרכה ללימוד

אני רואה לנכון לסיים את הפרק הזה בדבריו של הרמב”ם בפירוש המשניות על פרק חלק ממסכת סנהדרין שלא מותיר צורך בהסבר נוסף. לאחר מכן נעבור לפסים המעשיים ונראה היכן אנחנו יכולים להשתמש בנוסחה הזאת כדי להגביר את ההנעה העצמית שלנו.

“ואמשול לך משל ותבין לבך לכל דברי בזה, הנה יש נער קטן שהובא אל מלמד תינוקות ללמדו תורה, וזה באמת הטוב הגדול אשר יגיעהו מן השלמות, אלא שהוא למיעוט שניו וחולשת שכלו אינו מבין מעלת הטוב ההוא, ולכן בהכרח יצטרך המלמד שהוא שלם בחכמה לזרז אותו ללמוד, ויאמר לו בני, קרא ולמד ואתן לך אגוזים או תמרים, וגם מעט דבש, סוכריות ושוקולד, ומיני מגדים וכיוצא בזה, והילד קורא ומשתדל ללמוד לא בשביל עצם הקריאה, לפי שעדיין אינו יודע מעלתה, אלא כדי שיתנו לו אותו מאכל, שאצל הילד אותו מאכל יקר בעיניו מן הקריאה.

וכשיגדל יותר ויחזק שכלו, ויקלו בעיניו אותם המגדנות, יאמר לו המלמד, קרא ולמד ואקנה לך חליפה הדורה ומגבעת נאה ונעליים חדשות וכיוצא בזה, ואז ישתדל לקרוא בשביל המלבושים ההם שהם נכבדים אצלו יותר מן הלימוד.

וכשיגדל יותר ויהיה נקלה בעיניו השכר הזה, יאמר לו רבו, למוד ותקח לך עשרה דינרי זהב או שעון זהב וכדומה, והוא לומד בשביל הזהב שהוא נכבד בעיניו יותר מן הלימוד, וכשיגדל ויחזק שכלו יאמר לו רבו, למד כדי שתהיה ראש בית הדין ומורה הוראות בישראל ותהיה לראש וקצין ויכבדוך בני אדם ויקומו מפניך, כמו הרב פלוני, והוא משתדל ללמוד כדי להשיג מעלה זו, ויהיה תכלית לימודו בשביל הכבוד שיתכבד בעיני בני אדם, וינשאוהו וישבחוהו בפני קהל ועדה”. עד כאן תוכן דבריו.

הרמב”ם מציין בהמשך את הסיבה האמיתית שהאדם צריך להשתדל ללמוד, אבל בדבריו הוא מחכים אותנו ומורה לנו את הדרך שבה ניתן לדרבן אדם ללמוד לפי שכלו ודעתו והגיל המתאים. ככל שהאדם גודל כך הוא נמשך לדברים אחרים ומואס בדברים שאינם ראויים לו. מכל מקום, התגמול חייב להיות ראוי ומתאים לאדם ולדבר לליבו. ממתקים, תכשיטים ובגדים, כבוד והערכה אלו דברים מוחשיים וקרובים שניתן לחוש בהם מיד. רק כך ניתן לעורר את נפש האדם ולגרום לו לנוע לעבר מטרה מסוימת.

עכשיו זה הזמן שלכם. מהי המטרה שאתם חושקים בה?

מה אתם רוצים להשיג?

תחשבו על המטרות שלכם בגוף, בממון ובנפש ותבחרו את המטרה או את הפעולה שאתם רוצים להשיג ולעשות שיכולים לעזור לכם לממש את עצמכם. אתם כבר יודעים שהאדם חייב סיבה חזקה להשתנות ולזוז וככל שהסיבה היא חזקה יותר ומדברת לליבו יותר זה משפיע פי כמה וכמה. כעת תוסיפו את מה שלמדנו וחברו לתועלות הרבות לקיום המטרה או הפעולה גם את המוחשיות ואת הזמינות. שזה יהיה דבר גלוי לעיניים וברור ושהתועלת תהיה ניכרת באופן מיידי.

האתגר השבועי

  1. בחרו מטרה שאתם רוצים בה.
  2. פרטו את המעשים שעליכם לעשות כדי להשיג אותה.
  3. כתבו לכם כמה שיותר סיבות ותועלות להשגת המטרה.
  4. ציינו את הדברים המוחשיים ביותר והזמינים ביותר שיניעו אתכם.

שבת שלום!

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

אודות יצחק אלחנן פדידה

יצחק אלחנן פדידה
יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה – מנטור, מאסטר ב- NLP, ייעוץ אישי וזוגי, ייעוץ עסקי, ומגשר, מנכ"ל מסלול לחיים, מחבר הספר פרשה מעצימה.

בדוק גם

מי פתח את שערי השמיים ביום כיפור

מזכיר לכם פה את הסיפור הידוע והמוכר על הבעש”ט כהאי לישנא : “איש כפרי אחד,… המשך לקרוא מי פתח את שערי השמיים ביום כיפור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים